את הנסיעה מירושלים לעמק יזרעאל, שפרח בבוקר אביבי זה של השנה, בכיר השב"כ א' לא ישכח לעולם. לפני היציאה כתב לעצמו בפתקית בטלפון: "מצטער שאני כאן בהקשר הזה". זה היה הרגע שבו החליט א', המקביל בדרגתו לסגן אלוף, לחצות את הקווים; הרגע שבו הבין כי את מה שמתרחש לתפיסתו בתוך שירות הביטחון הכללי תחת פיקודו של רונן בר, יחד עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, הוא אינו מסוגל לנצור בליבו. והוא החנה את רכבו ליד הווילה שבאחד מקיבוצי העמק, דפק על דלת משפחת שיקלי, ואשת השר, הדס, הזמינה אותו בחיוך להיכנס לפגישה שנקבעה מראש. הוא פסע אל תוך הבית.
כעבור זמן מה, בערב ליל הסדר, נעצר א' בפתח מתקן השב"כ בירושלים, לאחר שסיים את משמרתו שם. האיש שהקדיש את חייו למען ביטחון המדינה הובל לחקירה ביטחונית כאחרון המחבלים.
דבר מעצרו של איש השב"כ א' נחשף לראשונה ב-ynet, ועד מהרה התברר שהוא נחקר בחשד להדלפת שני מידעים פנימיים לשר עמיחי שיקלי מהליכוד ולעיתונאים עמית סגל מחדשות 12 ושירית כהן-אביטן מ"ישראל היום", שפרסמו אותם. מהמידעים ניתן להסיק כי רכזי שב"כ הופעלו נגד שר בממשלה, וכי שירות הביטחון הכללי מסר לשיטתו מידע מוטעה לציבור בנוגע למסקנות תחקיר 7 באוקטובר בניסיון לחמוק מאחריות.
כעת חושף "המוסף לשבת" פרטים חדשים מהחקירה ואת תמלילי חקירותיו של א' במתקן השב"כ ובמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). חומרי החקירה מעוררים שאלות יסוד בדבר מינהל תקין, יחסים בין דרג מקצועי לדרג מדיני-פוליטי, זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות. אך בעיקר: מה מצפה חברה דמוקרטית מתוקנת מעובד של גוף ביטחוני חשאי כאשר הוא נחשף למה שנראה בעיניו כהתנהלות בעייתית של לא פחות מראש השירות והיועצת המשפטית לממשלה? והאם זהו המקרה שמצדיק חקירה ביטחונית תחת חשדות חמורים של "פגיעה בביטחון המדינה" – לא פחות?
לפי "הנחיית היועמ"ש" הנוגעת למדיניות חקירה והעמדה לדין בגין הדלפת מידע, שגם עוגנה בפסיקת בג"ץ, עומדים בפני הפרקליטות שני שיקולים מרכזיים: "עוצמת הפגיעה או פוטנציאל הפגיעה באינטרסים חיוניים כתוצאה ממסירת המידע" ו"העניין הציבורי הקיים בחשיפת המידע, בראי עקרון חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת".
בהחלטת בג"ץ מ-2022 נקבע כי "השיקול שעניינו בעקרון חופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת מטה את הכף דווקא אל עבר אי-מיצוי האפיק הפלילי בעבירות מסוג זה". כלומר, על הפרקליטות לבחון האם המידע שחשף א' הוא כזה שלציבור יש זכות לדעת. שכן לפי ההנחיה, "מן העבר השני ניצבים לעיתים עקרונות של זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות, המאפשרים בקרה ציבורית על התנהלות מערכות השלטון, עקרונות המהווים את הבסיס לקיומו של משטר דמוקרטי, שגם אותם יש להביא בחשבון במסגרת זו". לכן, "מדיניות התביעה בעניין הייתה ועודנה מדיניות זהירה ומצמצמת".
בכל הנוגע לשאלה אם אירעה פגיעה או התקיים פוטנציאל לפגיעה באינטרסים חיוניים כתוצאה ממסירת המידע - כמו אפשרות של חשיפת מידע מסווג, פגיעה בחשאיות השב"כ ועוד - בג"ץ קבע כי אישור הצנזורה הצבאית לפרסומים אינו מעניק אמנם חסינות אוטומטית מהעמדה לדין של המדליף, אך "מטבע הדברים, מקום שבו הגורם המוסמך על הצנזורה הצבאית, שבראש מעייניו עומד שיקול זה ממש, של מניעת פגיעה באינטרסים ביטחוניים וציבוריים, מאשר את פרסום המידע, פּוֹחת משקלו של שיקול זה באופן משמעותי".
