הקורקינטים והאופניים החשמליים כבר מזמן הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני בישראל. הם זמינים, מהירים ונחשבים בעיני בני נוער רבים לסמל של עצמאות וחופש. אבל מאחורי הנסיעה הקצרה לבית הספר, לחברים או לפארק מסתתרת מציאות מדאיגה: זינוק חד במספר הילדים ובני הנוער שנפצעים ולעיתים נהרגים בתאונות עם כלים חשמליים דו-גלגליים. במרכז שניידר לרפואת ילדים מודאגים: "נתקלים במקרים כל יום".
כמעט כל הורה לילד מתבגר נתקל בדילמה האם לקנות כלי תחבורה כזה או אחר לילד שלו, לפעמים מתוך רצון לסייע לו להתנייד בעצמו ממקום למקום בעיר, לפעמים כמתנה שנועדה לשמח את הילדים ולפעמים פשוט כי הילד מאוד מבקש וקשה להורה לעמוד בפניו. בדרך כלל עם הכלי, ההורה יקנה לו גם קסדה, אבל כשמסתובבים ברחובות רואים לא פעם ילדים רוכבים כשראשם חשוף לפגיעות, מרכיבים אחד את השני, חוצים ברמזור אדום או חותכים רכבים.
לפי החוק בישראל, הגיל המינימלי לרכיבה על אופניים וקורקינטים חשמליים הוא 16, אולם בפועל רבים מהרוכבים שנפצעים בתאונות הם ילדים צעירים יותר. ברשויות מתקשים להתמודד עם התופעה, שכן האכיפה בשטח מוגבלת, בין היתר משום שרבים מהרוכבים אינם מתקינים לוחיות רישוי על הכלים החשמליים כפי שמחייב החוק. בהיעדר זיהוי ברור, קשה לאתר רוכבים שביצעו עבירות תנועה או מעורבים בתאונות, והדבר מקשה על יצירת הרתעה אפקטיבית.
858 תאונות בחמש שנים
לפי נתוני ארגון בטרם, בחמש השנים האחרונות, בין 2021 ל-2025, דווחו בתקשורת 858 מקרים של פגיעת ילדים ובני נוער במעורבות כלי גלגלים קטנים, בהם קורקינטים ואופניים חשמליים. מתוך אותם מקרים, 32 ילדים ובני נוער איבדו את חייהם. מתחילת שנת 2026 ועד אפריל דווח כבר על 78 מקרי פגיעה של ילדים ובני נוער במעורבות כלים דו גלגליים, מהם שני ילדים שנהרגו.
בעוד שמספר ההרוגים בתאונות קורקינטים ואופניים חשמליים בקרב ילדים ובני נוער יחסית נמוך, מספר הפצועים בגילים אלו גדל מדי שנה. מנתוני רישום הטראומה הלאומי במכון גרטנר, המרכזים את נתוני כלל בתי החולים בארץ, עולה כי מספר הנפגעים בתאונות אופניים וקורקינטים חשמליים שדרשו אשפוז זינק מ-1,415 בשנת 2021 ל-2,086 בשנת 2025, עלייה של כ-47% בתוך חמש שנים בלבד.
גם חומרת הפציעות עולה: כ-18% מהנפגעים הוגדרו פצועים קשה או אנוש, ומספרם עלה מ-226 ל-379. קבוצת הנפגעים הגדולה ביותר היא בני נוער בני 13 עד 17, עם 2,224 פצועים בארבע השנים האחרונות, כאשר מספר הנפגעים בקבוצת גיל זו כמעט הוכפל. גם בקרב ילדים עד גיל 12 נרשמה עלייה משמעותית. עוד עולה מהנתונים כי רוב התאונות התרחשו באזור המרכז. לפי ממצאי מכון גרטנר, בני נוער בני 15 עד 17 הם קבוצת הגיל הפגיעה ביותר והם מהווים כ-41% מכלל הילדים שנפגעו בתאונות עם כלים דו גלגליים וכ-38% ממקרי המוות.
