לאחר חודשים ארוכים של עיכובים ומאבקים תתכנס היום (שלישי) אחר הצהריים הממשלה לישיבה שבה תעביר סדרת החלטות ומענים לשיקום יישובי קו העימות, בתקצוב של חמישה מיליארד שקל. מדובר בהחלטה שמסכמת את התוכניות הממשלתיות, בתקציב כולל של 12 מיליארד שקל, שלהן התחייב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - אך מי שכלל לא הוזמנו להשתתף במעמד הם ראשי הרשויות בצפון.
יירוט בצפת
(צילום: מיילך גרסטל)
משה דוידוביץ, יו"ר פורום יישובי קו העימות וראש מועצת מטה אשר, אמר אמש ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" עם סיומו של יום ירי נוסף לעבר תושביו, כי "עצוב לי מאוד שאנחנו ראשי הרשויות, במקום לבוא ולברך על סיוע לתושבינו נאלצים לקבל את ההחלטה כגזירת גורל מלמעלה מבלי שהיינו חלק ממנה". לדבריו, "מי שנמצא כרגע בעין הסערה אלו תושבי קו העימות והניתוק הזה בין החגיגות בירושלים מראה על חוסר הבנה בכל מה שקורה פה כעת והמרחק בין המצוקות כאן שלא מגיעות עד לחלונות הגבוהים בירושלים. נשארנו פה לבד".
עד השעות הקטנות של הלילה וכנראה גם היום עד לכינוס הממשלה בשעה 15:30 ינסו ראשי הערים מהצפון להביא הישגים מוחשיים ומיידיים לטובת מאות אלפי התושבים לאורך גבול הצפון, הנתונים כבר קרוב לשלוש שנים תחת אש והפוגות ארעיות ומתוחות. בימים האחרונים, תחת המשך הכרזת "הפסקת אש" מתעצמת המערכה וטווח הירי מתרחב, אך ככל שחולפים הימים מבינים בצפון שאיבדו קשר עם שרי הממשלה.
ראש העיר קריית שמונה אביחי שטרן אמר כי "חוץ מפרויקטורים לשיקום הצפון וסבבי לחימה, שום דבר לא השתנה פה. ההחלטה שמבקשים במשרד האוצר להעביר היא רעה ונעשתה מעל הראש שלנו ולא בשיתוף. זה לא מה שפיללנו אליו ולא יביא את הפריצה שהצפון זקוק לה".
אחת הבשורות המשמעותיות בישיבת הממשלה היום היא ההחלטה על "האצת מיגון כל בתי התושבים עד למרחק 9 ק"מ מגבול לבנון" והשלמתם עד לשנת 2030 בתקציב של כארבע וחצי מיליארד שקל.
ההחלטה מכירה למעשה בכישלון משרד הביטחון בפרויקט בניית הממ"דים שהוטל עליו במסגרת מנהלת "אופק צפוני" ביישובי הגבול, ומעבירה את סמכויות הביצוע בפועל לידי משרד הבינוי והשיכון להובלת מיגון הערים באזור גבול הצפון: קריית שמונה, נהריה ומעלות. ההחלטה תכלול היבטים נוספים וחשובים כגון הקלות רגולטוריות של מנהל תכנון, סבסוד היתכנות כלכלית למתחמי התחדשות עירונית ומיגון צמודי קרקע באמצעות מנהלת משרד הביטחון.
בתוך כך גם ההחלטה המשלימה לשיקום וצמיחת הצפון בסך שלושה מיליארד שקל האמורה להגיע לחיזוק "ערי הראשה" ובהן עכו, טבריה, נוף הגליל, נצרת וכרמיאל, עומדת גם היא בפני מאבקים פנימיים בצפון מצד רשויות קטנות שנפקדו מהמענים הממשלתיים. בחצור הגלילית וראש פינה הגישו עתירה דחופה לבג"ץ נגד משרד ראש הממשלה שמוביל את ההחלטה ליישובי "עוטף צפון" בדרישה לעצור את חלוקת תקציבי העתק של תוכנית השיקום הממשלתית.
"על המפות של חיזבאללה אנחנו מופיעים, אבל לא על המפות של המדינה" אמר ראש מועצת חצור הגלילית מיכאל קבסה. לדבריו, "אנחנו תושבי חצור מרגישים היום שהמדינה פשוט יורה לנו בגב. הבג"ץ שהגשנו הוא כתב אישום חמור נגד מדינת ישראל וממשלת ישראל על אפליה ועל הפקרה. מאז קום המדינה לא הייתה אפליה כזאת לחצור הגלילית. זה זועק לשמים".
