המצלמה שהוצבה בקצה הצפון-מערבי של גדר הבית תיעדה את פשיטת רעולי הפנים שירדו מהמאחז שהוקם על הגבעה ממול. ישנם עשרות רבות של תיעודים כאלה, אולי כבר מאות, וכל סרטון כזה לופת אותך מחדש במחשבה המבעיתה מה אם היה זה ביתך שלך. מה אם הילדים, שהיו בבית עם אמם בשעה שרעולי הפנים הקיפוהו כשאלות עץ בידם, היו הילדים שלך.
זה בית מטופח בקצה הכפר הפלסטיני ח'ירבת אבו-פלאח הנמצא עמוק בשטח B, כארבעה קילומטרים דרומית בקו אווירי מההתנחלויות שילה ושבות רחל. כבר שנתיים, אולי קצת יותר, סובלים תושבי הבית הזה וכלל תושבי הכפר מנחת זרועם האלימה של נערי הגבעות שהקיפו את הכפר במאחזים וחוות בתוך השטח הפלסטיני. התיעוד הוא מפשיטה שבוצעה ב-19 במארס השנה, בשעה 15:27, אור יום, והיא אינה יוצאת דופן כי במשך כשעתיים שמענו עוד ועוד תיאורים על פשיטות שבוצעו באזורים אחרים בכפר, על בתים ודירים, כולן נלכדו במצלמות אבטחה וחלקן גם תועדו בטלפונים של התושבים.
אולם מה שמייחד את החוויה של מליחה אל-עומרי עבסי זו העובדה שהייתה בבית לבדה עם ארבעת ילדיה, שלוש בנות וילד בן עשר. בסרטון רואים תחילה שישה רעולי פנים הקרבים בריצה לבית, חלקם אוחזים במקלות עץ ארוכים, אחד מהם מרים אבן ומיידה אותה מעבר לגדר, ואז נכנס לפריים רעול פנים נוסף, ומרחוק ניתן להבחין בעוד ועוד רעולי פנים היורדים מהגבעות ומצמצמים לעבר הבית, אחד מהם קרב למצלמה ובאותו רגע הצילום נפסק. מצלמה אחרת, בתוך מתחם הבית, תיעדה את ניסונות הפורעים לפרוץ את שער הכניסה.
"הילדים בכו, צעקו ורעדו מפחד", מספרת אל-עומרי עבסי, "התחבאנו בחדר בחלק האחורי של הבית ונעלנו את הדלת שלו. לא ידענו מה הולך לקרות. פחדתי שהם יטפסו על הגדר וייכנסו אלינו, וכמובן שהתקשרתי לבעלי ולכל מי שאפשר שיבואו לעזרתנו. בסוף הגיעו אנשים מהכפר והגיע גם הצבא. המתנחלים ברחו והצבא ירה גז לעבר האנשים שבאו לעזור לנו. ככה הצבא עזר לנו, ירה עלינו גז לתוך החצר של הבית".
היא מציגה את תרמילי רימוני הגז שאספו הילדים מחצר הבית. כלקח מאותו אירוע הוצבה גדר ברזל גבוהה על חומת האבן ועל גדר הברזל נתלתה גם גדר תלתלית משוננת. שער ברזל כבד על מסילה חוסם את הכניסה לחניה וליתר ביטחון בעלי הבית מאבטחים אותו לחומה במנעול בריח. "הבית נעול 24 שעות", מסכמת אל-עומרי עבסי, "כמו כלא".
אחד בפה ואחד בשטח
בשבת האחרונה חולקה במאות רבות של בתי כנסת ברחבי הארץ חוברת שכותרתה: "צו השעה: מבטלים את הסכמי אוסלו, מתיישבים בשטחי A ו-B". את החוברת הזו הפיקה והפיצה "מינהלת גבעות החזית", קבוצה של פעילי גבעות, שהבולט בהם הוא אלישע ירד, שמנהלת את הקמת המאחזים הלא-חוקיים בגבעות, בוחרת נקודות אסטרטגיות ודואגת למשאבים באמצעות קמפיינים של גיוס המונים ותרומות מגורמים שונים.
