מדי יום מבשרות הכותרות על פריצות דרך בסדרי גודל של מפנים היסטוריים שגררו אחריהם שינויים גיאופוליטיים רחבים. ההיסטוריה מענישה את ההולכים בתלם ואת אלה שלא מזהים את השינוי בזמן. עבורנו הישראלים, בעין הסערה ובחוד החנית המדמם של השינוי, קשה לחבר את הנקודות. החשש מהאזעקה הבאה, הטראומה הלאומית ממלחמת שבע החזיתות וההיערכות לקראת הבחירות שבפתח מקהים את חושינו מלראות את התמונה הגדולה. שלושה אירועים שקרו השבוע ממחישים את עומק השינוי.
1 צפייה בגלריה
מצרי מלאקה. הסכם הגנה היסטורי בין ארה"ב למדינה המוסלמית הגדולה בעולם | צילום: שאטרסטוק, Wulandari Wulandari
(Wulandari Wulandari, Shutterstock)
הבינה המלאכותית שנכלאה מאחורי סורג ובריח ענקית הבינה המלאכותית אנת'רופיק סירבה לשחרר לציבור את המודל המתקדם ביותר שלה, "מיתוס". הסיבה: הוא היה טוב מדי. המודל גילה יכולות סייבר התקפיות אוטונומיות ואף הפגין יכולת "לשקר" לבודקים שלו כדי לחמוק ממנגנוני הבקרה. מהנדסי החברה כלאו אותו מאחורי סורג ובריח דיגיטליים והזמינו שותפות טכנולוגיות לעשות בו שימוש הגנתי במסגרת מאובטחת. ההחלטה הדרמטית הידהדה בוול סטריט, בוושינגטון ובבייג'ינג.
שערו בנפשכם שחברה בבעלות המפלגה הקומוניסטית של סין הייתה מגיעה לפריצת דרך כזו. האם גם היא הייתה מודיעה לעולם על הסכנות ומזמינה את טובי המוחות לחשוב יחד? הקורונה כבר ענתה לשאלה.
שערו בנפשכם שחברה בבעלות המפלגה הקומוניסטית של סין הייתה מגיעה לפריצת דרך כזו. האם גם היא הייתה מודיעה לעולם על הסכנות ומזמינה את טובי המוחות לחשוב יחד? הקורונה כבר ענתה לשאלה.
בחודשים האחרונים שיחרר הממשל האמריקאי שורת ניירות עמדה – אסטרטגיית הביטחון הלאומי של הבית הלבן, "הבינה המלאכותית והפיצול הגדול", שחיבר צוות הייעוץ הכלכלי לנשיא, ומסמך הפנטגון שהעביר את חטיבת הבינה המלאכותית ל"מצב מלחמה" – המתייחסים למפנה כאל מרוץ חימוש של ממש. שש חברות הענק האמריקאיות צפויות להשקיע השנה יותר מ-600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית.
עד כה, כל מהפכה טכנולוגית בדברי ימי האנושות החלה את השפעתה בצווארון הכחול וטיפסה במעלה הכישורים. מכונת הקיטור, החשמל, הטרקטור, הרובוט – תמיד הצווארון הכחול ראשון. המהפכה הזאת היא הראשונה שהופכת את הסדר על פיו: היא מתחילה בצווארון הלבן הבוהק, חסה בשלב זה על הצווארון הכחול ואף מייצרת לו יתרון יחסי ועלייה בשכר.
ירידות של עשרות אחוזים בשווי השוק
השפעת המודלים החדשים על חברות הענן הישראליות דרמטית. מעסיקות בולטות במשק – פייבר, למונייד, וויקס, מאנדיי – סופגות ירידות של עשרות אחוזים בשווי השוק. גם חברות הסייבר נמצאות במסלול הזה. התחזקות השקל מעצימה את הסיכון. האם אלה איתותים ראשונים להמצאה מרגשת מחדש של ההייטק הישראלי?
אין ציר סוני מתון, איחוד האמירויות מעל כל היתר הסכמי אברהם פתחו את הדלת לקואליציה אזורית בין ישראל ל"ציר הסוני המתון". גולת הכותרת הייתה הנורמליזציה שנרקמה עם סעודיה עוד לפני 7 באוקטובר. המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ, הכישלון המסתמן של יורש העצר הסעודי בכינון "רפורמת 2030" ונעיצת הסכין בגבו של נשיא האמירויות בן זאיד מאותתים שסעודיה אינה מתונה כלל ועיקר ואינה כשירה לשמש כציר המזרחי של האסטרטגיה הישראלית האזורית.
השבוע דווח באתר "אקסיוס" כי בתחילת המערכה הנוכחית עם איראן קיימו נתניהו ונשיא האמירויות שיחה שהובילה למשלוח ראשון אי פעם של סוללות כיפת ברזל להגנה על שמי מדינה ערבית. יש להניח שצוותים כחול-לבן טסו להכשיר את מקביליהם ולחבר את הסוללות למערכות הגילוי של חיל האוויר הישראלי ופיקוד המרכז האמריקאי.
