מחוץ לפיצרייה בפתח תקווה שבה עבד ימנו בנימין זלקה ז"ל דולקים כבר יותר משבוע נרות נשמה לזכר הצעיר החייכן, שנרצח בערב יום העצמאות לאחר שהעיר לחבורת נערים וביקש שלא ירססו ספריי על לקוחות במקום.
מאז הרצח מגיעים ישראלים רבים למקום כדי לחלוק כבוד אחרון למישהו שכלל לא הכירו, אך לא יכלו להישאר אדישים לסיפורו, בהם בני נוער בגיל של ימנו ז"ל או של תוקפיו. "הילדים האלה לא באו משום מקום", מספר ליאור שבתאי (15), שמתגורר בשכונה. "הם מסתובבים פה כל הזמן. לפעמים אתה הולך פה בלילה ונזהר שהם לא יצוצו מאיזשהו מקום".
בליל הרצח ליאור היה בצד השני של העיר, אבל לא היה מופתע כשהשמועות התחילו לזרום. "לא חשבתי שיהיה פה רצח, אבל דברים דומים קורים פה בשעות האלה, וזה מפחיד כי אתה לא יודע את מי תפגוש ומתי. ההודעה על מותו פקחה לי את העיניים".
אורי, שעובד בחנות סמוכה לפיצרייה, מספר כי לפני כשבועיים התקשר למשטרה בגלל חבורת נערים שהתפרעה במקום, אבל הניידת עדיין לא הגיעה. "הם השתלטו על מערכת הכריזה בחנות, הפילו מוצרים, קיללו ואמרו לאחראית המשמרת שהם יחכו לה אחרי המשמרת, כמו במקרה של זלקה", הוא משחזר. "דיברתי עם המשטרה והם פשוט לא באו".
מאיה (15), גם היא תושבת השכונה, מספרת שבחודשים האחרונים היא שומעת יותר ויותר על האלימות שמפעילות חבורות של בני נוער. "זה מאוד מפחיד שזה קרוב לבית, שזה אנשים מוכרים בשכונה, והכי מפחיד שזה לא תלוי בך, אלא במה שיש להם בכיס. וזה לא רק פה, זה בכל הארץ. ההורים שלי עשו לי שיחה אחרי המקרה ואמרו לי שאפילו אם משהו קורה, לא להעיר לאף אחד".
עידו בנימין (19) משתף שתחושת הביטחון עזבה את פתח תקווה ביום הרצח. "מאותו לילה אני מסתכל הרבה יותר לצדדים כשאני מסתובב פה. הילדים האלה צריכים לשבת מאחורי סורג ובריח לכל החיים. אסור לנרמל את האלימות הזאת. איך בן 15 יוצא מהבית עם סכין? עכשיו אתה שואל את עצמך מה לעשות בפעם הבאה שמשהו יקרה, האם לספוג התנהגות מסוימת ולא להעיר למישהו מחשש שהוא ישלוף סכין? זו תחושה מפחידה".
"למעשים אין השלכות"
במקביל, בבאר שבע מתמודדים חבריו של דסטאו צ'קול ז"ל עם הרצח של בוגר המכינה שעמד להתגייס. "יש לי ביטחון רק בזכות דסטאו. הוא ממש גידל אותי", אומר יוסף גטו (15). "הרגשתי בטוח להסתובב ברחובות כי הוא נטע בי ביטחון. היום צריך לפחד, אבל אני בטוח שהוא שומר עליי".
לדבריו, "זה הזוי מה שקורה במדינה. גם מה שקרה בפתח תקווה לא נתפס. אדם נמצא במקום הכי בטוח שלו, בבית שלו, וכשהוא יוצא החוצה זה מה שקורה לו. צריך לטפל בילדים שעשו את זה. צריך שכולם יתייחסו לאירועים האלה ברצינות, ואני לא חושב שהמשטרה מתייחסת לזה ברצינות. עדיין לא עצרו את כל המעורבים ברצח של דסטאו. אבל אני אופטימי".
"מעולם לא פחדתי מאף אחד וגם עכשיו אני לא אתחיל", אומר מולאסו (מולי) מולו (18). "אני חושב שדסטאו הוא לא רק קורבן של הנערים, של החינוך של ההורים שלהם, אלא גם של ההתנהלות המשטרתית. השוטרים הגיעו כשהוא כבר מתבוסס בדמו. צריך לגנות את התופעה הזו של הנוער האלים, כי יש עוד הרבה מקרים של אלימות ברחבי המדינה".
מולו מוסיף כי לדעתו "זה קורה כי המשטרה והאזרחים פשוט לא עוצרים את תופעת האלימות, וכי למעשים האלה פשוט אין השלכות. אם אנשים לא ילמדו מהמקרה הזה, זה יגיע גם לבית שלהם. הם עשו מעשה של בוגרים וצריכים לשאת בהשלכות כמו בוגרים".
