בדיוק 78 שנים אחרי ששימש ככלי נשק מאולתר וסייע בהגנה על יישובי עמק יזרעאל, נמצא האקדח הוותיק, במהלך הריצות התכופות למחסן השימור במקלט המוזיאוני בקיבוץ יפעת, ויהפוך למוצג קבוע במוזיאון העמק שבקיבוץ.
"בשנת 1947 סבלנו בקיבוץ גבת מהתנכלויות של כנופיות שהיו שייכות לצבא ההצלה של קאוקג'י, שהתנחלו בכפרים הסמוכים לנו ויצאו לפגע בנו", תיאר יואב אהרוני, בן 86, בן קיבוץ גבת והיום קיבוצניק ביפעת שבעמק יזרעאל, שאחיו עוזי ז"ל ייצר את האקדח המאולתר במסגרייה לפני כמעט 80 שנים. "הם נהגו לצלוף בנו מגבעה שמעל לגבת והיום נמצא בה קיבוץ יפעת".
יואב נזכר: "אחי הצעיר עוזי ז"ל, שהיה נער בן 16, תלמיד כיתה י', שובץ עם חבריו לכיתה לתפקידי תצפית וקשר אך ללא נשק, כי היה מחסור בכלי נשק. עוזי עבד במסגרייה של הקיבוץ והיה בעל כישרון טכני נדיר, והוא ניצל את יכולת האלתור שלו כדי לבנות שני מכשירים שישמשו אותו במשימות הביטחון - טלסקופ מגלילי קרטון ואקדח שמבוסס על צינורית ששימשה למלכודת לחפרפרות. הוא לקח את הצינורית ובנה סביבה אקדח, שאותו הסתיר בכיסים, מפורק לשני חלקים, באחד מהם היה הקנה שבתוכו כבר נעוץ כדור, והשני היה הקת עם ההדק והנוקר והנצרה, שהוחזקו בכיס נפרד".
כשהיה צריך, עוזי היה מחבר את החלקים תוך כמה שניות, מספר יואב בגאווה: "במיומנות של מהנדס, הוא נשא אותו בכיס במשך כל תקופת מלחמת העצמאות והיה בדריכות קבועה להשתמש בו, הוא היה הנער היחיד בעמק שהלך קבוע עם אקדח".
עוזי ז"ל העביר את האקדח עם הסבר בכתב ידו כתרומה למוזיאון, וכך כתב בו: "אליהו גוזני ואני החלטנו כי עלינו להכין לעצמנו נשק אישי, במסגריית גבת ייצרו אז מוקשי גדרות, מורכב מקנה, ומנגנון נוקר, מוצמד לעמוד הגדר, נגיעה בחוט ממעיד, שהיה מתוח לאורך הגדר, הייתה גורמת ליריית כדור", כתב והוסיף: "ייצור המוקשים היה מחתרתי, בחשאי ובמאמצים רבים השגנו חלקי מוקשים שנפסלו בייצור, שעמלנו רבות על תיקונם, והרכבנו לבסוף את האקדח. כשהייתי בתפקיד, החזקתי בכיס את המנגנון עם הקת כשהוא דרוך ונצור, בכיס הימני החזקתי את הקנה הטעון בכדור, וכן שרביט חילוץ".
כשהקימו את מוזיאון העמק ביפעת, עוזי תרם להם את האקדח והציע לתלות אותו על קיר חדר האוכל, שם היה תלוי תקופה קצרה, עד שעבר לבית הנשיא, שביקש להציג את האקדח לראווה. "בתום המלחמה פירק עוזי את האקדח שיצר ושמר אותו בחדר בין שאר החפצים שלו", אמר יואב.
המכתב שהותיר עוזי אהרוני ז"ל לצד האקדח:
אחרי המלחמה עוזי נשלח לטכניון על ידי הקיבוץ ושירת כמהנדס בחיל חימוש, בהמשך לימד יותר מעשור בתיכון האזורי בקיבוץ יפעת. הוא נפטר בגיל 64 מהתקף אסתמה. "עבורנו זו סגירת מעגל משפחתי חשובה, ואחרי עשרות שנים שהאקדח היה זרוק היכן שהוא, הוא יחזור להיות מוצג מוזיאוני, שיתאר את החיים בתקופת המנדט. במהלך מלחמת העצמאות איבדנו את אחינו הבכור עמוס ז"ל, שנהרג במבצע דני לכיבוש העיר לוד, הוא היה בן 18 וחצי ולא הספיק להקים משפחה, האקדח הזה הוא זיכרון שלנו גם מאחינו עמוס ששילם בחייו על הקמת המדינה", סיכם יואב.
איריס גרומן, מנהלת מוזיאון העמק ביפעת, הוסיפה: "מדובר בפריט היסטורי חשוב שמעולם לא הוצג כאן, ונחשף רק בזכות הירידות התכופות למקלט בתקופת המלחמה. אלפי פריטים שלנו נשמרים במחסן שימור מיוחד ומבוקר שמשמש גם כמקלט, ותוך כדי השהייה במקלט נתקלנו באקדח הזה, למדנו את סיפורו המרתק והחלטנו מיד להפוך אותו למוצג חובה אצלנו".
