בין אם השיחות בין איראן לארצות-הברית יובילו להפסקת אש קבועה ולסיום המלחמה ובין אם יסתיימו בחידוש הלחימה, ברור שהרפובליקה האיסלאמית לא תצא מן המערכה הנוכחית כפי שנכנסה אליה. היא תפסה את איראן בעיצומה של טלטלה פנימית, לאחר גל המחאות המשמעותי ביותר שפקד אותה מאז המהפכה ב-1979. המשטר ניצב בפני משבר לגיטימציה עמוק ומתמשך הנובע מפער מתרחב והולך בינו לבין הציבור, ובמיוחד הדור הצעיר, וכל זאת לצד משבר כלכלי מחריף ומצוקות מים וחשמל.
גורמים במערכת הביטחון הציגו בימים האחרונים בשיחה עם גלי צה"ל הפגנת מחאה שהתקיימה בבזאר בטהרן כעדות נוספת ללחץ הכלכלי הגובר. אין להסיק ממחאות ספורדיות על עתיד תנועת המחאה באיראן. הפגנות הן מאפיין קבוע ומתמשך במדינה. מחקר של אוניברסיטת סטנפורד שהתפרסם לאחרונה העלה כי בין 2009 ל-2024 התקיימה בטהרן בממוצע הפגנה אחת מדי שלושה ימים.
1 צפייה בגלריה
החיים בטהרן. הפסקת האש לא תפתור את בעיות היסוד שהחריפו בצל המחאות והמלחמה | צילום: רויטרס, Majid Asgaripour
(Majid Asgaripour, via REUTERS)
בכל מקרה, איום ממשי על שרידות המשטר תלוי לא רק ביציאתם של מיליוני איראנים לרחובות וביכולתם לגבש קואליציה חברתית מאורגנת ורחבה, אלא גם בשינוי מאזן הכוחות בין השלטון, המחזיק עדיין באמצעי דיכוי אפקטיביים ובמנגנוני ביטחון נאמנים, לבין מתנגדיו, שעדיין נעדרים יכולת לתרגם את מורת הרוח הציבורית לחלופה פוליטית מאורגנת ובת-קיימא.
יתרה מכך, במהלך המלחמה נשמעו באיראן קולות שהביעו הסתייגות מכוונותיהן של ארצות-הברית וישראל. הפגיעות המתמשכות בתשתיות לאומיות ובאוניברסיטאות, איומיו של הנשיא טראמפ "להחזיר את איראן לתקופת האבן", והדיווחים על מאמצים לעודד פעילות חתרנית של מיעוטים אתניים-לשוניים, ובראשם הכורדים, נתפסו כניסיון להביא לפירוקה של המדינה ועוררו תגובות חריפות גם בקרב מתנגדי המשטר כביטוי לתחושות לאומיות ופטריוטיות.
הוגה הדעות האיראני ביז'אן עבד אל-כרימי טען לאחרונה שהאזרחים חותרים לחיים טובים יותר, אך רבים מהם סבורים בעקבות המלחמה ששמירת עצמאותה הפוליטית של מדינתם היא תנאי הכרחי לכך. מבחינתם, החתירה לפירוקה מעמידה בסכנה לא רק את המשטר ברפובליקה האיסלאמית, אלא גם את עצמאות איראן.
אף על פי כן, ברור שגם באיראן מודעים היטב לעוצמת המשבר הכלכלי ולפוטנציאל הטמון בו לחידוש המחאה. סוציולוג איראני הזהיר בימים האחרונים מפני שחיקתו המתמשכת של מעמד הביניים בשל הלחצים הכלכליים. לדבריו, החברה נעשית מקוטבת יותר ויותר בין שכבה עשירה מצומצמת לבין רוב מקרב המעמדות הנמוכים. הוא ציין כי הביקורת על המצב הכלכלי טרם באה לידי ביטוי מלא בשל המלחמה, אך אם תושג הפסקת אש, היא צפויה להתחדש ביתר שאת, ומשברים עמוקים יותר ‑ בעיקר על רקע כלכלי ‑ עלולים להתפרץ.
גם אם הסכם עתידי בין איראן לארצות-הברית יביא להקלה משמעותית בסנקציות הכלכליות, אין בכך כדי לפתור את המשבר העמוק. הכלכלה האיראנית החולה סובלת זה שנים מבעיות מבניות של שחיתות, ניהול כושל ושליטה מוגזמת של מוסדות ממשלתיים או סמי-ממשלתיים במשק. הסרת הסנקציות עשויה להקל על המשטר להתמודד עם המצוקות המחריפות, אך ללא רפורמות משמעותיות, ספק אם איראן תצליח להיחלץ בשנים הקרובות מן הבוץ הפיננסי הכבד שבו היא שקועה.