ממסכלי חבורת "המרד"
א', בשנות החמישים לחייו, שירת בתפקידי שטח בשב"כ למעלה מ-20 שנה והגיע לתפקיד בכיר של סגן מנהל מחלקה. הוא עסק רבות בסיכול טרור פלסטיני, אך ביצע תפקידים גם במחלקה היהודית של השירות, שבמסגרתם סיכל לא מעט פעולות של יהודים נגד פלסטינים. א' היה ממסכלי חבורת "המרד" שפעלה בהשראת הרב מאיר כהנא, מנהיג תנועת "כך" שהוכרזה כארגון טרור בלתי חוקי. בספרו של העיתונאי רועי שרון "וְאִנָּקְמָה: סיפורו של הטרור היהודי" מרואיין א' בזהות בדויה מטעם השב"כ ובשליחותו.
א' גזר מתוך אחד המסמכים את כותרתו ופסקה נוספת, ללא המידע המודיעיני הרגיש על קציני המשטרה וללא שמות, וכך לשיטתו "בילמ"ס" את המסמך, כלומר - הפך אותו לבלתי מסווג
במארס 2023 פרש מהשירות, אך מיד לאחר 7 באוקטובר התבקש לחזור לשירות ולחזק את מרחב דרום המוכה, תחילה במילואים ולאחר מכן בתפקיד קבע. בטרם נעצר עמד א' על סף קידום לתפקיד בכיר אחר בשירות. תושב כפר-אדומים שליד ירושלים, יישוב ליברלי מעורב של דתיים וחילונים.
במהלך שיחה חברית שיתף אחד מרכזי השב"כ את א' כי נחשף למסמכים ולהתכתבויות חריגות בין ראש השירות רונן בר לבין היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בנוגע לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בעדותו של אותו רכז במח"ש הוא סיפר כי הדבר הפך לשיחת היום בשב"כ. לבקשתו של א' מסר לו הרכז את מספרי הזיהוי של המסמכים, וא' איתר אותם במחשבי השירות. כותרת המסמך: "בקשה לריכוז מידע בנוגע למעורבות השר לבל"מ (ביטחון לאומי – נ"ב) בהנחיית והכוונת פעילות משטרתית בשטח".
6 צפייה בגלריה
בן גביר והמפכ"ל. "לא רציתי לפגוע בשירות ובממשק מול משטרת ישראל"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הרקע הוא בדיקה שערך השב"כ במעורבות של היועמ"שית סביב חשד ל"חדירת כהניזם למשטרה", כשברקע תלויה ועומדת עתירה לבג"ץ בנוגע ליחסים בין השר בן גביר למשטרה. בדיקת השב"כ נפתחה לאחר שהמשטרה אישרה תפילות יהודים בהר הבית בתשעה באב לרבות השתחוויות, תוך חריגה מהסטטוס קוו ובניגוד לעמדת השב"כ. אישור המשטרה כלל גם את עלייתו של בן גביר עצמו אל ההר ולחצים מצדו בעניין. באותה העת ישבו רכזי שב"כ בחפ"ק המשטרה והיו עדים למתרחש.
במסמך, שחלקו פורסם בחדשות 12, נכתב כי אנשי שב"כ מתבקשים לאסוף מידע על הדרג המדיני. "נוכח המעורבות של דרגים פוליטיים – יש לעשות זאת בשום שכל ובמשנה זהירות", כתב בר במסמך. "יש להמשיך ולאסוף ראיות ועדויות למעורבות הדרג המדיני בעשיית הדרג הביטחוני באופן המנוגד לחוק ולבוא עם מספר ממצאים". הם נתבקשו גם לתעד את האירועים.
עיניו של א' נפערו. הוא הבין כי בהרב-מיארה ובר מפעילים נגד הדרג המדיני רכזי שב"כ שתפקידם הוא סיכול טרור. בהמשך הגיע למסמכים נוספים, כמו סיכום פגישת עבודה בין היועמ"שית לבר בנוגע לבן גביר. כעת אנו חושפים כי המסמכים הללו כללו מידעים וחומר מודיעיני על קציני משטרה מכהנים ועל "גורמים כהניסטים", כלשון המסמך, בהם פעיל הימין המייעץ לשר בן גביר, בנצי גופשטיין, ואשתו.
