"ההחלטה בידי האמריקנים, אנחנו לא יודעים מה באמת קורה. לפעמים אנחנו אפילו לא בטוחים באיזה מגרש מדברים ועם מי". כך מתאר גורם ביטחוני בכיר את מצבה של ישראל במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן כעת. "בלבנון אנחנו מתנהלים באופן מתון בגלל האמריקנים, ובגזרת איראן – אנחנו לא ממש יודעים לאן זה מתקדם, לך תדע עם האיראנים".
בירושלים יודעים מעט על המשא ומתן עם איראן ועל ההסכמות שהושגו בו – ולרוב שורדות יום-יומיים עד שאחד הצדדים שוב מקשיח את עמדתו. המידע המועט שכן ידוע גורם ללא מעט בכירים בישראל לחשוב על אפשרות שלישית לסיום סבב הלחימה הנוכחי עם איראן, אחרת משני התרחישים שנחזו עד כה – חזרה ללחימה או הסכם אמריקני-איראני.
4 צפייה בגלריה
כל צד יכריז על ניצחון, שקט ייענה בשקט
(צילום: Anna Moneymaker / AFP, CENTCOM, shutterstock)
כעת, בכירים בישראל סבורים שייתכן גם מצב שלישי: סוג של סטטוס קוו, כל צד יכריז על ניצחון, שקט שייענה בשקט במפרץ הפרסי. בלי הסכם, בלי לחימה. בתרחיש זה, ארצות הברית תמשיך להפעיל לחץ כזה או אחר על הרפובליקה האסלאמית, שמצידה לא תוותר על האורניום, הטילים הבליסטיים והסיוע לשלוחותיה במזרח התיכון – תמונת המצב תחזור פחות או יותר לנקודת האפס, עד לסיבוב הבא.
לא מעטים בישראל סבורים שעליה לתמוך באפשרות השלישית, שהיא לדעתם הרע ההכרחי במיעוטו. למרות שאינה מגלמת בעצם שום הישג מוחשי ברור של הלחימה, מעבר לנזקים שנגרמו לאיראן, היא מותירה בידי ארצות הברית וישראל – או לפחות בידי ישראל אם ארה"ב כבר לא תהיה בעניין – את האפשרות לשוב ולפעול באיראן.
מנגד, גורמים אחרים יוצאים נגד אפשרות זו, וטוענים שזה בדיוק מה שישראל נשבעה שלא יתרחש שוב אחרי 7 באוקטובר, שלא נשוב לשרשרת בלתי-נגמרת של סבבים ללא הפסקה.
הכישלון שהוביל למידור ישראל מהמו"מ
ישראל וארצות הברית יצאו למלחמה כדי להפיל את השלטון באיראן. מנהיגי המדינות, לצד חלק מהבכירים במערכות הצבא, הביטחון הלאומי וקהילות המודיעין של שתי המדינות מנסים לטעון אחרת, אבל סופה של האמת להתגלות והדברים כתובים במסמכים ובמצגות שהזניקו את מבצעי "שאגת הארי" ו"זעם אפי" ב-28 בפברואר.
גם אם המסמכים הללו, לצד עדויות הבכירים שמספרים על הפגישה בחדר המצב של הבית הלבן בין בנימין נתניהו לדונלד טראמפ, במהלכה ראש המוסד הציג בשיחת וידאו מוצפנת את התוכנית להפלת השלטון האיראני, לא היו קיימים, אירועי המלחמה מצביעים רק על מסקנה אחת.
"אף אחד לא הורג מנהיג של מדינה מכהנת אם אין לו כוונה להפיל את השלטון", טוען גורם מודיעיני ישראלי בכיר. "אף אחד גם לא היה פוגע בפעילי הבסיג' רק במחשבה שאולי בעתיד העם האיראני יחליט למרוד. זה שווה ערך לכך שהאיראנים יהרגו מפקד תחנת משטרה ויגידו שהם יוצרים את התנאים לכבוש את ראשות הממשלה בירושלים", הוא מסביר.
מהרגע שהתברר שהשלטון באיראן לא עומד ליפול, וכשכל צד מאשים את השני שבגללו זה לא קרה, ארצות הברית מידרה את ישראל מהמשא ומתן. לא רק שלא שיתפה אותה בדיונים על השאלה מתי ובאילו תנאים תסתיים המלחמה, לא רק שלא הקשיבה ברוב העניינים לטענות של ישראל או לבקשות שלה בעניין המשא ומתן – אלא שארה"ב כלל לא עדכנה את ישראל בהתפתחויות. יש להניח כי אם תוכנית הפלת השלטון הייתה מצליחה (ויש בישראל כאלה שטוענים שיש סיכוי שעוד תצליח), היחס לישראל בוושינגטון היה אחר לגמרי, כאשר ירושלים הייתה הופכת לשותפה מלאה ורצויה בשולחן קבלת ההחלטות.
זה לא המצב, וישראל הורחקה מהשולחן. בוטה במיוחד היה נאומו של ראש המטות המשולבים האמריקני עם סיכום הלחימה, שם הודה לכל מפקד זרוע, יחידה וענף אפסנאות על תרומתם, והוסיף פירוט מיוחד של תודות ל"שותפים שלנו", מדינות המפרץ, כשהוא מונה את שמן זו אחר זו, אך לא הזכיר אף גורם ישראלי.
