רס"ן רז פרץ ז"ל נפל ב-7 באוקטובר במהלך קרב הירואי במוצב כיסופים. חבריו הטובים מקורס הקצינים, רס"ן ר' ואשתו טל, הנציחו אותו בשמה של בתם – שנולדה בדיוק ביום הולדתו של רז - ותמונתו תלויה בחדרה של התינוקת שקרויה על שמו.
רז, מ"פ מפקדה בגדוד 51 של גולני, הוביל את חייליו למיגונית ולאחר מכן יצא להביא תחמושת, כשבדרך הוא מחסל מחבלים. עם חזרתו למיגונית הוא פיקד על חייליו, שלא היו מורגלים בלחימה, וגם לאחר שספג פציעה בידו השמאלית – המשיך להשיב באש ואף הסתער לעבר המחבלים. באותו קרב עקוב מדם נפלו שישה חיילים נוספים: סמ"ר אביתר אוחיון, סמ"ר יוגב אהרן, סמ"ר אור אסתו, סמ"ר ברנדו דוד פלורס גרסיה, סמ"ר בנימין טשגר טקה וסמל אוריאל סגל ז"ל.
את פרטי הקרב למד אביו של רז, רוני, לפרטי פרטים, מעדויות שאסף. "רז היה איש של אנשים", הוא מספר, "תמיד דאג לאחר, לסביבה ולסובבים. זה כל כך מתבטא בקרב שלו. רואים לכמה מעגלים הוא דאג שם: לחבר'ה במיגונית, לאנשים ב'נובה' שהוא שלח להם הודעות תוך כדי קרב – כשהוא מבין שבקרוב חייו יסתיימו. הוא דאג להגיד להם שלא יישארו שם כי המצב קטסטרופלי. זה מה שאפיין אותו".
עם גיוסו לגולני, כלוחם בגדוד 13, הכיר רז את רס"ן ר' (28) מקריית אתא. יחד הם יצאו לקורס קצינים, וגם שירתו במקביל כסגני מפקדי מפקדה ואחר כך כמפקדי פלוגת מפקדה – רז בגדוד 51 ור' בגדוד 12. "החיילים תמיד היו אצלו בראש, במקום הראשון. מפקד גולני כמו שצריך", מספר ר', "לפני שנפל, הציעו לרז תוכנית שירות עם תמריצים, אבל הוא רצה לעבוד בתור די-ג'יי, לשמח אנשים בחתונות. כל כך רצו אותו בצבא כי הוא היה אהוב וטוב לכולם, אבל הוא התלבט".
ביום שבו איבד את חברו הטוב, רס"ן ר' נלחם בעזה במסגרת גדוד 12. "הפלוגה הפגינה רוח לחימה, חוסן ואיתנות. פעלנו מתוך תחושת משמעות ואחריות", הוא נזכר, "זה היה סימבולי עבורי להיות שם, במקום שבו רז נפל".
עוד לפני המלחמה, ב-17 לאוגוסט 2023, נשא ר' את טל לאשתו. השניים הכירו בקורס הקצינים ובהכשרה לקציני לוגיסטיקה, אותה עברו יחד עם רז ז"ל. "יש מנהג שבשנה הראשונה לחתונה לא מגיעים לבית עלמין, אבל ביום הזיכרון לפני שנתיים אשתי התעקשה ללכת. כשהגיעה לקבר של רז היו לה כאבים חזקים. בדיעבד הבנו שהם נגרמו מהיריון. תאריך הלידה המשוער היה בפברואר, אבל ידעתי שהיא תלד ב-25 לינואר, ביום ההולדת של רז, וכך היה. היה לנו מורכב להיכנס להיריון, וכשרון נולדה הרמתי ידיים לשמיים ואמרתי לרז תודה רבה. במוצ"ש התקשרתי לרוני ויום למחרת הוא הגיע לבית החולים. זה היה מרגש", משתף ר'.
הם בחרו לתינוקת את השם רון, שמתחיל באות ר' – כמו שמותיהם של רז ור', וגם מאפיין את מי שרז היה עבורם. "הטלפון של ר' העלה לנו חיוך וגרם לשמחה בלב", מספר רוני פרץ, "אשתי נאוה ואני הגענו לבת החולים ומאוד התרגשנו. רז ממשיך לחיות איתנו בכל מיני דרכים, וזו אחת המיוחדות שבהן".
לסיכום, ר' מספר ש"המשפחה של רז הכינה הרבה דברים לזכרו, שתלויים בחדר של רון. היא תמיד מחזיקה את התפילה עם התמונה של רז ומתעניינת בה. היא תגדל עליו, תלמד עליו, ובזמן הנכון גם נביא אותה לבית העלמין, להכיר על שם מי היא קרויה".
