ישראל חיסלה את מפקד חמאס בעזה עז א-דין חדאד, אחד האנשים שהיו שותפים לתכנון טבח 7 באוקטובר, זה חיסול חשוב, מוצדק ומרשים, מגיעות מחמאות גדולות לצה"ל, לשב"כ ולכל מי שהיה שותף למבצע הזה. מדינת ישראל חייבת להמשיך לרדוף את מי שאחראים לטבח הנורא בתולדותיה.
אבל בזמן שאנחנו מסמנים הישגים בעזה, יש לוחמים בצפון שחיים מדי יום בתוך מציאות מסוכנת שהולכת ומשתנה מול העיניים.
בלבנון, האיום המרכזי כרגע איננו רק טילי נ"ט או רקטות, זהו עידן רחפני הנפץ, יותר ויותר לוחמי צה"ל נפגעים מרחפנים מבוססי סיב אופטי שחיזבאללה מפעיל נגד כוחותינו.
מדובר ברחפנים שכמעט אי-אפשר לשבש באמצעים הרגילים משום שהם מחוברים פיזית למפעיל באמצעות כבל דק ואין תדר לחסום, אין מערכת שמסוגלת פשוט "לכבות" אותם.
חיזבאללה למד את השיטה הזו מהמלחמה באוקראינה, ושם כבר הבינו היטב את הלקח הגדול, מלחמות התשה ארוכות נותנות לאויב זמן ללמוד אותך, להשתפר ולהפוך כל יום נוסף בשדה הקרב למסוכן יותר.
זו בדיוק הסיבה שההיסטוריון הצבאי קרל פון קלאוזביץ כתב שמטרת המלחמה היא הכרעה ברורה ומהירה ככל האפשר, גם סון דזה הזהיר כבר לפני אלפי שנים שאין אומה שמרוויחה ממלחמה ממושכת. כשהמדינה החזקה מתחילה להסס, האויב הקטן והאכזרי לומד להפוך את השחיקה עצמה לנשק. ישראל נמצאת עכשיו ברגע כזה.
ברור לכולם שאיראן היא האיום הגדול באמת, ייתכן מאוד שבימים הקרובים נראה התפתחויות דרמטיות מולה, אבל דווקא בגלל זה אסור שהחזית בלבנון תהפוך לעוד זירה שמדשדשת בלי הכרעה ברורה, אסור שחיילי צה"ל ירגישו שמישהו מהסס להכריע בצפון רק משום שהעיניים נשואות לטהרן.
אמון הוא בסיס הכוח של צבא, לוחם חייב לדעת שכאשר שולחים אותו שוב ושוב ללבנון, יש מטרה ברורה ויש נחישות להשיג אותה
אמון הוא בסיס הכוח של צבא, לוחם חייב לדעת שכאשר שולחים אותו שוב ושוב ללבנון, יש מטרה ברורה ויש נחישות להשיג אותה. אי-אפשר לבקש ממילואימניקים לעזוב פעם נוספת משפחות, ילדים, עסקים ועבודה, בלי תחושה שהמדינה באמת מתכוונת לשנות את המציאות ולא רק לנהל עוד סבב, והמציאות הזו מורגשת גם בעומס האדיר על הסד"כ.
אחרי חודשים ארוכים של מלחמה, צה"ל מתוח עד הקצה, יש מחסור בכוח אדם, יש שחיקה משמעותית במערך המילואים, ויש גבול למה שאפשר להעמיס שוב ושוב על אותם אנשים. דווקא עכשיו נדרשת החלטה אסטרטגית ברורה. לא עוד הכלה, לא עוד תגובות נקודתיות ולא מצב מריחה.
מדינת ישראל חייבת להכריע את חיזבאללה, לפגוע קשות במערכי האש והרחפנים שלו, להרחיק אותו באמת מהגבול ולייצר מציאות חדשה שתאפשר לתושבי הצפון לחזור לחיים של ביטחון ויציבות.
השאלה הגדולה היא לא מה צה"ל מסוגל לעשות, אלא מה הדרג המדיני מוכן להחליט, כי היכולת קיימת, האומץ של הלוחמים קיים, גם רוח העם קיימת, מה שחסר כרגע הוא בהירות. במזרח התיכון אין ואקום, כשישראל לא מכריעה בזמן, האויב מפרש זאת כחולשה ובמזרח התיכון, כשמדינה חזקה משדרת היסוס, האויב לא נעלם, הוא רק מתחזק ומתקרב.