בן זאיד מבין שהוא ברגע מכונן לאומה שאותה הוא מנהיג. מאז הפסקת האש הוא פרש מקרטל הנפט אופ"ק (שבו חברה גם איראן), הכריז על תוכנית להתאמת 50 אחוז משירותי הממשלה לסוכני בינה מלאכותית, השקיע 2.3 מיליארד דולר בתשתית רכבות בירדן ונעל חוזה בעלות של 30 שנה על נמל עקבה. במקביל ניתקה אבו-דאבי קו אשראי של מיליארדי דולרים מפקיסטן, ויועץ הנשיא האמירתי לביטחון לאומי הצהיר כי "איראן הוכיחה שהיא אויבת". היעדר פיוס אמירותי-סעודי בשוך הקרבות מעיד על ההבדל המהותי בין אבו-דאבי לקטאר, סעודיה וכל היתר. הברית בין הודו, האמירויות וישראל (ברית אינדו-אברהם) צפויה להעמיק.
"הדילמה הגדולה של סין"
ארה"ב נועלת את החזית המזרחית של סין נשיא סין לשעבר הו-ג'ין טאו כינה את מצרי מלאקה "הדילמה הגדולה של סין". הוא ידע שאם ארצו לא תשלוט במצר החיוני, תהיה חשופה לסחיטה. 20 שנה לאחר מכן, המצר שדרכו זורמים כ-30 אחוז מסחר הנפט הימי העולמי, 40 אחוז מהסחר הימי הכולל ו-90 אחוז מהיבוא הימי של נפט לסין, עובר שינוי דרמטי בחסות ההתרחשויות במצר הורמוז.
מיד עם תחילת המצור האיראני הביע שר החוץ הפעלתן של סינגפור (המפעילה את הנמל המתקדם ביותר במרחב מלאקה) התנגדות חריפה לכל כניעה לאיראן. הוא הבין שגביית מסי מעבר מצד שתי הענקיות הצרות עליו – אינדונזיה ומלזיה – תפגע קשות בעתידה הכלכלי של סינגפור.
ב-7 באפריל הטילו סין ורוסיה וטו במועצת הביטחון נגד החלטה על הגנת השיט המסחרי בהורמוז. האמריקאים זיהו הזדמנות וחתרו להשלים שנים של מו"מ על הסכם הגנה עם המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, השולטת במצרי מלאקה – אינדונזיה. ב-13 באפריל חתם שר המלחמה האמריקאי עם עמיתו האינדונזי על "שותפות הגנה ראשית". ההסכם כולל פיתוח משותף של "יכולות א-סימטריות מתקדמות", מערכות אוטונומיות ימיות ותת-מימיות, אימוני כוחות מיוחדים ותחזוקה צבאית משותפת. הסעיף הקריטי: זכויות מעבר אווירי בלתי מוגבלות לחיל האוויר האמריקאי בשמיים האינדונזיים. זה יקצר דרמטית את זמני התגובה האמריקאיים בים סין הדרומי, במצר טייוואן ובאוקיינוס ההודי, ויאפשר לה לאכוף מהאוויר את חופש הסחר הימי.
יהוונתן אדיריהוסיפו לתמונה את יפן. ראשת הממשלה החדשה סנאה טאקאיצ'י, שזכתה ברוב גורף בבחירות, פועלת לממש את הבטחתה לשינוי סעיף 9 בחוקה, הכופה על יפן עמדה פציפיסטית. תקציב ההגנה היפני זינק השנה לשיא היסטורי של 58 מיליארד דולר. השבוע אישרה טאקאיצ'י לחברות מקומיות לייצא טכנולוגיות צבאיות מתקדמות מכוח הצהרתה כי "מצור סיני על טייוואן מאיים על קיום יפן". טוקיו אף החלה בפריסת טילים ארוכי טווח המסוגלים לפגוע ביעדים על אדמת סין, ולאחר ביקור ראשת הממשלה בבית הלבן הוסכם על העמקת מטה הכוחות המשולב סביב הצי השביעי האמריקאי (כ-60 אלף חיילים אמריקאים ב-120 מתקנים על אדמת יפן).
הסימטריה ברורה: הורמוז מבוצר ממערב. מלאקה מבוצר ממזרח. שרשרת האיים הראשונה – האיים הקוריליים, יפן, אוקינאווה, טייוואן והפיליפינים – נתונה כעת לשליטה אפקטיבית אמריקאית. נראה כי האסטרטג המשפיע בממשל ובפנטגון, אלברידג' קולבי, זוכה לממש את הרעיון המארגן למאה שנים נוספות של עליונות אמריקאית ששירטט בספרו The Strategy of Denial – מניעת עליונות מסין.
פורסם לראשונה: 00:00, 01.05.26