ההתקרבות למתווה מוסכם – ונפילתו
לפי המידע שישראל ליקטה משותפים דיפלומטיים, תקשורת גלויה, והמעט שמגיע מארה"ב, אחד משני הנושאים שהוגדרו על ידי ראש הממשלה כהכרחיים – פרויקט הטילים האיראני – כלל לא נמצא על שולחן המשא ומתן. האיראנים הודיעו שזה מחוץ לתחום מבחינתם, והבהירו כי אין להם שום כוונה לוותר על מה שהוא בראייתם, לפחות כרגע כשאין להם (עדיין) נשק גרעיני, יכולת התגובה היחידה שלהם מול העליונות האווירית המוחלטת של ישראל וארצות הברית.
בתסריט נידון, כך מבינים בישראל, איראן אמורה להתפרק מהאורניום הבקיע שנמצא ברשותה בהעשרה גבוהה – רובו ב-60% אחוז ומיעוטו ב-20% – שמספיק לבנייה של 12 וחצי פצצות גרעין בערך. או בדרך של דילול החומר לריכוז נמוך מאוד, או דרך העברתו בפיקוח סבא"א למדינה אחרת. בנוסף, איראן אמורה להתחייב להפסקת ההעשרה לתקופה ארוכה, כשהפער נותר בין 5 השנים שאיראן הסכימה ו-20 השנים שארצות הברית דורשת. המתווכים בפקיסטן הציעו להתפשר באמצע. בתמורה, איראן אמורה לקבל ביטול מוחלט של כל הסנקציות עליה ועוד הטבות כלכליות.
אך לפי ההבנה בירושלים כעת, לא תרחיש זה אלא התסריט של הסכם מצומצם, שהועבר לארה"ב מאיראן באמצעות פקיסטן, תפס תאוצה והסתמן כסביר ביותר. למרות שביממה האחרונה חלה ירידה בסיכויי הצלחתו, הוא עדיין נותר כאפשרות – במיוחד במו"מ המשתנה והגמיש בין הצדדים.
בתרחיש זה, מדובר בעסקה חלקית הכוללת סיום של המלחמה ופתיחה של המצר. לצד זאת יגיעו הצהרה איראנית עם התחייבות שלא לפתח נשק גרעיני והסרת הסנקציות האמריקניות, ורק לאחר הודעה על סיום המלחמה - יתחיל משא ומתן שידון בשאר הסוגיות הגרעיניות.
אלו הם עיקרי ההצעה שהועברה מאיראן לארצות הברית דרך פקיסטן, והיה נראה כאילו היא אכן תצא לפועל, אבל ביממה האחרונה חלה נסיגה גם בזה.
בשל המשבר בשיחות, ישראל וארצות הברית עורכות הכנות משמעותיות לחזרה ללחימה. לא מעט ישראלים שהרימו עיניים לשמיים ראו בשבועיים האחרונים רכבת אווירית אדירה של מתדלקים אמריקנים בדרכם לנמל התעופה בן-גוריון. ההכנות ללחימה והכוננות היו בשיאן ביום העצמאות, אז נראה היה שעוד רגע ייתן טראמפ את ההוראה לצאת לדרך, אבל המתח התפוגג מעט כשהוא האריך שוב את הדד-ליין לאיראנים.
גורם בכיר: "במצב הנוכחי, בין תקיפה שלא תשנה כלום, לבין הסכם משפיל ונורא עם איראן, כנראה שכדאי ללכת על האפשרות השלישית - סוג של הקפאת מצב, עד לפעם הבאה"
ההערכה בישראל היא שתחת המשבר המשמעותי ששתי המדינות חוות עם מלאי המיירטים, הרי שגם אם טראמפ ייתן את ההוראה לתקוף, אז התקיפה הדרמטית שלדבריו "תשמיד את הציוויליזציה האיראנית" לא תצא לפועל. מה שיקרה לפי ההערכות זה עוד מופע אחד, חד-פעמי, רעשני ואימתני, במטרה לחתור להסכם טוב יותר ממה שהוא מסוגל לקבל כעת. במצב כזה, לדברי גורמים ישראלים בכירים – שגם העבירו את העמדה הזו למקביליהם בפיקוד המרכז האמריקני – עדיף לא לתקוף בכלל. לדעתם, אם לא הולכים בכל הכוח עדיף לא לפעול בכלל.
כך או כך, שני המתווים להסכם עוררו בהלה בישראל. לפי הערכת הגורמים הבכירים, הסכם עם איראן שלא עוסק באופן מלא בהעשרת הגרעין, בתשתיות ובמערכי הטילים, יהווה יותר סכנה מפיתרון. לשיטתם, הסרת הסנקציות תאפשר למשטר לייצב את הכלכלה, להכריז על ניצחון, לשקם את כוחו ולהחיות גם את שלוחות הטרור באזור, ובראשן חיזבאללה. הם רואים בכך מהלך שעלול לחלץ את המשטר האיראני ואת ציר הכוחות הכפופים לו מקריסה מתקרבת.
במצב כזה, ישראל, כך סבורים הגורמים, תסיים את העימות הזה במצב טוב פחות מאשר התחילה אותו. שכן ההסכם יפיח רוח חדשה בכנפי המשטר, יספק לו עמוד שדרה של מזומנים, ויעניק לו חסינות דיפלומטית מפני תקיפה.
וברקע מצב זה, "בין הנבלה לטרפה", לדברי הגורם הבכיר, "כלומר בין תקיפה שתתרחש רק בשביל הסמליות ומשחקי הפוליטיקה הפנימיים של טראמפ ולא תשנה כלום, לבין הסכם משפיל ונורא עם איראן, כנראה שכדאי ללכת על האפשרות השלישית - סוג של הקפאת מצב, עד לפעם הבאה".
פורסם לראשונה: 00:11, 29.04.26
