בקרוב הם יסיימו 12 שנות לימוד ויתגייסו לצה"ל או לשירות הלאומי, אבל ממש על קו הסיום שוב מוצאים את עצמם תלמידי י"ב מול אותה מציאות מורכבת שליוותה אותם בשבע השנים האחרונות.
ירי הטילים מאיראן השבוע, שהחזיר את המדינה לממ"ד וגרם להפסקת הלימודים ולביטול בחינות בגרות, היווה עבורם תזכורת כואבת לשנות המשבר שחוו מאז חטיבת הביניים. בעיצומם של ההכנות לטקסי ומסיבות הסיום, הם מוצאים את עצמם שוב בחוסר ודאות שמלווה אותם מזה שנים. כשהם היו בכיתה ו' פרצה הקורונה והם עברו ללמידה מרחוק. בהמשך הגיעה מלחמת "חרבות ברזל" שנמשכת עד היום ובתווך גם עיצומים של ארגון המורים.
בלי אשליות מתוקות
ד"ר רוני רמות, מנהלת תכנון, אסטרטגיה ופיתוח אקדמי במכללת סמינר הקיבוצים, אמרה כי מחזור מסיימי י"ב הנוכחי מייצג תופעה דורית חסרת תקדים. "זהו שנתון שכל שנות התפתחותו, מחטיבת הביניים ועד התיכון, נעו על הציר שבין בדידות הקורונה לטראומת המלחמה", אמרה.
"כעת, האפשרות של ביטול מסיבות הסיום ודחיית הבגרויות אינה רק שיבושים טכניים, אלא שלילת מרחבי המעבר הפסיכו-סוציאליים ההכרחיים שבין ילדות לבגרות. הניתוח החברתי נוטה להניח בפשטות שהמציאות 'חישלה' אותם לקראת הגיוס. זוהי קביעה חד-ממדית. לצד אלו שאכן פיתחו מנגנוני הסתגלות גבוהים, רבים מחבריהם מגיעים אל סף שנת השירות, המכינה והשירות הצבאי כשהם שבורים, פגועים, ומחזיקים באובדן אישי וחברתי כבד. הם אינם דור הרואי, אלא דור שנאלץ לחיות במצב הישרדותי מתמשך".
לדבריה, התקווה הזהירה לגביהם נעוצה דווקא במורכבות הזו. "החיבור הכפוי בין פגיעות עמוקה למפגש אינטנסיבי עם המציאות עשוי להצמיח דור מפוכח, ביקורתי וחסין יותר, לא מתוך בחירה, אלא מתוך הכרח קיומי. הדור הזה מסיים תיכון בלי האשליות המתוקות של גיל 18, אבל עם הבנה עמוקה, כואבת וישירה של ערך העתיד של מדינת ישראל".
4 צפייה בגלריה
"המערכה הנוספת שנכפתה עלינו תהפוך להיות חלק משגרת חיינו". מנדי אבן ישראל
(צילום: אלכס גמבורג )
יו"ר מועצת התלמידים הארצית, דרור כהן, תלמיד י"ב, הוביל מאבקים ומחאות תלמידים מחשש שזה מה שיקרה. "זה עצוב, אבל אני כבר קצת ידעתי שלא נצליח לחגוג כרגיל את סיום התיכון", הוא אומר. "אין סיכוי שפשוט נהיה תיכוניסטים רגילים שמתרגשים מהשלב הבא בחיים שלהם, זה לא עובד פה ככה. בשונה מהסבבים הקודמים, הפעם זה קריטי בשבילי - אני צריך תעודת בגרות. אני מקווה שהפעם נקבל מענה אמיתי ומדויק שיאפשר לנו לסיים בצורה טובה את 12 שנות הלימוד מלאות האירועים האלו, שהפעם לא ניפול בין הכיסאות".
"הייתה אמורה לרקוד"
תמר קלפון ממדרך עוז, תלמידת י"ב בתיכון אזורי מגידו, קיוותה בהתרגשות שלפחות את מסיבת הסיום תחגוג. כעת היא שוב בחוסר ודאות. "נמאס לנו להיות דור שמתרגל לאכזבות" אמרה תמר. "פורים בכיתה י"ב בוטל, מסיבת הסיום בסימן שאלה וגם סביב הבגרויות יש חוסר ודאות מוחלט. אף אחד לא יודע אם הן יידחו, מתי הן יתקיימו או איך הן יתקיימו וכבר קבענו חופשות לקיץ. חלקנו מתגייסים בקרוב ופתאום גם התוכניות הכי בסיסיות שלנו תלויות בעוד סימן שאלה בגלל המצב. אנחנו מבינים את המציאות הביטחונית, אבל זה לא הופך את האכזבה לפחות משמעותית. אחרי 12 שנים הזויות במערכת החינוך רצינו פשוט לסיים כמו כולם עם תעודת בגרות נורמלית".
מנדי אבן ישראל מירושלים, תלמיד י"ב בישיבה התיכונית מקור חיים בגוש עציון, אומר: "אנחנו השמיניסטים, שבקרוב נצא להגן על המדינה שלנו, מבינים שהמערכה הנוספת שנכפתה עלינו תהפוך להיות חלק משגרת חיינו. אנחנו מאחלים שנחזור לשגרה שקטה ובטוחה ועד אז נעשה כל מה שצריך למען המדינה: עם משפחות המילואימניקים, אנשים מבוגרים, ילדים קטנים וחמ"לים לאלו שצריכים עזרה".
מסיבת הסיום של תיכון עתיד למדעים לוד שהייתה אמורה להתקיים אתמול בוטלה. יואב כרמל ממושב בן שמן, תלמיד כיתה י"ב, כואב את המצב ומקווה שתלמידי השכבות הבאות יחוו משהו אחר. "בכל תקופת התיכון הייתה תחושה ש'עוד מעט יקרה משהו'", אומר יואב. "למידה רציפה באמת לא הייתה לנו. לא זכינו להתחיל ולסיים שנה כמו שצריך וגם כשהיה שקט ביטחוני יחסי היו עיצומים של ארגוני המורים. חיינו בשגרה הזויה בלי עוגן אמיתי של שגרה אמיתית. זה מצב מאוד מתסכל".
עופרי זולוטוב, תלמידת י"ב בתיכון, התכוננה היטב להנחיית הטקס שבוטל והתאכזבה כמו חבריה. "הייתי אמורה לרקוד במסיבת הסיום שלנו, וגם להנחות חלק מהטקס. התרגשתי מאוד לקראת האירוע הזה. השקענו, התכוננו וחיכינו לרגע הזה הרבה זמן. אחר כך הייתה אמורה להיות גם מסיבה עם כל החברים, ולכן האכזבה גדולה מאוד. זו תחושה של עוד אכזבה בתוך רצף של אכזבות שחווינו בשנים האחרונות".
למרות הכל, עופרי עדיין אופטימית: "אני מסתכלת קדימה. בשנה הקרובה אני מתכוונת לצאת למכינה חצי-שנתית ולאחר מכן להתגייס בחודש מרץ לתפקיד סמב"צית בזרוע היבשה. אני מקווה שבקרוב נוכל לחזור לשגרה, לחגוג את הרגעים החשובים שלנו ולפתוח את הפרק הבא בחיים עם קצת יותר שקט וודאות". "זה דור שהשנים המעצבות בחייו הועברו עם חוסר ודאות", מסכמת שיר דדון, תלמידת י"ב מנתניה.
