"אדם צועק את שחסר לו, לא חסר לו לא צועק", כתב מאיר אריאל. נפתלי בנט הצהיר בשבוע שעבר ברשת החברתית שלו כי הוא איש ימין וכתב: "קואליציית נתניהו-דרעי-סמוטריץ’ זה לא ימין - אני ימין". בהמשך הסביר מדוע הוא מוביל את הימין הציוני האמיתי, בניגוד לממשלה הנוכחית.
התזה של בנט אומרת כי "רק מימין אפשר לנצח את נתניהו". בנט ביקש מאנשי מרכז-שמאל את הבכורה על הגוש, דווקא כי הוא חושב אחרת מהם, בתור נזיד עדשים יקר, בנט מציע את החלפת שלטון נתניהו. אך התזה הפוליטית הזו אינה פוגשת את המציאות במסגרת איחוד בין בנט ויאיר לפיד.
האם יש מצביעי קואליציה לשעבר שאומרים הבוקר הזה כי ההלחם הפוליטי של אמש מעודד אותם להצביע כעת לבנט?! המהלך יותר מבריח מצביעי ימין מאשר מושך אותם, גם ימין רך ליברלי. ההיגיון הפוליטי הפשוט אומר כי גוש האופוזיציה היה צריך להסתדר תחת האיחודים הבאים: בנט וליברמן - במטרה להביא מאוכזבי קואליציה, איזנקוט ולפיד - המבצרים את מצביעי המרכז, ויאיר גולן - שממצה את מצביעי השמאל.
המהלך של בנט אמנם מסייע לו ברמה האישית בקרב מול איזנקוט, אך עשוי לפגוע בפוטנציאל של האופוזיציה למשוך מצביעים מהגוש הנגדי. בנט גם ירוויח ברמה האישית את השטח של מצביעי יש עתיד וכספי מימון המפלגות בסך של 24 מנדטים. ולפיד? הוא הרוויח את שימור מפלגתו בקדנציה הבאה נוכח הסקרים הנמוכים. האיחוד פותח על המפלגה החדשה שתי חזיתות פוליטיות, שינוצלו היטב על ידי יריביו הפוליטים. נתניהו יעשה הכל להבריח בוחרי ימין בגלל לפיד, ואולי גם יש בוחרי יש עתיד שיעזבו כי האמינו לדברי יו"ר המפלגה, שאמר לפני חודש: "אי-אפשר לדעת אם בנט לא ייקח את קולות המרכז-שמאל וילך אחרי הבחירות לשבת עם נתניהו". כאשר בנט אומר "רק מימין אפשר לנצח את נתניהו" הוא מתכוון ימין מדיני ביטחוני, בטענה כי רוב העם הלך ימינה במלחמה. אך הימין היום הוא עוד שורה ארוכה של נושאים, משפטי, כלכלי, זהות יהודית ועוד. בנושאים הללו בנט לא נותן מענה וסבור כי רוב הציבור תומך בעמדות ליברליות. מלבד החיבור עם לפיד, מבחן הלקמוס המספר את כל הסיפור של בנט עובר דווקא בשותפתו הקודמת, איילת שקד. האחרונה נתפסת בעיני חלק הארי בקרב מצביעיו החדשים של בנט, אנשי המרכז-שמאל - כדמות בעייתית, "מבריחת קולות", זו שמהרגע הראשון הייתה עם "כאבי בטן" ביחס לממשלת השינוי. כעת, לאחר האיחוד עם לפיד, החיבור של שקד למפלגה מתרחק עוד יותר.
קהל זה, הוא שמכוחו בנט מבקש את הובלת הגוש על פני איזנקוט, אך נציגיו - שקד או שכמותה - לא מוצאים את מקומם במפלגה, בעוד לפיד נכנס מהדלת הראשית
56,775 קולות, מנדט וחצי, גרפה שקד בבחירות הקודמות. מדובר על קהל בוחרים שגם בשיא הקמפיין של נתניהו, סמוטריץ’ ושות', וברקע הכעס הימני נגד ממשלת השינוי, עדיין לא יכול היה להצביע לקואליציה הנוכחית והסתכן בשריפת קולות אצל שקד. קהל זה, הוא שמכוחו בנט מבקש את הובלת הגוש על פני איזנקוט, אך נציגיו - שקד או שכמותה - לא מוצאים את מקומם במפלגה, בעוד לפיד נכנס מהדלת הראשית. אם בנט לא יביא את המינימום של מצביעי שקד לשעבר, הוא לא יגרוף קולות ימין. אנשי בנט טוענים כי הם מחזיקים כבר עכשיו ב-9 מנדטים של מצביעי קואליציה לשעבר, אך נניח שיש אמת בנתונים, המהלכים האחרונים מאותתים בכיוון ההפוך.
