הסערה שהתעוררה סביב דברי ראשי ישיבות ההסדר והצטרפות ארגון צוהר לקריאה לאפשר לחיילים דתיים לשרת בהתאם לאמונתם, חושפת עד כמה השיח הציבורי שלנו איבד איזון. במקום לנהל דיון ענייני על איזונים בתוך צבא מגוון, קפצו מיד להאשמות, להתקפות ולתיוגים. בין המבקרים היה גם יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, שתקף את העמדה בחריפות כאילו הוא לא גדל בצה"ל ולא מכיר מקרוב את מסירותם ותרומתם של בני הציונות הדתית למערכה. יאיר גולן בחר לתקוף דווקא את צוהר, ארגון שכל תפקידו להנגיש את היהדות לכלל החברה ולחבר בין עולמות. זו לא טעות מקרית של גולן, נקודות בבייס עולות יותר מגשרים אבל הבחירה לפגוע בארגון כמו צוהר פוגעת בכל מי שעוד מאמין שאפשר לחבר כאן משהו.
הדרישה לאפשר לחייל דתי לשרת במסגרת שמתאימה לאורח חייו היא בסיסית ולא קיצונית, בדיוק כפי שאנו מצפים מצה"ל לאפשר לחיילת לוחמת לממש את יכולותיה עד הסוף, בדיוק כפי שאנו מבינים שצריך לאפשר לנשים שירות משמעותי בתפקידי פיקוד ולחימה ביחידות הרלוונטיות כך אנו מחויבים לאפשר לבן ישיבה לשרת מבלי לוותר על עולמו הערכי ושמירת תורה ומצוות לפי אורח חייו.
סא"ל אור בן יהודה, מפקדת גדוד בצה"ל, היא גיבורת ישראל שנלחמה ב-7 לאוקטובר והיא דוגמה למנהיגות, למסירות וליכולת מבצעית מרשימה, אני מעריך אותה מאוד. התמיכה בלוחמות לא צריכה לעמוד בסתירה לצורך החיוני לאפשר לחיילים דתיים לשרת במסגרת שמתאימה להם, להפך זו בדיוק אותה תפיסה שמבקשת לאפשר לכל אחד לשרת מתוך הזהות שלו. אין כאן סתירה, יש כאן איזון.
התמיכה בלוחמות לא צריכה לעמוד בסתירה לצורך החיוני לאפשר לחיילים דתיים לשרת במסגרת שמתאימה לה
גיבורי ישראל כמו רועי קליין, דרור וינברג, סעדיה דרעי ורבים אחרים שנפלו בקרבות ראויים היו לכבוד שצה"ל העניק לסגנון חייהם ואמונתם הדתית. מניסיון אישי ומהיכרותי את המציאות בשטח, חיילים דתיים לא מבקשים פריבילגיות, הם לא מבקשים לפגוע באף אחד, הם מבקשים דבר אחד לשרת את מדינת ישראל בלי לוותר על זהותם. מי שמנסה לצייר זאת כהדרה או כהתקפה על נשים מחפש להגדיל את השסע, לייצר פילוג מיותר ומפספס את הנקודה. מי שטוען שההתאמות האלה פוגעות בשוויון טועה בהבנת המושג כי שוויון אמיתי הוא לא אחידות כפויה אלא היכולת לאפשר לכל אדם לתרום מתוך זהותו. זה נכון לא רק לחיילים דתיים לאומיים, זה נכון לכולם, לחייל חרדי שמבקש לשמור על אורחות חייו, לחייל חילוני שמבקש לשרת בלי כפייה דתית, לחייל דתי לאומי שמבקש מסגרת מותאמת, וגם לחייל הלא יהודי שמגיע לתרום למדינה ומצפה לכבוד לזהותו, זה בדיוק הרעיון העקרוני של צבא העם, לא אחידות אלא שותפות.
ארגון רבני צוהר פועל שנים כדי לקרב לבבות ולהנגיש את היהדות לכלל הציבור בישראל והוא ממש לא גוף קיצוני, להפך. זה ארגון ראוי מאד שמייצג גישה מאחדת, מחברת, שמחפשת את המשותף ולא את המפריד. דווקא כלפיו הופנו בימים האחרונים מתקפות חריפות ולעיתים חסרות פרופורציה. יש כאן צביעות. אותם קולות שקוראים שוב ושוב להכלה, לגיוון ולהכרה באחר מתקשים לקבל שונות כאשר היא מגיעה מהעולם הדתי. צבא העם לא יכול להיות חד צדדי, הוא לא יכול להכיל רק סוג אחד של חייל, אם אנחנו באמת רוצים צבא חזק, מלוכד, מחובר לחברה הישראלית כולה אנחנו חייבים לאפשר לכל אחד לשרת מתוך האמונה שלו, זה לא ויתור אלא עוצמה.
החוסן של צה"ל לא נמדד רק בכוח האש שלו, אלא ביכולת שלו לאחד בתוכו אנשים שונים, עם תפיסות עולם שונות, תחת דגל אחד. יש לנו אויב אחד שמנסה להרוג את כולנו, ראינו את זה ב-7 לאוקטובר. המטרה שלנו אחת, לנצח אותו ולהגן על מדינת ישראל. בואו נתעסק בעיקר, נביא כמה שיותר חיילים לצה”ל וננצח.
דוידי בן ציון סגן ראש מועצה אזורית שומרון ורב סרן צנחנים במילואים