כמו שכנו בראש פינה, ראש המועצה מוטי חטיאל, טוען קבסה כי צמד היישובים ואזור התעשייה המשותף שלהן "לא מופיעים בתכנית החלוקה". לדבריו, "חילקו את הגליל ל'גליל פיתוח' ו'גליל קיפוח', ובשניהם אנחנו לא קיימים - חטפנו במשך יותר משנתיים וחצי ולא סופרים אותנו. אפליה כזאת לא הייתה מאז הפנקס האדום".
על פי הנתונים המוצגים בעתירה, מתחילת הלחימה באוקטובר 2023 ועד להפסקת האש בסוף נובמבר 2024, נרשמו בחצור הגלילית יותר אזעקות מירי חיזבאללה מאשר ביישובים בתוך "האזור המאוים ביותר" כמו מעלות, כפר ורדים ובית ג'אן שייהנו מההטבות המפליגות ביותר של "קו העימות". מאז אוקטובר 2023 מספר מטופלי הרווחה זינק משמעותית, כ-30 אחוזי גידול, גם בראש פינה וגם בחצור הגלילית.
ביישובים דורשים מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיורה למדינה לנמק מדוע לא תבוצע עבודת מטה מקיפה שתמדוד ותשווה את רמת הפגיעה ביישובי צח"ר, בדומה למתודולוגיה שיושמה בדרום הארץ, שם הגדיר משרד ראש הממשלה את קטגוריית "עוטף של העוטף" עבור יישובים סמוכים שלא נכללו בליבת חבל תקומה.
עוד בהחלטה שהנוסח הסופי שלה הופץ אתמול בין משרדי הממשלה - הרשויות הצפוניות הסובלות מאי-יכולת עמידות כלכלית יקבלו כמה עשרות מיליוני שקלים לסיוע ב"שוטף", אך הסכומים יגיעו על חשבון כספים שהיו אמורות לקבל ממילא עבור פיתוחן.
בהחלטה יקבלו סוף-סוף גם מענים תקציביים פרוייקטים לשיקום ופיתוח תשתיות תחבורתיות בכ-600 מיליון שקל ובהובלת "נתיבי ישראל". יהיו בה מענים נוספים לסוגיות כמו התיירות הקורסת בגליל, נסיונות לצמצם את פערי הבריאות, הקמת מת"ש במטה אשר ופיתוח קו החוף בגליל המערבי ועוד - אך כאמור, כל ההחלטה הממשלתית בהשקעת המיליארדים מגיעה עם תחושה חמוצה ותסכול עמוק ברשויות הצפוניות.
עיקר המחלוקת בין יישובי קו העימות לבין הממשלה נסובה בימים האחרונים סביב הצעת החוק להטבות במס ליישובי יהודה ושומרון שמקדם השר סמוטריץ', והיו אמורות לעלות בה גם הטבות מס לכלל יישובי קו העימות. סמוטריץ' מסרב להרחיב את הטבות המס מעבר ליישובים הסמוכים לגבול הצפון, וטוען כי יש לתת הנחות במיסוי לתושבים שבוחרים לגור על הגבול (0 עד 2 ק"מ), ואילו מתן הטבות מס לכלל היישובים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול תייצר מגמה הפוכה של החלשת היישובים הסמוכים לגבול כמו קריית שמונה, שלומי ומטולה.
מנגד, ראשי הרשויות בקו ה-2 עד 9 ק"מ נלחמים על מתן ההטבות הממשלתיות שמוענקות מנגד לכלל יישובי עוטף עזה והדרום, בהן הנחות מס של 20%, עשרות מיליוני שקלים של תקציבים שוטפים לרשויות והנחות בארנונה למגורים ולעסקים - הטבות שהבהירו במשרד האוצר ובממשלה לרשויות בצפון כי לא יקבלו.
בצפון טוענים כי בשל המצב הביטחוני והכלכלי וקריסת המרחב, והייאוש שחוצה את קו העימות, יש למקד את המענים כעת בפתרונות וכלים לסיוע להתמודדות עם המשבר הנוכחי ולא להתמקד בהשקעות ופתרונות שישאו פירות בעתיד, במקרה הטוב. נכון לאמש, בהחלטת הממשלה תתקבל החלטה הצהרתית "לבחון ולקדם הרחבת הטבות המס בקו העימות" תחת הידיעה הברורה כי הן לא יקודמו בממשלה הנוכחית, ולממשלה הבאה לא תהיה כל מחוייבות בנושא. לצורך העניין מתעקשים באוצר על שריון 300 מיליון ש"ח מכספי התקציב לצפון למימון ההחלטה העתידית שכאמור אף אחד בממשלה לא באמת מתכוון לעת עתה באמת להעביר בכנסת הנוכחית. למעשה נראה כי מדובר בקיצוץ תחת מסווה.
פורסם לראשונה: 00:00, 02.06.26
