הם בעשור התשיעי לחייהם, אבל לחיצת ידם עדיין חזקה כמו של שיריונר בשירות סדיר. חגי מן (89), עומרי אבישי (87) ודוד יאיר (86) הם מלוחמי חטיבת הראל, וממשחררי ירושלים במלחמת ששת הימים. הם פרצו את הדרך אל העיר, הגיעו אפילו עד רמאללה ויריחו, דרך שועפט ותל אל פול, אך למרות גבורתם וגבורת החטיבה בה שירתו, סיפורם של חטיבת הראל, לימים חטיבה 10, פחות מוכר באתוס הישראלי של שחרור ירושלים.
חטיבת הראל מילאה תפקיד מרכזי וקריטי במלחמת ששת הימים, לפני 59 שנים. היא פעלה כחטיבה משוריינת במסגרת הקרבות בחזית הירדנית, בעיקר באזור ירושלים, רמאללה ובקעת הירדן. החטיבה, בפיקודו של אל"מ אורי בן-ארי, הבקיעה את המערך הירדני המבוצר מצפון לפרוזדור ירושלים. היא היתה אחראית על כיבוש גב ההר, כיבוש מוצבי הרדאר, ח'רבת לוזה, נבי סמואל, בית חנינא, תל אל-פול ועוד - וגם על כיבוש רמאללה. בנוסף, טנקים מגדוד 95 של החטיבה חברו לחטיבה 55 של הצנחנים בפריצה לעיר העתיקה של ירושלים, וכן לחטיבה 16, חטיבת ירושלים.
הסיפור על שלושת המח"טים
האסימון על כך שהאתוס הישראלי לשחרור ירושלים יידבק דווקא לצנחנים נפל מוקדם מאוד, גם אצל מפקד חטיבת הראל דאז, אורי בן-ארי. בסיפור המוכר לאנשי החטיבה, בסיום מלחמת ששת הימים, ראש העיר ירושלים טדי קולק כינס את מפקדי שלושת החטיבות ששחררו את ירושלים. אליעזר אמיתי, ממפקד חטיבת ירושלים, אורי בן-ארי מפקד חטיבת הראל, ומוטה גור מפקד חטיבת הצנחנים וביקש מכל אחד לספר את המלחמה בקצרה. אליעזר אמיתי עלה ודיבר חמש דקות. אחריו עלה אורי בן-ארי ודיבר גם כן חמש דקות ואז עלה מוטה גור ודיבר חצי שעה. בזמן הזה אליעזר אמיתי אמר לאורי בן-ארי "את המלחמה הזאת הפסדנו".
כעת נפגשים שלושה מלוחמי ומפקדי החטיבה ממלחמת ששת הימים עם שני מפקדי גדודים בחטיבת הראל הנוכחית, סא"ל ג' ו-סא"ל מ' כדי לספר ולהוריש להם את מורשת הקרב גם לדור הנוכחי, לחיילי החטיבה שנלחמים היום בסבב המלחמות של השנתיים האחרונות. "זה נשמע כהשמצה, הסיפור על שלושת המח"טים בסוף המלחמה, אבל זו אמת לאמיתה", אומר חגי מן, מי שהיה במלחמה קמ"ן חטיבת הראל. "רק אחרי כל כך הרבה שנים מכנסים אותנו ואת החדשים בחטיבה כדי לספר על תהילתה של חטיבת הראל במלחמת ששת הימים. יש לה סיפורי גבורה רבים מאוד. יש כל כך הרבה לספר על כל כך מעט ימים של לחימה", אומר מן.
דוד יאיר, מי שהיה לוחם ומקלען בחטיבה מוסיף ואומר כי "אם תראה בטלוויזיה את ההגעה של הצנחנים לעיר העתיקה, תראה את הטנק של חטיבת הראל שם והטנקיסט אומר להם 'תראו הנה הכותל'". סא"ל במיל' ג' מספר למן ויאיר הוותיקים כי "גם במלחמה הזאת, לפני הכניסה לחאן יונס, נאמר לצנחנים שהם אלו שחררו את ירושלים. זה אצלם ב-DNA".
