אפשר כבר להכיר בכך שמערכת הבחירות יצאה לדרך. ההתארגנות הפוליטית של בנט-לפיד, הצירוף של שאול מרידור לאיזנקוט, פרישתו של חילי טרופר מגנץ - הרוחות הופכות לפוליטיות, ונושבות לימין.
מאז הקמת מפלגת ביחד ובכל הראיונות שנתן נפתלי בנט, הוא ביקש להדגיש את היותו איש ימין. "אני ימין מובהק", "אני ימין ליברלי" ועוד ועוד. גם צירופו של שאול מרידור ומיתוגו לציבור היו סביב היותו איש ימין ולא סתם, אלא נצר לשושלת ימין מפוארת וממלכתית. "הימין של פעם". אז מה אם מאז סבו שהיה בתנועת חירות, אביו דן מרידור חתך שמאלה לצומת קפלן. אז מה אם בנט הקים ממשלה בחסות רע"מ - הם ממשיכים להתעקש שהם ימנים, לא בלי אינטרס. הרי הם היו יכולים לעבור שמאלה ולהכריז שהם שמאלנים. בימין יש מי שעשו את המעבר ההפוך ונפרדו גם מהטיקט. יובל שטייניץ, עירית לינור, גדי טאוב ואחרים - לא יקראו לעצמם עכשיו שמאל רך. הם גם לא ייעלבו אם יקראו להם אנשי ימין.
משום מה אין איש ימין לשעבר שיתגאה בשמאלנותו. גם בפוליטיקה, לא יימצא הפוליטיקאי שיחזר אחרי אנשי שמאל. לא יימצא המועמד שיכריז בגאווה של צירופו של איש שמאל כזה או אחר לרשימתו. נתניהו לא יעמוד מעל הפודיום ויכריז על שריונו של X בן לשושלת "שמאל רך וערכי", לא רק בגלל שאין דבר כזה שמאל רך, אלא כי לנתניהו והימין לא תהיה בעיה יום אחרי הבחירות לחבור למפלגות מרכז כמו איזנקוט או גנץ אם האחרון יעבור את אחוז החסימה.
בעוד שהימין - מתנהל כליברל אמיתי ומציג את מרכולתו הימנית מבלי לפסול את המתחרים, בשמאל חייבים לקשט את הרשימות באנשי ימין כי אין להם כוונה או יכולת להתגמש ולהקים ממשלה עם הליכוד למשל. ומאחר ואין להם כוונה להתגמש מול המחנה הלאומי, הם צריכים למשוך אנשי ימין אמיתי להצביע למי שהיו בעבר ימין כדי למשוך יותר מנדטים.
והם ימשיכו להתעקש ולומר שהם ימנים ולהתעקש שהם לא יחזירו סנטימטר בניגוד לביבי. אבל בימינו זה קל, אם היום רוצים לזהות איש ימין צריך לשאול אדם לא על דעתו בנושא יהודה ושומרון. אלא על מערכת המשפט וגם שם צריך להבין בניואנסים כדי לזהות עמדה ימנית אמיתית.
הפטנט היום בימין "הרך" שהפך לשמאל ורוצה שעדיין יחשבו שהוא ימין, זה לומר שבוודאי שצריך רפורמה. ולראייה "הסחבת" והזמן שלוקח לקבל פסק דין. שזו אכן בעיה, אבל קטנה ביחס לצרה האמיתית
כי הפטנט היום בימין "הרך" שהפך לשמאל ורוצה שעדיין יחשבו שהוא ימין, זה לומר שבוודאי שצריך רפורמה. ולראייה "הסחבת" והזמן שלוקח לקבל פסק דין. שזו אכן בעיה, אבל קטנה ביחס לצרה האמיתית.
כי איש ימין אמיתי לא יתלונן רק על הסחבת, הוא יתלונן על המהות. על זה שמערכות המשפט ואכיפת החוק נוטלות ממנו את קולו וזכויותיו. איש ימין אמיתי יראה ברדיפה של דוד זיני, רומן גופמן, רואי כחלון וקובי יעקובי - רדיפה שלו עצמו. רק אנשי ימנים מזהים סזון כשהם רואים אותו.
