אחת מתוצאות הלוואי של המלחמות האחרונות נוגעת לסוגיית הסיוע הכלכלי העצום שארה"ב מעניקה לנו. דווקא בזמני קרבה חסרת תקדים עם הבית הלבן מתחזקות הקריאות, גם שם וגם אצלנו - להפסקת הסיוע. ומעניין שהתומכים בכך מייצגים תפיסות ואינטרסים שונים ואף מנוגדים.
היקף הסיוע הנוכחי, לפי הסכם שנחתם בתקופת הנשיא אובמה, הוא 3.8 מיליארד דולר בשנה, מתוכם 3.3 מיליארד ניתנים ישירות לישראל ומושקעים בהתאם לצרכיה, ו-500 מיליון מוקדשים לפיתוח משותף של מערכות נגד טילים. מן הסתם, קשה להגזים בחשיבות הסיוע הכלכלי-ביטחוני הזה.
אך העובדה שישראל הפכה למדינה שנויה במחלוקת גם בשמאל ובימין האמריקאי - חיזקה, כאמור, את הקריאות לבטל את הסיוע בקרב חברים משתי המפלגות האמריקאיות.
אולם בעוד שמתנגדי הסיוע שואפים להחליש את ישראל, או להתנתק ממנה, גם נתניהו תומך בביטולו. כך אמר בראיון שהעניק השבוע לתוכנית "60 דקות". ראש הממשלה הסביר שישראל כבר חזקה מספיק מבחינה כלכלית, ולכן אינה צריכה להיות במעמד של נזקקת לסיוע. הוא, כמובן, רוצה לשמור על היחסים המיוחדים, אבל שבמסגרתם ישראל תממן בכספה את רכישת צרכיה הביטחוניים מאמריקה, ותחתום על שיתופי פעולה במקום לבקש תמיכות. מה שנתניהו - שלאורך שנותיו בתפקיד התעמת עם ממשלים אמריקאיים שונים - לא אמר בגלוי, הוא כי רצונו לוותר על הסיוע נועד גם לחלץ את ישראל מהעמדה התלותית, כפי שניכר גם במסגרת היחסים הטובים עם טראמפ.
קול מעניין נוסף שקרא לאחרונה לביטול הסיוע נשמע מפי רם עמנואל, שעשוי להיות המועמד הדמוקרטי לנשיאות בבחירות הבאות. עמנואל, יהודי עם שורשים ישראליים, לא מבקש למנוע מישראל נשק חיוני. אבל הוא סבור שאם ישראל תרכוש אותו, ולא תמומן, הדבר יעמעם את ההתנגדות אלינו בקרב הדמוקרטים. ביטול הסיוע יפחית לדעתו גם את העוינות כלפי ארה"ב בקרב מתנגדי ישראל בעולם. אבל השיקול המרכזי של עמנואל אחר: אחרי הכל, הסיוע נועד גם לאפשר לארה״ב להשפיע על מדיניות של ישראל. ומכיוון שבעשורים האחרונים "ישראל אינה אותה ישראל", כך לדבריו, כלומר היא מדינה ימנית שמסרבת לפתרון שתי המדינות שהדמוקרטים שואפים אליו – מוטב לוותר על הניסיון להשפיע על דרכנו עם כספי חינם.
וכך, מגמות שונות מובילות למסקנה דומה: מוטב להמיר את כספי סיוע ביחסים מיוחדים שיתבססו על עסקאות ושיתופי פעולה.
נתניהו מצדד בביטול הסיוע כבר שנים רבות. לתפיסתו הדבר לא יפגע ביתרון הטכנולוגי שלנו, וארה״ב תמשיך למכור מוצרים מסוימים רק לישראל. אך עמדתו מעלה גם תהיות: אם כלכלת ישראל כה שופעת עד שאפשר לוותר על 3.8 מיליארד דולר חינם בשנה – מדוע העודפים האלה לא ניכרים בתקציב, ואנחנו, האזרחים, שומעים רק שאין?
נתניהו מצדד בביטול הסיוע כבר שנים רבות. לתפיסתו הדבר לא יפגע ביתרון הטכנולוגי שלנו, וארה״ב תמשיך למכור מוצרים מסוימים רק לישראל. אך עמדתו מעלה גם תהיות: אם כלכלת ישראל כה שופעת עד שאפשר לוותר על 3.8 מיליארד דולר חינם בשנה – מדוע העודפים האלה לא ניכרים בתקציב, ואנחנו, האזרחים, שומעים רק שאין? מה עוד שהסיוע הוא גם סמל למחויבות האמריקאית, שעלולה להישחק אם היחסים יתנהלו רק באמצעות עסקאות. ויתרה מכך: כשנזכרים שרק בזכות האמריקאים הסתיימה המלחמה בעזה כשרבים בממשלה רצו להמשיך בה, מבינים שהתלות בדוד מאמריקה היא דווקא יתרון לעיתים.
בכל מקרה, סוגיית הפסקת הסיוע היא נושא קריטי שעשוי להשפיע על דמותה של ישראל בעתיד. לכן חשוב שיקבל תשומת לב רבה יותר בדיון הציבורי, כל שכן במערכת הבחירות.
