העימות המטלטל באולם בית המשפט העליון לפני ימים ספורים, שהבליט את עוצמת השסע הפנימי אפילו בקרב משפחות שכולות, הוא תמרור אזהרה בוהק לחברה הישראלית. אחרי שנתיים וחצי של התכתשות פנימית, ולקראת מערכת בחירות סוערת וגורלית, הגיעה השעה לפשרה לאומית בנושא חקירת טבח 7 באוקטובר. מנהיגי ישראל, מהקואליציה והאופוזיציה כאחד, יכולים לנטרל כעת בהסכמה את המחלוקת שעלולה לרסק את כולנו.
הציבור הרחב מזדהה עם הקריאה לחקירה עניינית, מקצועית ובלתי תלויה, שתקטין את הסכנה שאסון בסדר גודל דומה יפקוד אותנו בעתיד. לא על הצורך בחקירה ראויה חלוקים אזרחי ישראל, אלא על זהות החוקרים. הציבור מאוחד בשאיפתו להבטיח שסמכות החקירה לא תופקד בידי בעלי עניין, שעלולים לעשות בכוחם זה שימוש פסול על חשבון חקר האמת.
מכאן נחלקים המחנות: יש מי שחוששים כי חוקרים שהממשלה תמנה יטו חסד למבוקרים שמינו אותם. מולם, יש מי שחוששים כי חוקרים שנשיא בג”ץ ימנה יטו את הכף נגד הממשלה, שמצויה זה שנים בעימות גלוי עם הרשות השופטת. שנים של התנצחות לא קירבו אותנו למכנה משותף ששני הצדדים מסוגלים להשלים עימו, אלא רק העמיקו את הפערים. אלה מבקשים לכפות באמצעות רוב פרלמנטרי הקמת ועדה פריטטית של פוליטיקאים שישתקו איש את רעהו; ואלה מבקשים סעד מבג"ץ כדי שיכפה פסיקה דווקנית, שלא תתרום לאמון הציבורי בתהליך ובתוצאותיו.
הזמן הרב שחלף בוויכוח עקר גרם למכאוב רב, אבל לפחות תוצאה חיובית אחת נגזרת ממנו: כעת כבר ברור שהכנסת החדשה, שתביע אמון בממשלה הבאה, תיבחר במנותק מתוצאות החקירה, גם אם זו תחל מחר בבוקר. רק הציבור יגזור את גורל הממשלה, וחקירת אירועי הטבח תסתיים בעוד שנים ולא תשפיע על תוצאות הבחירות הקרובות. הוסר החשש הלגיטימי של הממשלה ויריביה כי הרכב הוועדה יכתיב את תוצאות החקירה ואלה יכתיבו את עתיד המערכת הפוליטית.
הוסר החשש הלגיטימי של הממשלה ויריביה כי הרכב הוועדה יכתיב את תוצאות החקירה ואלה יכתיבו את עתיד המערכת הפוליטית
כעת ניתן לחזור אל היוזמה שניסה לקדם בעבר נשיא המדינה, עד שהחשדנות ההדדית טירפדה אותה. בהצעת הנשיא נקבע כי הממשלה תטיל על נשיא העליון עמית ועל המשנה לנשיא סולברג לגבש הצעה מוסכמת להרכב הוועדה. הם לא יעמדו בראשה, אלא יציעו בצוותא יושב ראש ראוי ומקובל, שכיהן כשופט עליון או כשופט מחוזי, כמתחייב על פי חוק; ועוד שני חברים/חברות שנהנים מיושרה רחבה, ושלא הביעו עמדה ציבורית במחלוקות שקורעות אותנו מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
יש ישראלים לא מעטים כאלה, מנוסים ומוערכים, ובחירה בהם תחזק את אמון הציבור במסקנות ובהמלצות שתפרסם הוועדה בבוא היום. גם למשפחות השכולות ולמשפחות החטופים מגיע שהנושא החשוב הזה יפסיק לייסר אותן. הממשלה מוסמכת על פי חוק להגדיר את הנושא שיעמוד לחקירה, ומן הראוי שגם הסמכות הזו תופעל בעצה אחת עם נשיא העליון ומשנהו. אל הרעיון הזה יש לצרף הסכמות נוספות: עד לבחירות הוועדה תפעל לאיסוף כלל החומרים הדרושים לדיוניה. תהליך זימון העדים למסירת עדות בפני הוועדה יחל רק לאחר השבעת הממשלה החדשה.
נציגים מוסמכים של ראשי הקואליציה וראשי האופוזיציה יכולים להיפגש במשכן הנשיא ולהוציא מתחת ידם מסמך הסכמות ברוח זו, או בכל מתכונת שתושג לגביה הסכמה. דחיית ההכרעה בנושא עד לאחר הבחירות, כפי שמסתמן מהדיון האחרון בבג"ץ, רק תבטיח שהמחלוקת המייסרת תישאר איתנו לעוד שנים.
אם הממשלה תזכה לאמון מחודש היא תקבל רוח גבית להקים ועדה בצלמה, וחלק גדול מאוד בציבור ידחה על הסף את מסקנותיה. אם האופוזיציה של היום תקים את הממשלה, החלק האחר של העם יטיל דופי בוועדת החקירה שתוקם על ידה ויתקשה להשלים עם ממצאיה.
לא חסרות מחלוקות אמיתיות שיעמדו במוקד הבחירות הקרובות, שרק הבוחר יוכל להכריע בהן. את נושא הרכב ועדת החקירה ניתן כעת לפתור באמצעות רצון טוב ושכל ישר, ולהורידו סוף-סוף מסדר היום.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.04.26
