בספטמבר 2025 הציגו שליחי טראמפ בפני ישראל את תוכניתו של נשיא ארה"ב לסיום המלחמה בעזה. השלב הראשון בה חייב את שחרור כל החטופים החיים והחללים.
בשיח הקדחתני שהתקיים בין המדינות בעקבות יוזמת הנשיא, הבהירה ישראל כי המידע המודיעיני העדכני שבידיה מלמד על כוונת ראש הזרוע הצבאית של חמאס בעזה, עז א-דין חדאד, להתחמק ממימוש מלא של תנאי יסודי זה. התשובה האמריקאית היתה פסקנית: "אנחנו מבינים את ההערכה שלכם. בהחלט ייתכן שהיא מוצדקת. הבקשה שלנו מכם פשוטה: אל תקראו דוחות מודיעין בימים הקרובים, המודיעין שלנו יותר אמין. זה 'מודיעין אנושי'. אלה הם מנהיגי המדינות המתווכות, מצרים וקטאר, והם משוכנעים כי חמאס לא יכשיל את ההסכם".
לנוכח הביטחון הרב שהפגינה ארה"ב בנושא, ישראל נאותה להעמיד את חמאס במבחן. זה היה מהלך מבורך. באוקטובר אכן שוחררו כל החטופים החיים, ואחרון החללים הושב ארצה בסוף ינואר 2026.
מסמך 20 הנקודות של הנשיא טראמפ לשיקום רצועת עזה סיפק חבל הצלה בלתי צפוי לחדאד ולחבריו להנהגת ארגון הטרור הרצחני. לאחר שאלפי מחבלי חמאס כבר חוסלו, ובראשם הבכירים שבבכירים – איסמעיל הנייה, יחיא ומוחמד סינוואר, מוחמד דף, סלאח ערורי ועוד רבים – המסר היה ברור: ישראל לא תאפשר לאחראים על טבח היהודים הגדול ביותר מאז השואה לחמוק מנחת זרועה, ייקח כמה זמן שייקח. והנה, סעיף 6 בתוכנית טראמפ סלל עבור המחבלים נתיב מילוט חדש ומפתיע. נכתב בו: "לאחר שחרור כל החטופים, חברי חמאס שיתחייבו לדו-קיום בשלום ולמסירת נשקם, יזכו לחנינה. לחברי חמאס שמעוניינים לעזוב את עזה יוענק מעבר בטוח למדינות הקולטות".
אבל חדאד החליט להמר על כל הקופה. הנכונות לאבד את קלף החטופים, בתמורה לשחרור מקביל של מאות רוצחים פלסטינים, חידוש הסיוע ההומניטרי המסיבי ועצירת הלחימה, התבררה כהפגנת גמישות חד-פעמית. בחודשים שחלפו מאז, הסתבר לא רק לישראל אלא גם לארה"ב, שכלה ונחרצה עם חמאס לשמר את זהותו הג'יהאדית. הפעם, גם "המודיעין האנושי" האותנטי שקיבל טראמפ מהמדינות המתווכות לא הותיר מקום לספק: חמאס אפילו לא שוקל לשנות צורה ולהפוך, כמו אש"ף בשעתו, לתנועה מדינית. מנהיגיו, ובראשם חדאד, נאחזים באזורים שנותרו בחזקתם, כמחצית משטח הרצועה, וממוקדים בהעמקת שליטתם באוכלוסייה ובשיקום היכולות והמערכים הצבאיים שנפגעו אנושות במהלך המלחמה.