גם העתירות לבג"ץ לפסילת כהונתו של בן גביר כשר לביטחון לאומי עלו בשיח בין בהרב-מיארה לבין בר במסגרת בקשות איסוף המידע. לא כל בכירי השב"כ רווה נחת מהעניין, והערותיהם בנושא נרשמו באחד המסמכים. גם היועץ המשפטי של השב"כ וסגן ראש השירות היו שותפים לשיח בין מיארה לבר בעניינו של בן גביר.
א' הנדהם השתהה זמן מה, אך עד מהרה החליט לעשות מעשה. הוא גזר מתוך אחד המסמכים את כותרתו ופסקה נוספת ממנו, ללא המידע המודיעיני הרגיש על קציני המשטרה וללא שמות שהוזכרו במסמך, וכך לשיטתו "בילמ"ס" את המסמך, כלומר – הפך אותו לבלתי מסווג. בפגישה עם השר שיקלי הוא הציג בפניו את החומר, ולאחר מכן העביר גם לעמית סגל לפרסום. בתגובתו לפרסום הכחיש השב"כ כי מתנהלת חקירה נגד דרג מדיני. כשבן גביר עצמו העלה זאת בישיבת הממשלה בנוכחות ראש השב"כ דאז, הטיח בו רונן בר: "זה שקר. מעולם לא הוריתי על חקירה נגדך. כל הזמן מספרים עלי שקרים".
גורם הקשור בבדיקת השב"כ ששוחח עם "ידיעות אחרונות" אמר כי, על אף שהדבר עולה לכאורה מהמסמכים, לא בוצעה שום בדיקה של השב"כ כלפי דרג מדיני. זאת ועוד, הן השב"כ והן היועצת המשפטית לממשלה הצהירו בפני בג"ץ במסמך כתוב כי השר לביטחון לאומי לא היה בשום שלב יעד של שירות הביטחון הכללי.
גורם הקשור לפרשה אומר שלא בוצעה שום בדיקה של השב"כ כלפי דרג מדיני. השירות והיועמ"שית הצהירו בבג"ץ שהשר לביטחון לאומי לא היה יעד של השירות. מהייעוץ המשפטי לממשלה נמסר: "השב"כ לא ביקש ולא התבקש לחקור את השר או לאסוף עליו מידע"
איסור לפגוש סנגור
גם בהדלפה הזו וגם בזו הנוגעת לתחקירי 7 באוקטובר, שאליה נגיע בהמשך, הבהירו העיתונאים ל-א' כי הם פונים לצנזורה ומבקשים את תגובת שב"כ, כך שאם נותר בחומר שהעביר להם מידע סודי – הצנזורה תמנע את פרסומו.
במשך תקופה ניהלו השב"כ ומח"ש חקירה סמויה תוך הפעלת אמצעים טכנולוגיים, עד שבערב פסח 2025 עצרו אותו והוא נלקח לחקירה ביטחונית ללא אפשרות להיפגש עם סניגור – פעולה השמורה לחקירות סיכוליות ביטחוניות. החשד נגדו הוא "מסירת ידיעה סודית" ו"גילוי בהפרת חובה", ובהמשך נוסף גם סעיף של "כוונה לפגוע בביטחון המדינה".
חוקרי השב"כ הטיחו בו: "אתה 25 שנה בשירות, אתה מכיר את היכולות שלנו"; "הכנסת צלם להיכל; ו"אתה עבריין, לא גיבור". א', מצידו, שיתף פעולה ומסר להם את הסיסמה למכשירו הסלולרי. אחד החוקרים אמר לו כי בשל היותו חובש כיפה, "יתחשבו בו" כשלא יחקרו אותו במהלך חג הפסח. כך שבמשך כמה ימים ישב א' לבד בחדר המעצר שבמתקן השב"כ ללא שהתבצעו פעולות לקידום החקירה, אף שהתחנן בבכי שיעשו זאת.
דווקא משום שאולץ למסור גרסה עוד לפני שקיבל ייעוץ משפטי מפרקליטו עו"ד אורי קורב, גרסאותיו בחקירות שבהן סיפק הסברים למעשיו נחשבות לאותנטיות יותר. "זיהיתי התנהלות מאוד חריגה, יועמ"שית פונה לראש השירות ובהמשך לפגישה ביניהם ביקשה היועמ"שית לקבל דוגמאות של התנהלות השר לביטחון לאומי בחפ"קים של המשטרה", תיאר בפני החוקרים.