זו זרוע נפרדת מ"איגוד החוות", אותן עשרות רבות של חוות צאן, כ-150 לפי אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, שהוקמו ברחבי יהודה ושומרון בתיאום עם מערכת הביטחון וצה"ל, ובמימון מדינתי של הקמת התשתיות. החוות התמקדו באזורים הפתוחים בשטחי C והביאו לגירושן באלימות קשה של עשרות קהילות רועים בדואיות מבתיהן, בעוד מינהלת גבעות החזית מתמקדת בהשתלטות על שטחי B, הנתונים לשליטה אזרחית פלסטינית. רוב הישראלים לא יודעים כמעט דבר על המרחב העצום הזה, המהווה כ-22 אחוז משטחי יהודה ושומרון וכולל 440 יישובים כפריים ושטחים חקלאיים. טרור המתנחלים כלפי הפלסטינים החיים בשטחי B הוא עניין יום-יומי ומושך אליו תשומת לב גדולה במדינות האיחוד האירופי וגם בארצות-הברית. לאחרונה גם האלוף בלוט החליט לשבור שתיקה ולקרוא לתקיפות הללו "פעולות טרור יהודי".
חלוקת הגדה לשטחי B ,A ו-C נקבעה במסגרת אוסלו ב' - "הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה" ‑ שנחתם בספטמבר 1995 וערבים לו האיחוד האירופי, ארצות-הברית, רוסיה, מצרים, ירדן ונורווגיה. זו אולי הסיבה שבישיבת הקבינט שהתקיימה ביום רביעי בשבוע שעבר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא מתנגד למאחזים בשטחים הפלסטיניים. "אנחנו מקבלים סנקציות מהאירופאים בגלל הדברים האלה", אמר בהתייחסות למאחזים בשטחי B. "למה להרחיב את ההתיישבות בשטחי A ו-B?" הוא ידע, מן הסתם, מה האירופאים מתכננים. ביום שני השבוע הודיעו שרי החוץ של האיחוד האירופי על הטלת סנקציות על ארגוני המתנחלים "אמנה", "נחלה", "רגבים" ו"השומר יו"ש".
נתניהו מנסה לתמרן בין ריצוי הקיצוניים בממשלתו לבין ההסכמים שישראל חתומה עליהם, ומשחק משחק כפול. מצד אחד הוא מגנה ומוריד מעל הפרק רעיונות משיחיים הזויים. מצד שני הוא מאפשר לדברים לקרות.
ביום ראשון השבוע הייתה אמורה ועדת השרים לענייני חקיקה לדון בקידום הצעת החוק שהגישה ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) לביטול הסכמי אוסלו, אולם לבקשת ראש הממשלה הדיון נדחה. סון הר-מלך מרבה לבקר במאחזים לא חוקיים בשטחי B, גם כאלה שמפונים כל כמה ימים על ידי המשטרה והצבא. לפי ההסכמים שהיא פועלת לביטולם, בשטחי B השליטה והניהול האזרחי מצויים בידי הפלסטינים ואין בהם התנחלויות ישראליות. למרות שהאחריות הביטחונית בשטחים הללו מצויה בידי צה"ל, מערכת הביטחון ממליצה לישראלים לא להיכנס אליהם.
ההמלצה הזו לא עוצרת את פעילי הגבעות מלהקים מאחזים באזור B. לפי הספירה של "שלום עכשיו", ישנם כ-15 מאחזים בשטחים הללו. יונתן מזרחי מצוות מעקב ההתנחלויות של הארגון, אומר שנתניהו משחק משחק כפול. "חלק מהמאחזים בשטחי B מפונים שוב ושוב ושוב", הוא מסביר, "ואחרי הפינוי המאחז עולה שוב לגבעה. לפעמים כמה שעות אחרי שהצבא והמשטרה עוזבים. ויש בשטחי B מאחזים שהצבא והמשטרה לא מתעסקים איתם בכלל. אם נתניהו היה רוצה באמת, המאחזים היו מפונים והצבא גם היה מונע מהמתנחלים להקים אותם מחדש. זה מתאפשר כי מדינת ישראל החליטה לכרסם בשטחי B ותכלס זה מה שקורה בשטח. זה קורה כבר שנים בלי יותר מדי רעש. פשוט עכשיו הקמפיין הזה גלוי לחלוטין".
מזרחי מתכוון לפרויקט הבנייה של חברת הנדל"ן הפלסטינית UCI שאמור היה לקום על אדמות הכפר תורמוס עיא שבשטח B, ובוטל לאחר סדרה ארוכה של חבלות בציוד הנדסי ותקיפות אלימות שביצעו מתנחלים כלפי פועלים וקונים פוטנציאליים. ירידת הפרויקט הזה לטמיון עומדת עכשיו במרכז תביעת מיליונים שהגישה החברה הפלסטינית לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד צה"ל, משטרת ישראל ושורה של מתנחלים שעמדו בחזית הפעולות לעצירת העבודות.