למרבה המזל והאושר, החזון השאפתני של טראמפ הצליח לחלץ את החטופים, אבל לא היה בו די כדי לחלץ שני מיליון עזתים מכבלי העריצות החמאסית. שוב התברר כי לפנאטים שמוכנים להקריב את חייהם שלהם על מזבח השאיפה להשמדת ישראל, אין כל כוונה להתחשב בגורלם של מיליוני האומללים ברצועת עזה. העובדה שמדינות רבות נרתמו לסייע ליישום היוזמה האמריקאית לשיקום עזה, לרבות מדינות מוסלמיות וערביות, לא שינתה דבר. חמאס מסמס את השיחות שנועדו לגבש הסכמות בנושא פירוז הרצועה מנשק, ובפועל הציב סימן שאלה על יכולתה של "מועצת השלום", שהשיק הנשיא טראמפ בחגיגיות רבה, ליישם את חזונה פורץ הדרך.
באיחור ניכר
חדאד היה צריך לתת את הדין על פשעיו עוד הרבה לפני 7 באוקטובר. הפיגועים שאותם הוביל לאורך עשורים של פעילות טרור חסרת מעצורים המחישו את דמותו האלימה, הקנאית והברוטלית. הוא מילא בכישרון משימות מגוונות וזכה להערכה בקרב ראשי חמאס. לימים הוכנס חדאד למעגל הסוד הממודר וכפי שעלה מן המסמכים שאותרו במהלך המלחמה, הוא היה שותף מלא בהכנת הטבח. לאחר 7 באוקטובר מיקם חדאד דרך קבע מספר חטופים בסמיכות לאתרי המסתור בהם שהה, על מנת להקשות על צה"ל להרוג אותו, וכך שרד כמעט שתי שנות לחימה. חיסולו המוצלח עושה צדק עם דורות של קורבנות ישראלים.
לאן הולכים מכאן? "תוכנית השלום לעזה" יקרה מאוד לליבו של טראמפ. הוא מאמין שמימושה ישנה לטובה את גורלו של האזור המוכה והמיוסר. הווטו של חמאס אמנם מאתגר אותו, אבל לא מפחית כהוא זה מנחישותו להוציא את חזונו אל הפועל.
כך יש לפרש את הסכמתו לתקיפה הישראלית הקטלנית על דירת המסתור של המנהיג מס' 1 של חמאס עזה, למרות שהפסקת האש, שטראמפ הפך עולמות כדי לקדם, עדיין בתוקף. יש כאן אמירה אמריקאית חד-משמעית: נמשיך ליישם את תוכנית 20 הנקודות, אבל נשנה את סדר הפעולות. כיוון שהעוגן המרכזי של התוכנית, פירוק חמאס מנשקו, לא ניתן כעת לביצוע, השיקום הראשוני של עזה יתחיל באזורים שבשליטת צה”ל. זו תהיה "עזה החדשה". מתחמים רחבי היקף יפונו מהריסותיהם וייבנו בהם תשתיות לאוכלוסייה עזתית שתעבור להתגורר בהם, משוחררת מאימת משטר הזוועות החמאסי. ישראל תקבל יד חופשית לחדש את פעילותה המבצעית בשטח שנותר בשליטת ארגון הטרור, בתיאום עם ארה"ב.
סביר שבשלב הראשון העצמת התקיפות על חמאס תתבצע מן האוויר, ובהמשך, ככל שמשאבי צה"ל יועתקו מזירות איראן ולבנון, ניתן יהיה לממש גם מהלכים קרקעיים. כמובן שהדרך בה יסתיים העימות עם איראן תשפיע גם על יכולת העמידה של חמאס, אבל כאן סימני השאלה לגבי הצעדים שינקוט נשיא ארה"ב טרם התפזרו. ועם זאת, הניסיון שנצבר בשנות הלחימה הארוכות מחייב להימנע מהערכת יתר של משמעות סיכולו של חדאד. לאורך עשורים של פגיעה בבכיריו, חמאס הוכיח את עמידותו, המחליפים שמונו מראש נכנסו מיד לנעליהם של המפקדים והמנהיגים שסוכלו, וכך אירע גם במלחמת חרבות ברזל. המסקנה אינה להימנע מחיסולים של רבי המרצחים ופעיליהם, אלא להפנים שפעולה זו כשלעצמה אינה מבטיחה הכרעה במערכה.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.05.26
