זה היה שילוב של תחבולה ולחימה כירורגית שהביא להשתלטות על בינת ג'ביל. העיירה הדרום-לבנונית שנחשבה ל"בירת חיזבאללה" ושבה נשא חסן נסראללה את נאום "קורי העכביש" המפורסם שלו אחרי נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, הפכה לסמל הטרור אחרי קרב הגבורה שהתרחש בה במלחמת לבנון השנייה, ובו נפלו שמונה לוחמי גדוד 51 של גולני.
תיעוד מהשמדת תשתיות טרור של חיזבאללה בבינת ג'ביל
(צילום: דובר צה"ל)
2 צפייה בגלריה
"המחבלים ביקשו עזרה מהמפקדות". לוחמי יחידת אגוז מתגנבים באישון ליל בדרום לבנון
(צילום: דובר צה"ל)
גם במלחמה הנוכחית הייתה בינת ג'ביל מלאה במחבלי חיזבאללה. בין כוחות אוגדה 98 שכיתרו אותה וחיסלו את אחרוני המחבלים בה היו לוחמי יחידת הקומנדו אגוז. "עשינו שלושה דברים מרכזיים", הסביר מפקד אגוז, סגן-אלוף מ', בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות". "הפעולה הראשונה הייתה לפשוט על מחבלים שהיו בבית חולים ר'נדור בעיירה, שהיה מרכז כובד של חיזבאללה. הצעד השני היה לבודד את המרחב הצפוני של בינת ג'ביל, כדי לוודא שאין תגבור או בריחה של מחבלים. הדבר השלישי היה ללכת לעוד מרכז כובד משמעותי מאוד, בכפר עיינתא, שבו נתקלנו במחבלים רבים". כך למעשה בודדו לוחמי אגוז את המחבלים בחלק של בינת ג'ביל, והיקשו עליהם להימלט או לקבל סיוע כלשהו מריכוזי מחבלים סמוכים.
"עיקר המשימה במקומות שהלכנו אליהם היה השמדת תשתיות הטרור ומיגור משמעותי של המרחבים", סיפר רב-סרן מ', מפקד פלגה באגוז. "להפוך את הכפרים שבהם השתמש חיזבאללה לכאלה שלא ניתן לחזור אליהם. מה שאנחנו מכנים נוהל 'תקרה-רצפה'". מדובר בפעילות שכוללת השמדה שיטתית של מבנים, פירים, ומרחבים תת-קרקעיים – ממש לשטח את הקרקע. "חיזבאללה הפך את הכפרים למוצבים קדמיים, ובחסות האזרחים שם הקים חמ"לים, מצבורי אמל"ח ומרחבי התארגנות לפלישה ליישובי הצפון", הסביר רס"ן מ'.
מבחוץ זה נראה כמו בית רגיל
עוד לפני הקרב שבו נכנסו לוחמי האוגדה לבינת ג'ביל וחיסלו יותר מ-100 מחבלי חיזבאללה, היו אלה לוחמי אגוז שביצעו פעולות קומנדו בעומק שטח האויב. "עד תחילת התמרון עם כל האוגדות, היחידה נכנסה לכפרי העומק על מנת לשבור את קווי ההגנה של חיזבאללה", תיאר סא"ל מ'. "פעלנו במתווה של פשיטות ומארבי עומק. נכנסנו למרחב הכפרים בית ליף ויעטר, לשהיית שטח של 90 שעות בסבך. זה היה מרכיב דרמטי בהכשרת התנאים לכניסת הכוחות פנימה.
פעולה ייחודית כזו נעשתה בכפר דיר סיריאן, שבאזור מרג' עיון. "זיהינו היערכות מוגברת של מחבלי חיזבאללה, שמתגברים משם את מרחב א-טייבה שהוא עורק ראשי בניהול הלחימה ושאותו התכוונו לכבוש", סיפר מפקד היחידה, סא"ל מ'. "החלטנו ללכת ולפגוע בהם שם, בכפר, כדי לייצר אצלם תחושת חדירות. כוח מיוחד וקטן של היחידה נע לשם בלילה, בשטח. תנועה רגלית בין מטעים ובתים, יורדים בטרסות ובוואדיות, עוברים מרחק של כשלושה קילומטרים ומגיעים למחבלים מכיוון שהם לא ציפו לו. המחבלים הופתעו מעצם המהלך, כשפתאום פגשנו אותם פנים מול פנים, לקרב ממטרים בודדים. הם היו בחצרות הבתים ולא הבינו מאיפה הגענו. הם לא שמעו טנקים או מטוסים. הם הרגישו מאוד בנוח בחצרות הבתים. חיסלנו בפעולה הזו חמישה מחבלים. המחבלים חטפו כדור, לפני שהבינו מאיפה זה בא".