במרכז שניידר לרפואת ילדים נתקלים בתוצאות הקשות של התאונות האלו מדי יום. ד"ר ניר סמואל, ראש תחום טראומה ורופא בכיר במחלקה לרפואה דחופה, אומר כי הציבור עדיין לא מבין עד כמה הכלים האלו מסוכנים. ״זה כלי תחבורה שהפך להיות נורמטיבי ומאוד פופולרי, אבל לא מתייחסים אליו ברצינות הראויה. כשבן אדם נמצא על קורקינט חשמלי ונפגע, זה לא שונה מאופנוע. הבעיה היא שהציבור לא תופס את זה כך ולכן גם לא מתמגן בהתאם. לפעמים גם נגרם נזק בלתי הפיך ומה שכואב שאלו ילדים שכל החיים לפניהם”, הוא מסביר.
"קיבלתי ילד מורדם ומונשם"
מאחורי הנתונים מסתתרות משפחות שהחיים שלהן השתנו ברגע אחד. דוד מאיר, אב לילד בן 13 וחצי שנפצע בתאונת קורקינט, מספר כי הכל התחיל דווקא מתוך רצון לשמח את בנו: "הבן שלי עבר חרם מאוד קשה בבית הספר. הוא היה סגור ומדוכדך ולא יצא מהבית. השנה הצלחנו להעביר אותו לכיתה אחרת, הוא פרח והיה שמח, ורציתי לקנות לו מתנה. קניתי לו קורקינט חשמלי". לפני כחודשיים יצא בנו לרכיבה קצרה בשכונה כדי להביא קסדה מבית הסבתא. "הוא חצה צומת כשמכונית הסתירה לו את שדה הראייה, ואז רכב פגע בו. הוא נפגע בראש ובמצח ונקע את הרגל. המכונית פשוט העיפה אותו והוא היה בלי קסדה, זה נס שהוא לא נפצע קשה יותר". מאז התאונה הילד עובר פיזיותרפיה ואבחונים מוחיים. "החרמתי ממנו את הקורקינט, הוא לא יעלה על הכלי הזה יותר. גם קשה לו לעבור ליד המקום שבו זה קרה".
תיעוד: הפגיעה בבנו של דוד
לעיתים, הרוכבים הצעירים גם גורמים נזק להולכי רגל או רוכבים אחרים, בשל חוסר ניסיון או נסיעה לא זהירה. רונית דפני מפתח תקווה, זוכרת היטב את הרגע שבו חייה התהפכו. בנה יובל בן ה-8 נפגע לפני שנתיים בזמן שרכב על אופניים בפארק הירקון עם אביו ואחיו. "הם כבר סיימו את הרכיבה והיו בדרך הביתה, ואז ילד בן 15 על אופניים חשמליים שהתעסק בטלפון פגע ביובל בעוצמה. שלחתי ילד לרכוב על אופניים וקיבלתי אותו מורדם ומונשם", סיפרה.
"הוא חצה צומת כשמכונית הסתירה לו את שדה הראייה, ואז רכב פגע בו. הרכב פשוט העיף אותו"
יובל נפגע מהכידון והתקשה לנשום. אמבולנס שהיה באזור פינה אותו לבית החולים דנה, שם הורדם והונשם למשך 48 שעות בשל חשש לפגיעה בריאה. "אני לא מאחלת לאף אחד לראות את הילד שלו מורדם ומונשם", אומרת דפני. "ילד בריא ושמח שלפני רגע רכב בפארק". לדבריה, רק לאחר בדיקה בחדר ניתוח התברר שהנזק הפנימי קטן יחסית. "קרו לנו הרבה נסים קטנים, אבל לא לכולם יש את המזל שלנו. קיבלתי את הילד שלי בחזרה״.
עו”ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, טוען כי העלייה במספר הנפגעים מחייבת שינוי תפיסתי ואכיפה נוקשה יותר. "אופניים וקורקינטים חשמליים הם לא צעצוע תמים אלא כלי תחבורה לכל דבר", הוא אומר. "לילדים אין את היכולת לקרוא את מפת הסכנות שבכביש והם מושפעים מאוד מלחץ חברתי. העלייה המתמדת במספר הנפגעים, רבים מהם ילדים שבכלל לא היו אמורים לעלות על הכלים האלו, מחייבת גם את ההורים וגם את הרשויות לפעול". לדבריו, יש להגביר את האכיפה באמצעות החרמת כלים, קנסות ואף שלילת רישיון נהיגה עתידי. "אנחנו חייבים לשמור על חיי הילדים שלנו לפני שעוד משפחות יצטרפו לסטטיסטיקה".
פורסם לראשונה: 00:00, 15.05.26