הנהגה חדשה
אל מול אתגרים אלה ניצבת הנהגה איראנית חדשה, שתידרש מיד לאחר המלחמה לספק מענה לדרישות הציבור. "הרפובליקה האיסלאמית השלישית", שהחליפה את הרפובליקה האיסלאמית השנייה, שהונהגה בידי חמינאי האב מ-1989 ועד מותו, מתאפיינת במעבר מתיאוקרטיה דתית לשלטון אוטוריטרי-צבאי, שבמרכזו דומיננטיות גוברת של משמרות המהפכה. ההנהגה בטהרן עסוקה כעת בעיקר בהישרדות, בהיערכות לאפשרות של חידוש המלחמה ובמאמצים להביא לסיומה הסופי. אלא שבתום המלחמה היא תידרש להפנות את עיקר מאמציה לשיקום המדינה.
בימים האחרונים התפרסמו דיווחים נוספים על הנזקים החמורים שנגרמו לאיראן במהלך המלחמה, ששיקומם ייארך זמן רב. לשכת המושל בבירה עידכנה כי רק במחוז טהרן נפגעו כ-60 אלף יחידות דיור. בכיר במשק האנרגיה האיראני אמר בכנס בעיר כי נזק משמעותי נגרם גם לתשתיות, ויידרשו כשנתיים כדי לחזור למצב שקדם למלחמה. הוא הזהיר שהחורף הבא יהיה קשה ומאתגר מבחינת היכולת לספק את צורכי האנרגיה לייצור, לתעשייה, לחקלאות ולשירותים, ולא יהיה מנוס מצמצום חד של הצריכה במגזר הפרטי בשיעור של כ-40 אחוז.
סיום המערכה עשוי להגביר את חילוקי הדעות הפנימיים בצמרת האיראנית, שהצליחה עד כה לשמר מידה רבה של לכידות פנימית, בעיקר לנוכח תנאי המלחמה. מחקרים על משטרים אוטוריטריים הנשלטים בידי כוחות מזוינים העלו שהם נוטים להיות פחות חסינים בפני משברים כלכליים, משום שמנהיגיהם מוכשרים בעיקר למימוש יעדים צבאיים, ולא לניהול אירועים אזרחיים משמעותיים. כמו כן, הם נוטים יותר לפיצולים ולסיעתיות בקרב הקצונה, במיוחד במצבי משבר.
רז צימטגם מנהיגה החדש של איראן, מוג'תבא חמינאי, עשוי להתמודד מוקדם מהצפוי עם ביקורת גוברת. מוקדם עדיין להעריך אם יהיה בכוחו לצבור די עוצמה כדי למצב את עצמו כמנהיג עליון, במיוחד לנוכח מצבו הבריאותי שטרם התברר. לא מן הנמנע כי לאחר המלחמה תישמע ביקורת, שאולי הוסתרה עד כה, בנוגע ליכולתו לשמש כיורשו של אביו, במיוחד על רקע דיווחים בדבר הסתייגותו לכאורה של האב עצמו מהאפשרות של בחירה בבנו. זאת בין היתר משום שמינויו נתפס כסטייה מעקרונות היסוד של הרפובליקה האיסלאמית בכל הנוגע להעברת שלטון בירושה.
מה שברור הוא שסיום המלחמה אינו צפוי לפתור את בעיות היסוד הניצבות בפני הרפובליקה האיסלאמית, שהחריפו בחודשים האחרונים בצל המחאות והמלחמה. גם אם בשלב זה תרחיש של שינוי משטר לא נראה סביר, דווקא סיום המלחמה עשוי לחייב את ההנהגה האיראנית החדשה להתפנות ל"חיים עצמם", וספק רב אם בידה פתרונות למצוקות המעמיקות והולכות. בחודשים הקרובים יתברר ככל הנראה אם המלחמה בלמה - ולו זמנית - את תהליך שקיעת המשטר או שמא האיצה תהליכים פנימיים העשויים להוביל בסופו של דבר לשינוי הפוליטי המיוחל.
ד"ר רז צימט הוא מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
פורסם לראשונה: 00:00, 08.05.26