"למה זה חריג?", תהה אחד החוקרים, "הסמכות לפתוח בדיקה או חקירה נגד שר זה בסמכות יועמ"שית, אז מה הבעיה?"
א' השיב: "הבעיה היא בדרך שנעשו הדברים פה. זה חריג ללכת לרכזי שב"כ ולשאול אותם שאלות לגבי התנהלות של השר. לא ככה פועלת בדיקה או חקירה. אני חשבתי שההתנהלות חריגה ובתוך המשרד לא יהיה מה לעשות עם זה. היה לי בראש לפנות לחבר כנסת, שאולי יבחנו את זה באחת הוועדות, לכן פניתי לשר עמיחי שיקלי".
"השר שיקלי הוא דמות פוליטית, אתה מבין שהוא יעשה בזה שימוש פוליטי", הטיח בו החוקר. א' השיב: "כי אולי זה יפסיק את מה שקרה. אולי זה ישנה את אופן הדברים. כשבאתי אליו לא ידעתי מה אני מצפה שהוא יעשה. אמרתי לו שהייתה פגישה בין היועמ"שית לראש השירות בנושא השר לבל"מ, ואז הלכו לרכזים וביקשו מהם פרטים ונוצר שיח שעם קצין המשטרה הזה ככה, ועם קצין המשטרה הזה ככה".
החוקר המשיך: "פנית לשיקלי כי הוא מהצד הימני של המפה הפוליטית?"
א' השיב: "פניתי אליו כי אני מאמין שהוא ישר דרך וזה יכול לעשות תיקון. שהוא יכול לעשות בירור של הכנסת לדברים האלה וכשהדבר יוצא החוצה זה יכול לעשות תיקון שלא יקרה שוב".
חוקר: "אתה קורא על הפגישה של היועצת וראש השב"כ ומחליט שזה לא בסדר?"
א': "לא הפגישה, התוכן הוא שלא בסדר, להפעיל רכזים. זה לא הייעוד שלהם. אני בכלל לא יודע אם יש לה סמכות".
חוקר: "מה בתוכן המסמך הוא שצרם לך ברמה שגרמה לך לרצות ולשתף גורמים חיצוניים בתוכן?"
"אם יש חשדות נגד דרג מדיני, צריך לעשות דברים בצורה מסודרת", אמר א' לחוקרים. "לא בשיחות של מנהל עם רכז ואז העלאה למסמך מה נאמר בחפ"ק ואיך השר התנהל מול קציני משטרה"
א' הסביר, הפעם ביתר פירוט: "שיש פה בעצם פגישת עבודה בין היועמ"שית וראש השב"כ וכנראה, לפי מה שאני מבין, עלו דברים שהם חשדו לגבי השר לבל"מ. היועמ"שית מבקשת מראש השירות שיביא נתונים בעניין הזה, ואז בעצם שואלים רכזי שטח או גורמים אחרים איך התנהל השר בחפ"קים של המשטרה. זה לא דרך לחקור חשדות נגד דרג מדיני, בשיחות של מנהל עם רכז ואז העלאה לאיזשהו מסמך מה נאמר בחפ"ק כולל אמירות של איך התנהלו קציני משטרה ואיך השר התנהל מול קציני משטרה. לי זה לא נראה לעניין. אם יש חשדות אז יש דרך לעשות דברים בצורה מסודרת. לדעתי אנשים כמוכם (מח"ש) יכולים לגבות עדות מקצין שהיה בחפ"ק. מה שנעשה הוא נגד האיזונים של דמוקרטיה ומערכת משפט, איזונים בין ארגון ביון לדרג מדיני". א' הדגיש: "חשוב לי להגיד שאין לי שום קשר ולא תמיכה בשר, אני הפוך, עסקתי שנים בסיכול טרור יהודי ואני נגד דברים קיצוניים, אבל יש דברים שנשארים גם אם היה שר אחר".
"אתה עובד שירות שנים רבות", הקשה החוקר, "אני מניח שלא פעם ראשונה שאתה רואה משהו שסותר את הדעות שלך או את התפיסה שלך. מה ההבדל? למה בפעם הזאת כן הפצת?"