כתב התביעה, שהוגש על ידי משרד עו"ד מיכאל ספרד ומשרד עו"ד חוסיין אבו-חוסיין, מגולל בפירוט רב 74 פשיטות ותקיפות אלימות שבוצעו על ידי מתנחלים מקיץ 2019 ועד קיץ 2022, כולן בשטח B, אזור שבו סמכות התכנון ואישורי הבנייה נתונה בידי הרשות הפלסטינית, שאישרה את הפרויקט לביצוע. 120 דונם נרכשו על ידי החברה לטובת הפרויקט, ועליהם היו אמורים לקום 94 בתים בשיטת בנה ביתך, על צלע הר המשקיף מערבה על שדות וכרמי זיתים. היה רק עניין אחד שאיש לא חשב שיהווה בעיה: הקרבה להתנחלות עמיחי, כ-950 מטרים בקו אווירי.
תחזירו את הכסף
"זה מיזם שיועד למעמד ביניים שרצה לצאת מהעיר, לנשום קצת אוויר", אומר עו"ד ספרד, "זו גם הסיבה שהייתה לחברה הצלחה גדולה בשיווק. רוב הפרויקט נמכר בתוך עשרה ימים. הבעיות התחילו כשהגיעו המודדים לשטח כדי לסמן את גבולות המגרשים ואת דרכי הגישה".
ב-26 מתוך 74 התקיפות המפורטות בכתב התביעה נגרמו נזקים לעבודות באתר (בין השאר הצתת כלים הנדסיים, חבלה באמצעי עבודה ונזק לתשתיות), וב-19 מקרים הותקפו פועלים שעבדו בשטח או לקוחות שבאו להתעניין בפרויקט, או כאלו שכבר רכשו מגרשים. בחלק מהמקרים המותקפים נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי.
אחד מהם, ערפאת טחאן, תושב העיר העתיקה בירושלים, הגיע מלווה בילדיו בבוקר 26 ביוני 2022 לראות את התקדמות העבודות במגרש שרכש. "קרוב לשעה 9:00 נזרקו לעברנו אבנים מקבוצה של מתנחלים שהיו רעולי פנים וצעקו 'מוות לערבים'", תיאר בתצהיר שצורף לתביעה. "הם דרשו מאיתנו להסתלק מהמקום. עליתי לרכבי יחד עם הילדים שלי והתחלתי לסגת. תוך כדי הנסיעה המתנחלים זרקו לעברי אבנים שגרמו לשבירת השמשה הקדמית של הרכב ופגעו בפניי".
טחאן הצליח לנהוג עד צומת תורמוס עיא, שם אסף אותו אמבולנס לטיפול בבית החולים שערי צדק בירושלים. הוא אובחן עם שברים בפניו, באף ובארובת העין, והוכנס לניתוח. הוא מציין בתצהיר שכשהגיע לבית החולים התקשר למשטרת ישראל, סיפר על התקיפה שעבר וביקש שיבואו לבית החולים לגבות ממנו עדות על האירוע. "הם סירבו להגיע", הצהיר, "ואמרו שעליי להגיע לתחנת בנימין ולהגיש תלונה. אבל הייתי במצב קשה מבחינה פיזית ונפשית ופחדתי לחזור לאותו אזור".
כשהתאושש וחזר הביתה החליט לרדת מהסיפור: "הבנתי שמדובר באזור מסוכן ושהתקפות המתנחלים אינן מאפשרות את התקדמות הפרויקט. לאור זאת פניתי לחברה וביקשתי לבטל את חוזה הרכישה ולקבל את כספי בחזרה, וכך היה".
התיק הזה מדהים כי הוא מתאר בדיוק כיצד המתנחלים הם הם האדונים בשטח. לא צה"ל, לא המשטרה, בטח לא המינהל האזרחי. זמן קצר לאחר שהחלו התקיפות פנתה החברה הפלסטינית לבית המשפט העליון בבקשה שיורה לצבא ולמשטרה להשליט באזור הפרויקט סדר שיאפשר את ביצוע העבודות. צה"ל התחייב לפעול לכך שהעבודות יימשכו ובית המשפט קיבל את ההתחייבות ומחק את העתירה. בפועל, האלימות בשטח המשיכה ואף התגברה. המתנחלים הקימו מאחז בצמוד לשטח הפרויקט ויצאו ממנו להתקפות, והצבא הורה לחברה להפסיק את העבודות עד שישתלט על העניינים. זה לא קרה והחברה החליטה לסגת מהפרויקט ולהחזיר את הכסף ללקוחותיה.