"אומרי היה דמות מופת. רצינו שיהיה חלק מרוח המשפחה שלנו"
רס"ן אומרי-חי בן משה ז"ל נהרג בספטמבר 2025 מפיצוץ מטען ברפיח. רס"ן ט' שירת לצידו בצמתים שונים והשניים נלחמו כתף אל כתף ב-7 באוקטובר. גם נשותיהם הפכו חברות במהלך המלחמה. הם קראו לבנם אחיה על שמו.
רס"ן אומרי-חי בן משה נהרג ב-18 בספטמבר 2025 מפיצוץ מטען בשכונת ג'ניינה שברפיח. בתקרית הקשה נהרגו גם סגן רון אריאלי, סגן איתן אבנר בן יצחק וסגן ערן שלם זיכרונם לברכה.
"זה האובדן הכי כואב שחוויתי", אומר חברו, רס"ן ט' (29) מברוכין, "היינו מקבילים בתפקידים ומשיקים בהרבה תחומים. שנינו מפקדים בגדוד, דתיים, הורים, יושבים על אותה קטגוריה. רק אחרי הנפילה שלו גיליתי מי הוא היה מאחורי הקלעים, לא רק במפגש הישיר איתו. הבנתי איך השאיר בי כזה חותם, אז כמ"פ בגדוד, ועוד יותר היום, כשאני קצין בבה"ד 1. אני לוקח את אומרי ככותרת של קצין ישראלי מופתי".
בבוקר 7 באוקטובר, רס"ן ט' היה בתפילה בבית הכנסת. "הייתי אז בקורס מ"פים, בלי טלפון ולא שמענו אזעקות", הוא משחזר, "פתאום הגבאי אמר שנקצר את ההקפות והתפילה כי יש אסון בדרום. יצאתי ישר, והתמונה הראשונה שראיתי בחדשות הייתה הטנדר של המחבלים בשדרות". בדרכו דרומה דיבר ט' עם חברו הטוב, אומרי-חי בן משה, שהיה גם הוא בקורס מ"פים. "אני דיברתי פרקטיקה, והוא דיבר על מלחמה היסטורית. זו הייתה הדמות שלו: חיבר כל חוויה וסיטואציה לעבר. זה בא לידי ביטוי גם בכאוס של 7 באוקטובר, שהוא הסתכל עליו ממבט אמוני, שיש פה תהליך גדול".
השניים נפגשו ביחידה, חתמו על נשק והמשיכו יחד ללחימה בעוטף. הצטרפו אליהם קצינים נוספים שהיו בתקופת לימודים וחיפשו מסגרת להשתייך אליה. "כדי שיוכלו להפעיל אותנו, קראנו לכוח שלנו 'בנמוש' – הכינוי של אומרי. הוא היה הכי ותיק ופעיל בינינו. עד היום יש לנו קבוצת וואטסאפ כזו. לא תיארנו שהשם הסתמי הזה יהפוך אותנו לקבוצת חברים עם גורל משותף", אומר רס"ן ט'.
אחרי שהשלימו את הקורס, השניים נפגשו שוב בשטח. "זה היה בלבנון, בנובמבר 2024", מספר ט', "אני הייתי מ"פ מסלול והוא מ"פ פלוגה א' בגדוד 890. שמחנו שוב לעבוד יחד. ראיתי בו תמיד דמות מופת והושפעתי מהאמונה שלו בצדקת הדרך. הוא חזר בתשובה במהלך קורס הקצינים שלו והצבא היה חלק מעולמו הרוחני. זו הייתה זכות בשבילו להיות במרכז הלחימה והעשייה המבצעית. מבחינתו זה היה כמו עבודת השם".
בהלווייתו של אומרי החליטו רס"ן ט' ואשתו, הלל, שכבר הייתה בהיריון, לקרוא לבנם בשם לזכרו. "היה לי ברור שאומרי יהיה לעד חלק מהבית שלנו, מהרוח של המשפחה", אומר ט', "לאורך המלחמה הנשים שלנו הפכו חברות קרובות, שעד עכשיו מחזקות זו את זו. ידענו שיהיה לו חלק בשם של הילד שלנו". ומדוע נבחר השם אחיה? "ההתחלה היא ראשי התיבות של אומרי-חי, וההמשך ידיד השם – תחילה של פסוק. בנוסף, הנביא אחיה השילוני פעל בתקופת פיצול המלוכה למען האחדות. עבור אומרי, יצירת שיח משותף, אחדות ורעות, היו משימות לא פחות חשובות מלהילחם נגד האויב".
לסיכום, ט' מוסיף בהתרגשות: "בכל דרך שאחיה, הבן שלנו, יפנה ויבחר, הוא יידע שיש לו אחריות על הכתפיים, שהוא חלק ממשימה – לזכרו של אומרי ודמות המופת שהיה".