א': "כי לא נתקלתי במשהו שהוא לא תקין עם התנהלות בעייתית כמו המסמך הזה. ועוד מהארגון החוצה. מדובר פה בארגון, ביועמ"שית לממשלה ובדרג מדיני – זה יותר משמעותי. זה מקרה ייחודי".
אחת השאלות שחזרו בחקירות היא מדוע א' בחר לפנות עם המידע לשר שיקלי ולעיתונות ולא להציף אותו בתוך השב"כ. "זה מסוג הדברים שגדולים על המקום שהייתי", השיב. "לא יכולתי להשפיע על זה, אני לא קשור לזה. זה מסוג הדברים שאני ראיתי בהם כמעין חושף שחיתויות. רק רציתי לתקן את העוול. גם לעניין בן גביר, הוא בכלל לא בדעות שלי, ואני לא חובב את הסגנון שלו. לא חשבתי שבדרך אחרת יש בכוחי להשפיע. וגם רציתי להישאר אנונימי. צריך תרבות עם פתיחות וגם אופי כדי לעשות את זה. אפשר לראות במסמך עצמו הסתייגויות של אנשים אחרים שלא היה להם נוח עם המסמך והעובדה היא שעמדתם לא התקבלה. למרות שזה מישהו שהיה צריך להגיד לעצור. נכתב במסמך שלא זוהה דבר מה חריג, אבל אם הרכזים מוצאים משהו אז לעדכן. ככה לא מנהלים חקירה. זה הדבר הלא תקין. אם יש חשד, עושים ברגישות מסוימת".
הוא הוסיף: "אני לא הוצאתי את הקטעים במסמך שמתעסקים עם קציני משטרה ומערכות היחסים שלהם עם השר לבל"מ. לא רציתי לפגוע בשירות ובממשק מול משטרת ישראל. לא באתי להכפיש, לסכסך, לפגוע בשב"כ או במדינה. הוצאתי את מה שחשבתי לנכון שהוא משמעותי והוא זכות הציבור לדעת. אני לא פגעתי בביטחון המדינה, לא הוצאתי מידע סודי, החקירה ממילא הסתיימה, אתה יכול לראות את זה בצורה אובייקטיבית. אתה בוחן פוזיטיבית אם הייתה פה ידיעה סודית שפוגעת בביטחון המדינה ואני עברתי על החומר ומבחינתי אין פה פגיעה בביטחון המדינה. מבחינתי נעשה פה עוול, מינהל לא תקין".
חוקר: "לא חששת שפנייה של עיתונאי לצנזורה ולתגובת השב"כ תחשוף אותך ואת העובדה שמישהו מהשב"כ הדליף מסמך?"
א': "מבחינתי זה טוב לפנות לצנזורה. לגבי הסיכון שלי, בוודאי שחששתי, מאוד חששתי ולקחתי את הסיכון".
מאה עמודי תחקיר
א' נחשד לא רק בהדלפת מידע בנוגע למסמכי היועמ"שית ורונן בר בנוגע לבן גביר. ב-4 במארס 2025 הפיץ השב"כ לעיתונות הודעה ובה תמצית מסקנות התחקיר שנערך בשירות לגבי כשלי 7 באוקטובר. במקביל הפיץ זאת בר במייל מטעמו לכל עובדי השב"כ. אלא ש-א' קרא לא רק את ההודעה של בר: היה בידיו התחקיר המקורי, שהתפרס על פני כ-100 עמודים. הוא ערך השוואה בין התחקיר לבין מה שהופץ לציבור וגילה לטענתו פערים מהותיים שלשיטתו משנים דרמטית את המציאות הנשקפת ממנו. גם במידע הזה שיתף א' את השר שיקלי בפגישתם, וממנו נסע להיפגש בבית קפה בירושלים עם העיתונאית שירית אביטן. הוא העביר לה מסמך עם כמה גזירים מתוך התחקיר שסותרים את ההודעה של רונן בר לציבור, וחשף אותה לחלקים משני מסמכים נוספים, אך לא הותיר אותם בידיה. אביטן פירסמה על כך כתבה מקיפה, לאחר אישור של הצנזורה כי לא נחשף מידע מסווג.