כתב התביעה הוגש לפני כחודש והוא עומד על כ-18 מיליון שקל. חוץ מהצבא והמשטרה, נתבעים גם כמה מתנחלים, בהם אלישע ירד, שהפך מאז לדמות מרכזית בגבעות, ועמישב מלט, שהיה פעיל מרכזי בכל הקשור להתנגדות לעבודות, הן ברשתות החברתיות והן באופן אקטיבי בשטח. המדינה כבר הודיעה להם כי אם בית המשפט יטיל עליה לשלם לתובעת, היא תתבע מהם לשאת בעלויות. אגב, ירד זומן לחקירה בעקבות תלונות שהגישה נגדו חברת הבנייה, אך הוא לא התייצב והמשטרה הניחה לעניין.
ההליך עשוי ליצור תקדים ולפתוח פתח לתביעות נזיקין של פלסטינים נגד צה"ל והמשטרה, כולל פורעים שמעודדים אלימות או נוטלים בה חלק. כל מי שהציתו לו את הרכב, הבית, חיבלו לו בציוד חקלאי ‑ ייתבע. גם קהילות שגורשו מבתיהן על ידי פורעים יוכלו לתבוע את צה"ל והמשטרה על אוזלת ידם.
השגרירות אינה עונה
ארבע שנים עברו מאז החליטה חברת UCI להפסיק את העבודות. כשבאנו ביום שלישי השבוע לתורמוס עיא ביקשנו מחבר מועצת הכפר, יאסר אלקם, שייקח אותנו להשקיף על המקום שבו אמור היה להיבנות הפרויקט. "חס וחלילה", אמר בבהלה, "חס וחלילה שנלך לשם. אני מפחד על החיים שלכם לא פחות משאני מפחד על החיים שלי. המתנחלים רק יראו אותנו מתקרבים לשם ומיד יבואו להתקיף אותנו".
אלקם הוא זה שממכוניתו תועדה באוקטובר האחרון תקיפה ברוטלית של מתנחלים רעולי פנים חמושים באלות שהתרחשה בזמן שתושבי הכפר מסקו עצי זית בשטח חקלאי השייך לתורמוס עיא. מהתיעוד הזה זכורה במיוחד דמותו של מתנחל רעול פנים חובט באלת עץ בראשה של עפאף אבו-עאלייה, תושבת הכפר בת 53, שבעקבות התקיפה אושפזה עם דימום מוחי. במקרה הזה המשטרה הצליחה להגיע לחשוד במעשה, אריאל דהרי (24), תושב אחד המאחזים באזור, ולהגיש נגדו כתב אישום בגין תקיפה אלימה ממניע לאומני.
תיעוד התקיפה של עפאף אבו עליא באלת מסמרים
אלקם אומר שהכפר הוקף מאחזים שתושביהם מטילים אימה על התושבים המפחדים לצאת לשטחים החקלאיים ולעבד אותם. "תראו את עצי הזית שם", הצביע לשטח לא רחוק מאיתנו, "הם כולם יבשים. המתנחלים עקרו אותם מהאדמה עם השורשים בבולדוזרים. אתם רואים את המבנה הלבן", הפנה עוד קצת את אצבעו, "זו התנחלות של אדם אחד, של בחור בשם עמישב מלט. הוא בא עם אשתו והילדים שלו לשטח שלנו, שטח B לפי כל המפות, גם שלכם הישראלים, ושם אוהל. אחרי שהצבא לא פינה את האוהל, הוא הקים מבנה, ואחרי שלא פינו את המבנה הוא הקים עוד מבנה, ואז הביא גם אוטובוס, ותראו בעצמכם, עכשיו יש לו שם קומפלקס שלם. יש לו M16 והוא מטיל אימה וטרור על כל הכפר יחד עם כל שאר המתנחלים שהקיפו את השטח שלנו בהתנחלויות חדשות. אנחנו כפר ש-80 אחוז מהתושבים שלו הם גם בעלי אזרחות אמריקאית. פנינו לשגרירות ארצות-הברית בירושלים כמה וכמה פעמים, כולל לעוזר האישי של השגריר מייק האקבי. הבטיחו לנו שיחזרו אלינו אבל עד היום לא שמענו מהשגרירות. כשצילמתי את הווידיאו של התקיפה בזמן המסיק היה איתי ברכב עיתונאי אמריקאי עצמאי שצילם את המקרה. הוא היה אחוז אימה ממה שהוא ראה וחווה. הסרטון הזה עשה הרבה רעש אבל הנה, הוא לא הביא לשום שינוי במצבנו".
