האיום הגדול ביותר - הקיטוב ושנאת החינם בעם. גם אחרי יותר משנתיים וחצי של מלחמה, שבה ישראל מתמודדת כמעט נגד כל איומיה הביטחוניים בגזרות השונות - רוב הציבור הישראלי מגדיר את הקיטוב הפנימי ושנאת החינם בעם כאיום הגדול ביותר במדינה. ממחקר חדש שנערך בנושא עולה כי 59% מהציבור חושב שהקיטוב הפנימי הוא האיום הגדול ביותר.
עוד עלה כי 39% סבורים כי המערכה הביטחונית הגבירה את הקיטוב, ואילו 34% חושבים כי דווקא המלחמה הגבירה את האחדות. לפי המחקר, 30% מהישראלים שוקלים לעזוב את הארץ.
המחקר, שנערך על-ידי מכון אגם ובית הספר לתקשורת ע"ש דן באוניברסיטת תל אביב מציג ממצאים מבהילים ומתריעים: מדד הקיטוב הלאומי והחברתי בין קבוצות אוכלוסייה בארץ עומד על ציון של 8.3 מתוך עשר, שמוגדר במכון כ"שלב מתקדם מאוד" ברמת הסיכון הלאומי. בדוח המכון מציבים תמרור אדום: "ישראל איננה רק חברה שסועה, היא מתקרבת לאזור שבו קיטוב פוליטי חברתי עשוי להפוך לעימות אזרחי".
המחקר, שיוצג לראשונה בוועידת אוניברסיטת תל אביב בשיתוף קרן כדר, מתבסס על בדיקה של ארבעה מימדים. הראשון, עומק ועוצמת הקרע והשסע. בדיקה מהו השסע המרכז ואפיון הוויכוח. המחקר מעלה כי בין 66% ל-71% מכלל הציבור סבור כי הפער בין המחנות השונים ביחס לחזון לגבי זהותה של המדינה הוא משמעותי במידה רבה. מדובר בעלייה של 15% מאוגוסט 2023 - שיא המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית.
גם אופי הקרע והשסע במדינה השתנה ביחס לאותה תקופה, הקרע המשמעותי בעיני רוב הציבור הוא כבר לא הסכסוך הישראלי-פלסטיני או שאלות של ימין ושמאל מדיני - הקרע המרכזי בישראל לפי המדד הוא בין חילונים לדתיים, בין לאום לדמוקרטיה, בין המתח בין מדיניות קביעת הרוב לבין הצורך באיזונים ובלמים.
אסא שפיראצילום: אוניברסיטת תל אביבהשני, מצב הניכור והדה-לגיטימציה. השאלה המרכזית שנבדקת היא עד כמה כל אחד רואה באחר אזרח לגיטימי. מהמחקר עולה כי יותר מ-%70 ממצביעי הקואליציה ומצביעי האופוזיציה חושבים כי ההתנהלות של המחנה הנגדי פוגעת בביטחון ישראל. רק 10% מהציבור שוללים טענה זו לגמרי. במסגרת הבחינה של הדה-לגיטימציה, נבחנה השאלה האם אדם מוכן להיות חבר של אדם המצביע למחנה הנגדי. 71% הסכימו לכך – ירידה של 10% ביחס לאוגוסט 2023
השלישי, בחינת האמון במוסדות ובעקרונות המרכזיים בדמוקרטיה הישראלית. במבחן העקרונות עלה פער מהותי בין מצביעי הקואליציה לאופוזיציה. כ-57% ממצביעי הקואליציה חושבים כי "הרוב קובע" הוא העיקרון החשוב ביותר בדמוקרטיה, בעוד בקרב מצביעי האופוזיציה רק כ-12% סבורים כך. מנגד, רוב מצביעי האופוזיציה הצביעו על עיקרון שיוויון הזכויות ואיזון בן הרשויות כעקרונות החשובים ביותר – ביחס לכ-20% ממצביעי הקואליציה שחשבו כך.
ד"ר נמרוד נירצילום: מכון אגםלמרות הפער, בשאלה אחרת נרשמה אחדות דעות: 69% מכלל הציבור מוכנים לוותר על חלק מעקרונות המחנה הפוליטי אליו הם משתייכים לטובת האחדות בעם. מבצעי המחקר מדגישים בדאגה את כך ש-31% מהציבור – לא הרוב אך היקף משמעותי – קבעו שהם מוכנים לפילוג בעם בתמורה לשמירה על עקרונות המחנה.
המימד הרביעי שנבדק, החמור מכולם: לגיטימציה לאלימות ברקע פוליטי. החוקרים בדקו האם הקיטוב בעם מתורגם כבר בעת לעימות פיזי, ומנושא זה עלה תמרור אזהרה חמור. 6% מהציבור תומך באלימות כשמדובר בהשגת מטרה חשובה, ו-11% מכלל הציבור אמרו כי יתמכו בכל פעולה – לרבות אלימות - אם מדובר בהצלת הדמוקרטיה הישראלית. למרות שאלו נתונים די נמוכים, עדיין מדובר במאות אלפי אזרחים - תמרור אזהרה חמור לקראת הבחירות.
עורכי המחקר, ד"ר נמרוד ניר (מכון אגם) ואסא שפירא (ראש מסלול שיווק בבית הספר לתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב), מדגישים כי מדד הקיטוב הלאומי לשנת 2026 הוא "דוח חירום ולא דוח ייאוש", שמהווה תמרור אזהרה חשוב למדינה.
