לא משנה מה יהיו תוצאות הבחירות הקרובות לכנסת, הישראלים קיבלו אתמול אחלה תחזית בנוגע לרמת טוהר ירודה במיוחד הצפויה לקראתן, ותודה לחברי המאפיה הקואליציונית שבאו אתמול לכנסת כדי לקלל את הדמוקרטיה, אבל יצאו ממנה מברכים את הציבור בבשורת ההתפכחות. אם בהתייצבות למילוי חוב כלפי מנהיג דועך שעבורו באו לשדוד את תפקיד מבקר המדינה; אם בדריסה מכוונת של הוראות היועצת המשפטית לכנסת שלא להכניס מכשירי טלפון להצבעה החשאית; ואם בהכנעתן והשבתן של כבשים תועות שהעזו להתרחק מהעדר ולהצביע כרצונן – חברי מפלגות השלטון הדגימו איך נראית נאמנות כשהיא מתמסרת לראש ממשלה במקום לעם.
זאת הייתה תצוגת תכלית מפוארת: על קו הסיום שני מועמדים בלתי ראויים בעליל לתפקיד שהתרוקן מתוכנו, מאחורי הפרגוד – חברי כנסת שבאו לתרגל על יבש נוהל גניבת בחירות, ומתחת לפני השטח – שכבות עומק של אינטרסים פוליטיים שמאיימות להיחשף. מי שציפה להליך סולידי וממלכתי מן הסתם שכח מה אמיר אוחנה אחד מסוגל לחולל אם רק יחפוץ בכך כיושב ראש הכנסת, או סתם הדחיק את הניצול המחפיר של תפקידו לטובת הרחקה של נשיא בית המשפט העליון מטקסים וקבלות פנים מכנסת ישראל. כך או כך, גם השכלתו המשפטית כעורך דין שמכיר את לשון החוקים והמשפטים, לא עמדה מול צרכיו המיידיים של אדונו.
במותה של האתיקה הציבורית ציוו לנו אנשי שלומו של המנהיג את פרקליטו הנאמן, ובחרדתם מפני אובדן שלטון לימדו אותנו כמה רחוק הם מסוגלים ללכת כדי להשקיט את פחדיו מפני בית המשפט. כי מאיזה צד שלא התבוננתם אתמול על האירוע הפרלמנטרי החריג שהתרחש בבית הנבחרים – סנגור של ראש ממשלה מכהן נבחר לעפעף את עינו הפקוחה של הציבור על מוסדות השלטון – אתם אמורים לתהות איך זה אמור לעבוד. פעם היו קוראים לזה דבר והיפוכו או סתירה מובנית, היום פשוט עושים סלפי בקלפי ושולחים בקבוצת ווטסאפ של המפלגה.
האיש שהתרגל למצוא דרכים להצלת מרשו מפני נטילת אחריות על זוועות אוקטובר, לנסח עבורו הסכמים פוליטיים לצירוף מועמדים לממשלתו, ולהגן על האינטרסים האישיים של ראש הממשלה הוא האיש הנכון ביותר במקום הרע ביותר
מה שאמור היה להיות הישורת האחרונה של המרוץ לתפקיד מבקר מדינה תחת ממשלה נעדרת כל חוש ביקורת, התברר אתמול כקרב מאסף על גורלם של שומרי הסף. לא סתם התעקש נתניהו לטמון זרע פורענות בחלקה המחוללת של ביקורת המדינה: ידו הארוכה מן הקבר הפוליטי שממתין לו מעבר לפינה עוד תישלח בזמן ובמקום שייראו לו. מתניהו אנגלמן היוצא הכין היטב את הקרקע בשבע השנים האחרונות: המעיט בקשר עם היועצת המשפטית לממשלה, כיוון את חקירותיו למושאים שאינם מערערים את שלטון נתניהו, ולאחרונה אף שימש כעלה תאנה שיחסום את הגישה להקמה של ועדת חקירה למחדלי טבח אוקטובר.
משרה שסמכויותיה אותיות מתות
עורך הדין מיכאל ראבילו צועד לתוך משרד בלי קירות, נכנס למשרה שסמכויותיה אותיות מתות, מחליק אל תקן חלול שעומד בקליפתו והפך מזמן מקום מפלט עבור עסקנים פוליטיים מטעם השלטון הרעב תמידית לעוד קצת עמדות כוח, או לפורשים מכס השיפוט שלא די להם משיפוט ומעוניינים למלא את ימי הפנסיה שלהם בנעימים, רחוק מהצורך הדחוף לעשות צדק. האיש שהתרגל למצוא דרכים להצלת מרשו מפני נטילת אחריות על זוועות אוקטובר, לנסח עבורו הסכמים פוליטיים לצירוף מועמדים לממשלתו, והתמחה בהגנה על האינטרסים האישיים של ראש הממשלה הוא האיש הנכון ביותר במקום הרע ביותר.
גם השופט אלרון ממלא תפקיד חשוב בתשדיר הבחירות של נתניהו ועדתו. הפסדו הבלתי צורב שהוכרע רק בסיבוב שני ובעקבות לחצים שהופעלו, הוא רווח נקי של הציבור הישראלי. זרימתו הטבעית עם תככיו של שר המשפטים יריב לוין, כמו גם עדויות מדאיגות על מזג שיפוטי בעייתי שהתפרסמו ביממה האחרונה, מעידות שוב על נטייתו המוכרת של נתניהו לבחור מועמדים בעייתיים לתפקידים מרכזיים ולסמלי שלטון. ראש שב"כ, ראש מוסד, דוברים או שרים – תנו לו את זה בגבר, רצוי חובש כיפה, ותנאי הכרחי – נאמנות עליונה לנתניהו.
מרב בטיטוצילום: דנה קופלבעולמות שלו אין נשים. אין חילונים. אין בלתי תלויים. אין בעלי כישורים, אין נטולי רבב. בחיפושיו הנואשים אחרי אימות יומיומי בצורת מינויים שאותם יבחר, הוא לא פוגש בעלי מקצוע שדעתם שונה. בארץ שבה לא נאמרת בקול המילה אחריות, נתניהו תלוי לחלוטין בידיעה המוחלטת שכולם היו ויהיו נאמניו.
אוהב שררה לא ישבע ממנה ולא יהסס להשתמש במשרה ציבורית קדושה שכל תכלית קיומה לשקף לציבור עוולות של הממסד, כקרדום אישי לחפור בעזרתו דרך מילוט מפני הדין. נתניהו עושה כל מה שהוא יודע, אלה רק הפועלים שמסרבים להבין את זה.