מלבד האלימות, איך המאחזים בשטח B משפיעים על החיים שלכם?
"זה סיפוח בפועל, זה מה שזה. סיפוח במנות קטנות. עוד קצת ועוד קצת, עד שהמתנחלים ישלטו בכל הגדה. העולם צריך להתערב במה שקורה לנו כאן".
"אלה גנגסטרים, מאפיה"
בפברואר האחרון הציג שר האוצר והשר במשרד הביטחון, יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', את חזונו בפני פעילי מפלגתו. כשהוא יוצא מנקודת הנחה שהמפלגה תהיה חלק גם מהממשלה שתקום לאחר הבחירות, הוא לא הסתיר את היעד: "ביטול הסכמי אוסלו הארורים ועלייה על נתיב ריבונות תוך עידוד הגירה בעזה וגם ביהודה ושומרון". ואיך מעודדים הגירה בלי להעלות בכוח על משאיות? בהטלת אימה ופעולות טרור שימאיסו את החיים כאן.
"נוח להרבה אנשים להאשים רק את המתנחלים, אבל האלימות הפרועה שמטרתה לגרש את הפלסטינים מאדמתם היא תוצאה של מדיניות ישראלית גלויה ושל מעורבות מלאה של הצבא", אומרת מנכ"לית "בצלם", יולי נובק. "בני אדם חיים תחת אימה שבכל רגע נתון עלולות להגיע מיליציות של אזרחים חמושים, לתקוף אותם ולהשתלט על אדמותיהם ובתיהם".
רצינו להתקרב לראות את המאחז שהוקם מול ח'ירבת אבו-פלאח. תחקירן "בצלם" מחמד רומאנה אמר שזה הדבר הכי לא בטוח שאנחנו יכולים לעשות. 14 פלסטינים נהרגו מתחילת השנה על ידי מתנחלים, המקרה האחרון אירע ביום רביעי השבוע בכפר סינג'יל הנמצא מעבר לכביש 60, מול תורמוס עיא. בח'ירבת אבו-פלאח סיפרו לנו תושבים על ליל פוגרום של מתנחלים בתחילת מארס שבמהלכו נורו למוות שניים מתושבי הכפר ותושב שלישי מת כתוצאה מחנק לאחר ששאף גז מדמיע. חודש וחצי אחר כך, מרחק שני קילומטרים מאבו-פלאח, בבית הספר של הכפר השכן אל-מור'ייר, נורו למוות בידי מתנחל שני תושבים, נער בן 14 וגבר בן 32.
עמדנו על גבעה עם סועד שומאן, תושב אבו-פלאח, והוא סקר בפנינו את המאחזים שהוקמו על אדמות הכפר, כולם בשטח B. "אלו כולם אנשים עם כיפות גדולות, יענו דתיים", אמר, "תגידו אתם, איזה אנשים אלו? לפני יומיים הגיעו שני מתנחלים בסובארו לבית הספר בכפר שלנו, ירו חמישה כדורים על רכבים שעמדו ברחוב ונסעו. אלה גנגסטרים, מאפיה. באים לפגוע לנו בחיים ולקחת לנו את האדמה. גונבים לנו כבשים, עיזים, שוברים עצים, שורפים בתים".
שמעת שמפקד צה"ל בגדה אומר שאלו טרוריסטים יהודים וצריך לפעול נגדם?
"להצהיר זה דבר אחד ולעשות זה דבר אחר. המציאות פה מראה שהצבא משתף פעולה עם המתנחלים ולא שומר עלינו. זה שטח B, שטח שאמור להיות שקט, בלי התנחלויות. לא חשבנו ולא דמיינו שדבר כזה יכול לקרות. יש הסכמים שישראל חתמה עליהם, הבטחות שהיא נתנה למדינות בעולם. הכלכלה שלנו פה גמורה, הרוסה. דונם אחד בכפר היה שווה 80 אלף דינר, בסביבת 110 אלף דולר. מאז שהמתנחלים הגיעו, אין לה ערך. השווי שלה נמחק. תגיד אתה, מי יקנה פה אדמה כשיש את הסכנה הזו", הוא מצביע על המאחז בגבעה ממול. חברו הבחין בשתי דמויות מתצפתות עלינו והפציר בנו לעזוב את המקום, "לפני שהם יבואו ויתנפלו עלינו".