כחלק מהידוק המצור על בינת ג'ביל זיהו לוחמי אגוז ציר אספקה קריטי - שביל שדרכו העבירו המחבלים פעילים, מטענים, טילים ואופנועים, כדי לתגבר ולחזק את הלחימה בתוך העיירה. באגוז החליטו להפוך את השביל הזה ל"בית קברות שקט". "חקרנו את המרחב עם רחפנים וזיהינו את התנועה על הציר", שיחזר רס"ן מ'. "הקמנו מארב של צלפים, בתוך בית שחשוף לשביל. דאגנו להסוות את הבית, כדי שמבחוץ לא יראו שיש בתוכו קנים שמוכנים לירי. מבחוץ זה נראה כמו בית רגיל, אבל בפנים ישבה חוליה של חמישה צלפים שלנו, שנעולים על הציר ממרחק 650 מטרים". בלילה השני בבית, הגיע זיהוי ראשון. אופנוע שעליו מחבל לבוש בווסט וחמוש בקלצ'ניקוב.
בתוך החדר נשמעה הספירה של אחד הצלפים "600 מטר ויורד...". ברגע שהמחבל היה בטווח ביצע הצלף ירי והייתה פגיעה מדויקת. בבוקר שני מחבלים נוספים צצו מהסבך וניסו לחצות את הציר ברגל. "הצלפים היו דרוכים וחילקו מטרות", תיאר רס"ן מ'. "היו שני צלפים על כל מטרה. ספרנו לאחור וירינו במקביל. שני המחבלים נפלו. כשראינו כמה מנסים להגיע לשם, הבנו שיש במרחב 'בסיס' טרור שלם שצריך לנטרל".
מפקד היחידה, סא"ל מ', קיבל החלטה לפשוט על המרחב. כאן נכנסה לתמונה הפלגה של רס"ן נ', שנקראת "חשיפה תקיפה" ומצוידת ברחפני תקיפה ואיסוף. "בנינו תמונת מצב מדויקת", סיפר רס"ן נ'. "לפני הכניסה יצרנו 'ריכוך' עם טנקים שירו כדי לאפשר כניסה רכה. הטנקים זיהו תנועות במרחק 400 מטרים, ואני שלחתי שני רחפנים שהטילו רימוני רסס. כשהמחבלים לא זזו, הכנסנו רחפנים מתאבדים לתוך הבתים. כשנכנסנו פנימה בסריקות, מצאנו חמישה מחבלים הרוגים".
המחבלים ביקשו עזרה
רס"ן י', מפקד פלגה נוסף ביחידה, הסביר את חשיבות המהלך: "זה קרב על השטח. השאלה היא איך אתה משתמש בוואדיות וביערות מול המחבלים. בנקודת הזמן ההיא, התפיסה של השטח הייתה מכרעת. המחבלים היו תחת מצור, במצב תודעתי רע, ועם מוטיבציה נמוכה. בניגוד לעזה, ששם מחבלי חמאס יזמו לחימה, כאן המחבל מצויד יותר אבל הוא ממתין. אם לא תדרוך עליו, הוא לא תמיד יירה".
הלחץ של לוחמי אגוז נתן את אותותיו. "המחבלים בשלב הזה התבצרו וביקשו עזרה מהמפקדות שלהם בעומק לבנון, אבל בנתיבי הגעה אנחנו שלטנו", אמר רס"ן נ'. "זה היה הרעיון כדי להכניע אותם. בינת ג'ביל זה מעוז חיזבאללה, אתה הולך שם ובכל מקום יש תמונות של שאהידים ומחבלים. המקום נפל בגלל התחבולה".
בראייה קדימה, המפקדים מבינים את גודל השעה. "בכל סיטואציה נדע לתת פתרונות כדי שהתושבים יוכלו לחיות בשקט", הבטיח רס"ן י'. "מה שעשינו פה, בשיטת 'תקרה רצפה', יקשה מאוד לחזור לפה".
"המטרה שלנו", הוסיף רס"ן נ', "היא ליצור מציאות שתרחיק את המלחמה הבאה ותיתן לתושבי הצפון לחיות בלי חששות".
מפקד היחידה, סא"ל מ', נחרץ אפילו יותר: "לא תהיה מציאות שבה יתפתח איום על תושבי הצפון, לא קטן ולא גדול. אנחנו נהיה שם בכל הכוח, ואני בטוח שכך יהיה גם בעתיד, בכל תנאי שייקבע על ידי הדרג המדיני".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.05.26
