ח"כ טלי גוטליב היא המתנה הטובה ביותר שקיבלה האליטה המשפטית בכלל והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בפרט. מי שממתגת את עצמה כלוחמת בה"א הידיעה בשלטון המשפטנים, משמשת פעם אחר פעם כקבלנית הביצוע המצטיינת ביותר שלו. התעקשותה להתמודד על מקום בוועדה לבחירת שופטים פירקה את המשמעת הקואליציונית והגישה על מגש של כסף את הניצחון לאופוזיציה עם בחירת נציגת יש עתיד. אותו ניצחון שסיפק את האצבע הנוספת שביצרה את גוש השופטים ואפשרה את מינויו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. גם אתמול בהתנהלותה בדיון ועדת הכנסת על חסינותה, היא בנתה במו ידיה את המלכודת שבה תשתמש המערכת המשפטית כדי להשיג את יעדיה.
השצף קצף שלה, שגלש לא פעם לדיבור אסוציאטיבי ולא נשלט, איפשר לבהרב-מיארה להצטייר כמבוגר האחראי היחיד בחדר. בכך היא סיפקה למערכת המשפט נשק הסברתי חשוב להתנגדות לרפורמה המשפטית. גוטליב התגאתה בדיון שהיא עורכת דין מעולה. היא צודקת. אלא שהיא שכחה את כלל היסוד שלפיו גם עורך הדין המעולה ביותר אינו יכול לייצג את עצמו. הוא רגשי מדי, מעורב מדי וטועה מדי לגבי עצמו וביחס לקריאת הסביבה. הטיעונים החזקים שלה על מחדלי התביעה ועל אכיפה בררנית טבעו בים הזוטות שהיא בחרה להציף.
במצעד האיוולת הזה גוטליב אינה לבד. גם שאר חברי הכנסת הוכיחו שאין להם שום מסוגלות לשמש כגוף מעין שיפוטי, והם חסרי יכולת לשפוט את עצמם. הדיון היה מופע מביך של פוזיציה עיוורת, שבו חברי הוועדה הסתדרו לפי שורות סיעתיות קשיחות, לא התאפקו ובדיוק כמו גוטליב בחרו לגרוף הון פוליטי זול במקום להתנהל כראוי בדיון מעין שיפוטי. בלחישותיהם הרמות, בהערות מגחיכות ומתנשאות, בנאומיהם לתוך מצלמות עוזריהם הם רק חיזקו את הכורח להוציא מידם את הדיון בחסינות.
זה עצוב כי הדרמה החוקתית סביב בקשת החסינות של חה"כ גוטליב מציפה אל פני השטח שאלות יסוד נפיצות על קו התפר שבין חופש הפעולה הפרלמנטרי לביטחון המדינה. מחד, קשה לבטל את קו ההגנה הטוען שחשיפת לוחם השב"כ ברשתות החברתיות נעשתה במכוון כחלק מחובת הפיקוח שלה על גופים סמויים מהעין. בלי יכולות אלה של ח”כים לחשוף סודות, אירועים כמו טבח כפר קאסם (1956) או האסיר איקס (2010) לא היו מטופלים. מאידך, אזהרת היועמ"שית מציבה מולה תמונת מצב מדאיגה לא פחות, לפיה חשיפת איש שירות חסוי בעת מלחמה, פעם אחר פעם ותוך סירוב עיקש להסרת הפרסום, מהווה פגיעה ממשית בביטחון המדינה. אלא שגוטליב בחרה להגיש לציבור מופע אימים במקום לנהל מאבק חוקתי מהותי חשוב מאין כמותו.
גם אלו ששמחים כעת במתנה שהעניקה גוטליב ליריביה, צריכים להבין שאת מחירה הכבד נשלם בסוף כולנו, בהעברת עוד חלק מריבונות העם לכוחות לא נבחרים. אולי לכך התכוון החכם באדם כשכתב על מתנות מעין אלה: שונא מתנות יחיה
מאחר וזה לא המקרה הראשון שחברי הכנסת נכשלים בתפקידם זה ובכלל קשה למצוא מערכות ששופטות את חבריהן ללא משוא פנים, אפשר שהפתרון הוא להפקיע את הכוח מהכנסת מבלי להעבירו לידי המשפטנים. למשל באמצעות הקמת ועדה מיוחדת, מאוזנת ורמת דרג, שבראשה יעמוד נשיא המדינה ולצידו נשיא בית המשפט העליון, יו"ר הכנסת, יו"ר הקואליציה ויו"ר האופוזיציה. פורום כזה יבטיח מצד אחד שמירה קפדנית על כללי הצדק וההליך ההוגן, ומצד שני ישאיר את כובד המשקל והראייה הפוליטית בידי נבחרי הציבור הבכירים ביותר. רק מבנה משולב ומתוחכם כזה או דומה לו יצליח לחלץ את מוסד החסינות מהבוץ הפרלמנטרי, מבלי לֵמַּשְׁפֶּט גם אותו יתר על המידה.
כך או כך גם אלו ששמחים כעת במתנה שהעניקה גוטליב ליריביה, צריכים להבין שאת מחירה הכבד נשלם בסוף כולנו, בהעברת עוד חלק מריבונות העם לכוחות לא נבחרים. אולי לכך התכוון החכם באדם כשכתב על מתנות מעין אלה: שונא מתנות יחיה.
פורסם לראשונה: 00:00, 09.06.26