שני בנים נקראים על שם החברים שנפלו בקרב
רס"ן רועי צ'אפל, מ"פ בסיירת הנח"ל, נהרג ב-7 באוקטובר. רס"ן דביר ציון רווח ז"ל, מ"פ בגדוד 932, נפל ב-6 בינואר 2025 ברצועת עזה. חברם, רס"ן א', קרא לבניו אלרועי חיים וכפיר ציון לזכר השניים.
רס"ן א' (29), שעתיד להתמנות לסגן מפקד גדוד הנח"ל 931, בחר להעניק לשני בניו שמות שנושאים את זכרם של חברים שאיבד. אלרועי, בנו האמצעי (אח קטן להדר בת הארבע), נקרא על שמו של רס"ן רועי צ'אפל, מ"פ בסיירת הנח"ל שנהרג בקרבות ב-7 באוקטובר. "אני גדלתי בגדוד 932 וצ'אפל בסיירת", מספר א', "אחרי קורס מ"פים נפגשנו יחד כמפקדים בבא"ח. היינו חבורה חזקה בסגל ושמרנו על קשר גם אחרי שהתפצלנו".
לדבריו, "צ'אפל האמין בכל מי ששירת תחתיו. החיילים עם הסיפורים הכי קשים ובעייתיים – הוא היה נלחם עליהם קבוע, לא מוותר עליהם ולהם. החיילים שהוא האמין בהם הפכו להיות אלה שנלחמו ב-7 באוקטובר. האמונה שלו באדם, היכולת לראות את הטוב, להאמין בתהליך ובמורכבות – אלו דברים שאיחלנו לאלרועי שלנו".
אלרועי נולד חודשיים אחרי פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אך שמו נבחר עוד לפני כן. "אשתי חלמה על הברית, ובחלום אמרתי שקוראים לתינוק אלרועי וסיפרתי שזה לזכרו של צ'אפל. היא קמה בבוקר ואמרה שזה השם שבחרה", הוא מספר, "השם השני שנתנו לו הוא חיים. מתוך השכול רצינו להוסיף אור. למרות החושך, יש המשכיות, תקווה וטוב".
לפני ארבעה חודשים נולד בנו הקטן של רס"ן א', שקיבל את השם כפיר ציון – לזכרו של רס"ן דביר ציון רווח ז"ל, מ"פ בגדוד 932 שנפל ב-6 בינואר 2025 מפגיעת טיל נ"ט בבית חאנון שבצפון הרצועה. "היינו החברים הכי טובים. מדברים כל הזמן, בצבא ובבית", מספר רס"ן א' בכאב, "אם יש התלבטות, זה הטלפון הראשון. לאורך השנים החיבור בינינו הלך והעמיק. הכרתי לו את אשתו, חברת ילדות שלי. הנשים שלנו, לשתיהן קוראים אור, הפכו חברות, הילדים חברים. היינו יוצאים יחד לטיולים. היינו הכתובת אחד של השני לדברים הכי אישיים שיש, כמו פרחים לאישה בחג, ובשגרה, כמפקדים, מדברים על הכול פתוח. חיבור הכי קרוב שיש".
את הבשורה הקשה על נפילתו של דביר קיבל א' כשהיה בתקופת לימודים. "כשאתה מ"פ ויש חיילים שמחכים לך, ברגע כזה אתה נושם עמוק וחייב להישאר הכי טוב בשביל החבר'ה שלך. אבל כשקיבלתי את ההודעה שדביר נפל לא הייתי בשטח ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. זה נורא. איבדתי את החבר הכי טוב שלי. זה קשה, יש חוסר, ואין דרך טובה להתמודד איתו".
10 חודשים אחרי שנפל דביר קיבל בנו של א' את שמו – כפיר ציון. "השם כפיר זה כי הוא כרגע גור אריות, ובעתיד הולך להיות אריה, מלך החיות, כמו דביר", מסביר א', "דביר תמיד היה ראשון בקרב החיילים שלו. לא כסיסמה. הוא הוביל פיזית ומנטלית את החבר'ה. כמו אריה, שולט ויודע הכול, ואף אחד לא יכול עליו. מצד שני, הייתה לו עדינות, לראות את החייל האחרון בקצה, להבין תמיד את כולם". השם השני שניתן זהה לשם השני של דביר ז"ל – ציון. "מבחינתי זה לשמר את ההוויה של דביר בחיים", אומר א', "כפיר ילמד עליו, ואני מתפלל ומייחל שתכונות האופי של דביר ינכחו בו".
פורסם לראשונה: 00:00, 17.04.26