בשיחה ארוכה שקיימו ביד לשיריון בלטרון, הם מעלים את שמות הצירים, הכפרים, המקומות וכמובן שמות של המפקדים והקצינים שפיקדו על החטיבה, כולל שמו של מפקד החטיבה הנערץ אורי בן-ארי שגויס לפקד על החטיבה ימים בודדים לפני פתיחת המלחמה. "לנו זה ברור שהטנקים של חטיבת הראל פירקו את המערך הירדני. בסוף, הטנקים הם אלה שעושים את הדלתא", אומר סא"ל במיל' ג', מג"ד 360 במילואים היום. "זה מרגש אותי לפגוש אותם כאן היום. אלו אנשים שהם משחררי ירושלים".
"זה המושג הנכון", עונה מן ומוסיף. "החשש במדינת ישראל לפני המלחמה היה חשש כבד מאוד. אחת הדוגמות היותר בולטות היא שהרבנות הראשית הכשירה מגרשי כדורגל לבתי עלמין שמא יזדקקו להן".
"במשך דורות יהודים חלמו על ירושלים, היום אני תופס את המשמעות הגדולה של העם היהודי בירושלים. בשבילי, היום זה מאוד משמעותי"
מן מסביר שהפקודה שהם קיבלו כלל לא הייתה לשחרר את ירושלים. "חטיבת הראל קיבלה פקודה לנוע לכבוש את מוצבי צפון הפרוזדור, לנוע במהירות ולחסום את ציר ירושלים-רמאללה. להיות בכוננות לחבור להר הצופים. המילה ירושלים, כעיר לא הוזכרה. כל זה עד בוקר השני למלחמה. להערכתי גם מפקד הפיקוד לא האמין שנתקדם במהירות כזו. העיר עצמה היתה חצויה. הכרתי אותה היטב, מגבעת התחמושת בצפון עד מנזר אליאס בדרום. בפקודות שאני זוכר אותם, לכיבוש, העיר ירושלים לא הוזכרה. אני לא יודע מה הפקודה שניתנה לחטיבה 55. הם היו צריכים לחבור להר הצופים".
"אני לא עשיתי הרבה במלחמה", אומר בצניעות עומרי אבישי, מי שהיה סגן מפקד הסיירת החטיבתית - ומן משיב לו בחצי זעם: "סליחה?". אז מתחיל אבישי לספר כיצד הפלוגה שלו כבשה את בית איכסא, מה קרה בדיוק במבצר בשועפט כאשר מטוס של חיל האוויר ירה עליהם בטעות, ואיך הגיעו עד רמאללה ויריחו ושמעו ברשת הקשר את ההודעה ההיסטורית, "הר הבית בידינו".
"ממרום גילי אני מסתכל על הכל אחרת. אבל אז, עוד לפני גיל 30 זה היה משהו אחר. כשהיינו בדרך ליריחו ושמענו בקשר שהר הבית בידינו מאוד מאוד התרגשנו. אני רק לימים הבנתי את הערך הגדול שלקחנו בו חלק, של כיבוש ירושלים, ומה זה ירושלים לעם ישראל. היום התחלתי ללמוד תנ"ך. בחיים לא למדתי תנ"ך לפני זה. השיעור הראשון היה על מגילת אסתר. שם מסופר על הגעגועים לירושלים והתחלתי לתפוס. במשך דורות יהודים חלמו על ירושלים, היום אני תופס את המשמעות הגדולה של העם היהודי בירושלים. בשבילי, היום זה מאוד משמעותי", הוא אומר.
"כלוחמים ומפקדים היום בחטיבה, אנחנו לוקחים את המורשת של החטיבה, כולל מלחמת ששת הימים, וזה פוגש אותנו במלחמה הזאת שאנחנו ממשיכים", אומר סא"ל במיל' ג'. "זו זכות גדולה לשמוע מכלי ראשון את גיבורי ישראל האלה".
סא"ל במיל' מ' מוסיף, ואומר על המפגש כי "אני אקח את זה 60 שנה קדימה. בסוף, כחייל בקצה, אתה כל כך עסוק הלחימה. אבל, בלחימה של היום, בעיקר בחרבות ברזל, אנחנו חווים אירוע היסטורי ואנחנו באמת לא מבינים. יכול להיות שכשנשב בעוד 59 שנה מהיום עם המג"ד של חטיבת הראל, אני מקווה מאוד שהם יתרגשו גם כן".
פורסם לראשונה: 00:00, 15.05.26
