סטטיסטיקה עגומה במיוחד: על פי נתונים שפירסם פורום מיכל סלה, מאז מלחמת "חרבות ברזל" והמהפכה שבוצעה בדמות הקלות בהחזקת נשק שביצע המשרד לביטחון פנים, 22 נשים וילדה אחת נרצחו בידי קרוב משפחתן באמצעות נשק חם. זאת מתוך 71 קורבנות רצח בתוך המשפחה בסך הכל.
מדובר בזינוק של יותר מ-100% בהשוואה לתקופה המקבילה שלפני המלחמה, אז נרצחו תשע נשים באמצעות נשק חם. מרבית הנרצחות מגיעות מהחברה הערבית, ובתקופה שלפני המלחמה - נרצחה אישה יהודייה אחת בלבד באמצעות נשק חם. בשנתיים וחצי שחלפו מאז 7 באוקטובר, נרצחו שש נשים יהודיות באמצעות נשק חם.
בפורום מיכל סלה יציגו השבוע את הנתונים הקשים בישיבת הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בעניין הרפורמה ברישוי כלי ירייה. לילי בן עמי, מנכ"לית הפורום, האשימה את הוועדה ב"בריחה מאחריות לאומית אל מול נתונים שצריכים להרעיד את שולחן הממשלה".
בשנת 2025 נרשם שיא במקרי רצח הנשים בתוך המשפחה, 31 נשים ושלושה ילדים. על פי הפילוח שמפרסם הפורום, הזינוק נרשם לא רק במקרי הרצח עצמם אלא גם בשיעור המקרים שבוצעו באמצעות נשק חם: בעוד מאז 2020, אז החל הפורום לבצע את המעקב, פחות משליש ממקרי הרצח בתוך המשפחה בוצעו בנשק חם, ובסך הכל מדובר היה במספר זניח יחסית של רציחות, בשנת 2025 נרשם זינוק בשיעור הרציחות שבוצעו בנשק חם - יותר ממחצית (52%) ממקרי הרצח.
גם ב-2026, שעדיין לא נגמרה, 56% ממקרי הרצח בוצעו בנשק חם. "המספרים עולים בצורה דרסטית", אמרה בן עמי ל״ידיעות אחרונות״. "זו חזית שקופה של המלחמה". לדבריה, בפורום מקבלים פניות רבות מנשים שחוששות מכך שבן זוגן יקבל נשק ברישיון, ובמקרה אחד מדאיג במיוחד - אישה סיפרה לפורום כי בן זוגה האלים קיבל רישיון לנשק אף ששופט קבע כי הוא עלול להוות סכנה. "אחר כך אומרים 'הכתובת הייתה על הקיר'", אמרה.
העלייה במספר הנרצחות, ובפרט בנשק חם, החלה בסוף שנת 2024, ולא מיד לאחר 7 באוקטובר. בפורום מייחסים זאת לרגיעה היחסית בלחימה - לאחר שבחודשים הראשונים ללחימה נרשמה דווקא ירידה במספר מקרי הרצח, כמו גם במספר הפניות לקווי הסיוע בנושא אלימות במשפחה. כך אירע גם בתקופת הקורונה, ובתקופות קודמות של מתיחות ביטחונית: הזינוק במקרי האלימות נרשם לאחר הרגיעה. בפורום קושרים בין העלייה בשימוש בנשק חם לזינוק שנרשם במספר מחזיקי הנשק מאז מלחמת "חרבות ברזל".
"לא לסכן חפים מפשע"
בעקבות הרפורמה בנושא, שבוצעה באמצעות שורת שינויי חקיקה והגמשת קריטריונים שמבצע המשרד לביטחון לאומי בראשות השר איתמר בן גביר, הוכפל מספר מחזיקי הנשק ברישיון, מ-150 אלף לפני המלחמה, ליותר מ-300 אלף אחריה. המשטרה אינה מפרסמת אילו ממקרי הרצח בנשק חם בוצעו בנשק שהוחזק ברישיון, או בנשק שנגנב מאדם שהחזיק נשק ברישיון.
"למדינה יש את הנתונים, אבל הם לא מתפרסמים", אומרת בן עמי. "אנחנו, כעמותה, אוספות את הנתונים בעבודת פרך, בהתבסס על ידיעות בתקשורת ועל שיחות עם המשפחות. אבל זה מידע שהמדינה צריכה לפרסם".
בן עמי סבורה כי החזקת נשק כשלעצמה אינה פסולה, אך היא סבורה שלא נעשה מספיק על מנת לוודא שהנשק לא יגיע לידיים הלא-נכונות. ״נשק מציל חיים - אין ספק בכך, במיוחד לאחר טבח אזרחים בביתם ב-7.10.23", נכתב בנייר העמדה של הפורום, ״עם זאת, חשוב לוודא שנשק לא יגיע לידיים הלא-נכונות באופן העלול לסכן חיים של חפים מפשע״.
מהמשרד לביטחון לאומי נמסר בתגובה: "בהתאם לקבוע בחוק כלי הירייה, כל מבקש רישיון נבדק על ידי משטרת ישראל ביחס למסוכנותו הפלילית ועל ידי משרד הבריאות ביחס לכשירותו הרפואית לשאת כלי ירייה. שני הגופים מעבירים את קביעתם/ המלצתם לאגף באמצעות ממשק מקוון. המשרד לביטחון לאומי רואה חשיבות רבה ופועל רבות כדי להבטיח את האיזון הנדרש בין מתן רישיון לצורך הגנה עצמית לבין החזקתו בידי מי שכשיר לכך באופן בטוח לו ולסביבתו".