"הודעת ראש השב"כ על מסקנות תחקיר השב"כ על השבעה באוקטובר, זה היה הטריגר לזה שהוצאתי חומרים החוצה", סיפר א' לחוקרים. "בניתוח שיצא החוצה, מי שאשם במדיניות לעניין הכלכלי והפועלים זו הממשלה, והשירות כאילו לא תמך בזה. אלא שבתחקיר אני רואה מציאות אחרת לגמרי, שהדרג המדיני אמר אני לא מתערב ושהשירות היה באותה עמדה רוב השנים והם מאשימים רק את הדרג המדיני. יש פה פרסום מגמתי. סוג של אשמה פחותה של השב"כ. סוג של הסרת אחריות. הצגתי לה (לאביטן – נ"ב) שהפרסום חלקי ולא אומר את כל האמת. שיצאה לציבור תמונה מעוותת וחשבתי שנכון לשקף לציבור את התמונה המלאה. הקפדתי שלא להוציא שום דבר סודי, שום ידיעה או מקור".
שני המסמכים המדוברים היו מעין תוכנית עבודה והמלצות של רונן בר לשנים 2022 ו-2023 בנוגע למדיניות השירות ברצועת עזה. באחד מהם נכתב כי "ייצוב כלכלי יכרסם בכוחו של חמאס". בתחקיר עצמו נכתב כי ראש השב"כ הנחה לנקוט "מהלך ארוך טווח הכולל הקלות הומניטריות משמעותיות, פיתוח הרצועה והגדלת כמות הפועלים ב-1,500 נוספים וב"הגדלת היצוא".
בהודעת השב"כ לציבור נכתב כי "שב"כ לא העריך שחמאס מורתע", אך בתחקיר מרחב דרום של השירות שאליו נחשף א' נכתב כי "מזהים חמאס מוחלשת ומורתעת בעזה שמעבירה כובד משקל ליו"ש" וכי "התחזקה הקונספציה לפיה לא זו בלבד שחמאס מורתעת, אלא שישראל אף חיזקה יכולת הרתעה".
בחקירתו הסביר א': "זה מסמך שעסק במדיניות מול חמאס, עם התייחסות להפרדה בין עזה לאיו"ש". צילמתי מזה כמה שורות. כל הזמן מאשימים את הדרג המדיני שהוא זה שהתווה את המדיניות הזו, אלא שזו גם הייתה האג'נדה של השירות להפריד בין עזה לאיו"ש. התייחסות נוספת היא לחזק כלכלית בעזה, שזה טוב ושזה חיובי. במה שפורסם לתקשורת נאמר שלא תפסנו את חמאס כמורתע, ושזה קרה בגלל מדיניות הממשלה לחזק את החמאס כלכלית. אלא שבתחקיר יש עובדות שמספרות סיפור שונה, שהשירות כן תפסו את חמאס כמורתע.
אחד החוקרים אמר לו כי בהיותו חובש כיפה, לא יחקרו אותו במהלך הפסח. כך שבמשך כמה ימים ישב א' לבד בחדר המעצר ללא שהתבצעו פעולות לקידום החקירה, אף שהתחנן בבכי שיעשו זאת
"גם הוצג כאילו השירות היה נגד מדיניות הממשלה בעזה, אבל בתחקיר מופיע לא פעם שהשירות כן תומך במדיניות הזאת, כולל המלצות לדרג המדיני בנושא. זה מה שהפריע לי. חתכתי מהמסמך כמה היגדים שמשלימים את התמונה ומראים מה הייתה עמדת השירות ומרחב דרום לפני 7 באוקטובר. גזרתי את הקטעים והדבקתי על גבי מסמך וורד. לא העברתי מידע מסווג, רק היגדים כלליים שהיה עליהם שיח בתקשורת לגבי האם חמאס מורתע ולגבי המצב הכלכלי בעזה והסיוע".
את המייל ששלח רונן בר לעובדי השירות הוא סיים בהודעת ווטסאפ ששלחה לו עינב צנגאוקר לקראת פרסום תחקיר השב"כ ובה כתבה "להוציא את הראש מעל המים, להאמין באמת, זה יעבור. בהצלחה הערב, עינב". א' טען בחקירתו כי "זה מראה על חוסר הרגישות כי עינב עם כל הצער והכבוד, ואני אומר את זה ביראת כבוד, מדברת בצורה הכי בוטה והכי קשה נגד הממשלה וראש הממשלה, ואם ראש השירות של גוף ממלכתי בוחר דווקא לשלוח הודעה שלה לכל העובדים, אז לדעתי זה משהו שהוא יותר מסימבולי".
