בעוד שבדרג המדיני מתעקשים לשווק לציבור מציאות של "הפסקת אש" ורגיעה, הלוחמים במוצבים, בבסיסים ובצירי התנועה בדרום לבנון נאלצים להתמודד מדי יום עם מלחמה לכל דבר, שבמרכזה איום רחפני הנפץ והכטב"מים של חיזבאללה. הבוקר (שלישי) התפוצץ רחפן נפץ ששוגר לעבר כוחות צה"ל בשטח מדינת ישראל, בסמוך לגבול עם לבנון. זמן קצר לפני כן יורט כלי טיס בלתי מאויש שחצה לשטח הארץ מכיוון לבנון, ושבר מיירט נפל בשטח קיבוץ בגליל המערבי וגרם לנזק קל.
בינתיים, במקום שמענה הגנתי רחב ומציל חיים ימומן וינוהל כאינטרס לאומי, המציאות בשטח מאלצת את הדרג הטקטי להישען על יוזמות פרטיות: הורים מודאגים מגייסים תקציבים לרכישת רשתות הגנה, ובעלי תפקידים גדודיים מוצאים את עצמם לעיתים מגהצים את כרטיסי האשראי האישיים שלהם כדי למגן נקודות תורפה חשופות.
בצה"ל מציגים נתונים על פריסה של כ-118 אלף מטרים רבועים של רשתות הגנה, אך גורמי צבא מודים שעדיין קיים מחסור בשטח. גורם מקצועי הסביר את המתמטיקה המבצעית: "חטיבה שפועלת בגזרה זקוקה לכ-15 אלף מטרים רבועים של רשתות עבור כוחות החי"ר, הרק"ם (רכב קרבי משוריין), והגנת 'נקודות חמות'. חילקו עד כה כ-120 אלף מטרים, אבל צריך הרבה יותר. יש פעולות הונאה ועוד אלמנטים שדורשים רשתות, אז יש בהחלט חוסרים". בתוך כך, לא כל רשת מתאימה למשימה. בצה"ל בחנו שמונה סוגי רשתות, ומתוכן נבחרו ארבע בלבד שעמדו בתקן.
המחסור במיגון פיזי בולט במיוחד בנקודות הרגישות ביותר בגזרה. מחוץ לכלים המשוריינים מונחים חומרי הנפץ שמוזנים יחד עם הפגזים. אזורים אלו, לצד אנטנות, משאיות קשר, ומערכות מכ"ם, מהווים מטרות איכותיות עבור רחפני האויב, כפי שניתן לראות בבירור בסרטוני התעמולה שמפיץ חיזבאללה. "האירועים שראינו בסרטוני חיזבאללה מתוחקרים", אמר גורם צבאי. "רוב הנקודות החמות ממוגנות, אבל יש כאלו שעדיין לא, ופועלים למגן גם אותן. הלוחמים קיבלו סרטוני הדרכה. זה לוקח זמן".
הדרישה המבצעית שעולה מהשטח היא הקמת שכבת הגנה פיזית רציפה 24/7, מה שדורש תוכנית להפעלה מיידית של קבלנים וצוותי לוגיסטיקה אזרחיים שירשתו את המוצבים באופן מקצועי. ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע שבימים האחרונים הקים פיקוד הצפון צוות מעקב מיוחד, שתפקידו לעבור בין הבסיסים והכוחות ולוודא שהלוחמים עושים שימוש נכון ברשתות. על פי גורם צבאי בשטח ישנם עדיין "חבלי לידה" בכל הנוגע למיומנות הכוחות בנושא: "יש כוחות שמדלגים מבית לבית, פורסים רשתות, אבל אחרי הדילוג משאירים את הרשת בבית הקודם. יש גם מקרים של יחידות שסיימו תמרון ולקחו איתן את הרשתות לסבבים הבאים. בשורה התחתונה יש חוסרים, אך יגיעו רשתות נוספות בהקדם".
במקביל לניסיונות המיגון הפיזי, בצבא מנסים לסגור את פער היירוט באמצעים יצירתיים. ללוחמים בשטח תוענק בקרוב מחסנית ייעודית של כדורים מתפצלים (בקוטר 5.56 מ"מ). כל קליע כזה מתפצל לאחר הירי לחמישה–שמונה קליעים, במטרה להרחיב את שטח הפגיעה ולהגדיל את הסיכוי להפיל את הרחפן במעופו.
בנוסף, ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע שבצה"ל עורכים בימים אלה מבחני כשירות מבצעיים לרובים מסוג שוטגאן (רובי ציד) שנמצאו כשלל מלחמה במעוזי חיזבאללה בדרום לבנון. מאחר שצה"ל אינו מחזיק בשגרה ברובים מסוג זה, נבחנת כעת האפשרות להכניסם לשימוש ממוקד נגד רחפנים, שכן כדור השוטגאן המתפצל יעיל במיוחד להרחבת שטח הפגיעה בטווחים קצרים.
בצבא מבינים שההתמגנות והיירוט הטקטי של הרחפנים יצטרכו להתבצע לעומק של קילומטרים בתוך שטח לבנון. עם זאת, גורמי ביטחון מדגישים שהגנה פסיבית ואקטיבית לא תספיק: "הטיפול באיום הרחפנים לא יבוא מהגנה בלבד. הוא כרוך באופן הדוק בפגיעה בשרשרת – בצירי האספקה, בראשי מערך הרחפנים של חיזבאללה, וכמובן במשגרים עצמם".
אלא שזו בדיוק הבעיה כעת: בזמן שזרוע היבשה (מז"י) זיהתה את הצורך האסטרטגי והקימה צוות משימה מיוחד לקידום נושא הרוק"ק (רום קרוב לקרקע), התוכניות להקמת תאי פיקוד חטיבתיים להגנה מרחפנים מתעכבות ואינן מתקדמות בקצב הנדרש. הממשלה, כך נראה, נמנעת מקבלת החלטות אסטרטגיות נוקבות ונשענת על מציאות פוליטית שמוכתבת מארצות-הברית, מציאות שמקדשת "הפסקת אש" שקיימת בעיקר על הנייר. בתחילת המערכה אף גורם בדרג המדיני לא תיאר לעצמו שהמערכה בצפון תימשך זמן רב כל כך, ובוודאי לא במתכונת הנוכחית שבה צה"ל נותר מוגבל וכבול בשל שיקולים דיפלומטיים ונמנע בשלב זה לפגוע בחיזבאללה היכן שכואב לו, ולרסק את מערך הרחפנים שהקים הארגון.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.05.26