חוקר: "אמרת שהמידע לא פוגע בביטחון המדינה, אז כל עובד יכול להוציא משהו שבעיניו אינו מסווג?"
א': "לא, לא כל עובד. במינהל תקין זה לא בסדר, אבל בסוף אתה בוחן פוזיטיבית אם הייתה פה ידיעה סודית שפוגעת בביטחון המדינה ואני עברתי על החומר ומבחינתי אין פה פגיעה בביטחון המדינה. מבחינתי נעשה פה עוול, מינהל לא תקין בשני המקרים – גם בשר לבל"מ וגם בנושא ההטעיה או המניפולציה בעניין התחקיר (של 7 באוקטובר – נ"ב) לעומת מה שפורסם לציבור. לא אמרתי שפעלתי ברשות ובסמכות, אני אומר שלא הוצאתי שום מידע מסווג. בתוך מסמך מסווג יש מידע שאינו מסווג ורק אותו הוצאתי. ומה שהוצאתי לא פגע בביטחון המדינה. אני לא אומר שזה בסדר לעשות, ואני חששתי להגיע לחקירה, אבל לא היו לי מטרות זדוניות. הרגשתי שיש פה עוול מתמשך בין השב"כ לציבור ואני רציתי לתקן".
החוקרים הקשו: "מן הסתם שיהיה פער בין תחקיר שב"כי עם פרטים חסויים שלא ניתן להסביר לציבור לבין מה שמדוברר לציבור". א' השיב: "זה נכון, עד שהדברים סותרים".
בימים אלה ממתין א' להחלטת המחלקה לחקירות שוטרים אם להגיש נגדו כתב אישום.
א' בחקירתו: "ראיתי בעצמי חושף שחיתויות. רציתי לתקן עוול. בן גביר בכלל לא בדעות שלי ואני לא חובב את הסגנון שלו. לא חשבתי שבדרך אחרת יש בכוחי להשפיע, ורציתי להישאר אנונימי"
"קשקוש מקושקש"
מהייעוץ המשפטי לממשלה נמסר בתגובה: "טענתו של א' כי הייעוץ המשפטי לממשלה הפעיל את שירות הביטחון הכללי לאיסוף חומר נגד השר בן גביר היא קשקוש מוחלט. לייעוץ המשפטי לממשלה נמסר מידע ראשוני מהשירות כי גורמי שירות אשר שהו בחמ"ל עם אנשי משטרה נחשפו להתערבות אסורה לכאורה של השר בן גביר בפעילות אופרטיבית של המשטרה. לאחר שהשירות דיווח על כך לייעוץ המשפטי לממשלה, השירות התבקש להעביר מסמכים רלוונטיים לשם העברתם לבג"ץ, שכן מדובר היה במידע רלוונטי להליכים שהתנהלו בבית המשפט. השירות לא ביקש ולא התבקש לחקור את השר או לאסוף עליו מידע, וכל טענה אחרת שקרית".
משירות הביטחון הכללי לא נמסרה תגובה.
עורכי הדין אורי קורב, סיון רוסו ונוי כץ, באי כוחו של א', מסרו: "מרשנו, ששירת בשב"כ עשרות שנים במסירות ובמקצועיות רבה, העביר מידע בעל חשיבות ציבורית עצומה במטרה להביאו לידיעת הציבור, תוך שהקפיד שלא להעביר מידע סודי או כזה שעלול לפגוע בביטחון המדינה. חרף הנסיבות האמורות, ולמרות ששיתף פעולה מהרגע הראשון, נעשה נגד מרשנו שימוש לרעה בכלים דרקוניים של מעצר בערב חג ומניעת מפגש עם עורך דין.
"לתדהמתנו, לא רק שפעולות ההתחקות החריגות והבלתי מוסברות של ארגון חשאי אחר הדרג המדיני הוסתרו מהציבור, אלא שהדברים מוכחשים בכזב. התנהלות זו אך מחזקת את האינטרס הציבורי שבהבאת הדברים לידיעת הציבור.
"התנהלות רשויות האכיפה והשב״כ במקרה זה אינה מתאימה למדינה דמוקרטית. יש לקוות שנגיעתם האישית של ראשי המערכות לא השפיעה על האופן שבו נוהלה החקירה ולא תמשיך להשפיע לרעה על קבלת ההחלטות בתיק".
