שמים את הנפגעות במרכז: הטראומה המינית הקשה שעברה ב׳ מגיל ארבע ועד גיל 20 הותירה בנפשה צלקת עמוקה. בין האבחנות שנשאה על גבה היו חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה מורכבת. "פגיעה מינית לא נגמרת בגיל שבו עברת אותה", אומרת ב', כיום בשנות ה-20 לחייה, "בשלב הזה ההתמודדות רק מתחילה. היו לי רגעים של פלאשבקים באמצע הרחוב".
כשרק פנתה לביטוח הלאומי, בעזרת ארגון הסיוע לנפגעות שליווה אותה, קיבלה ב׳ הכרה בנכות, וכן להכרה זמנית באובדן כושר העבודה שלה. "כשיש לך קצבה, את יודעת שיש לך תקופה שבה את יכולה לארגן את העניינים, לטפל בעצמך, להחלים", היא אומרת. אלא שמקץ שנתיים, פג תוקף ההכרה - ותשלום הקצבה של ב׳ הופסק. היא ניסתה לערער על ההחלטה, אך נדחתה.
"נראית טוב", נכתב במסמכי ועדת הערר. עבורה, המילים האלה היו כמו אגרוף בבטן. "מה שהצגתי בפני הוועדה הוא רק קצה הקרחון, אבל אף פעם לא ראו עליי מה עברתי", אומרת ב', "כל החיים לבשתי מסכה, ובפנים התמודדתי עם פלאשבקים, נדודי שינה, דיכאון". בניסיונה לערר שוב על ההחלטה, ביקשה ב׳ שלא להופיע בפני הוועדה - אלא שזו תפסוק על בסיס המסמכים הרפואיים שלה, המעידים על מסכת הפגיעות שעברה. "התהליך הזה מכניס לחרדה", מסבירה ב'. אך בקשתה זו נדחתה.
ב׳ אינה היחידה. סמוך למועד שבו החלה בתהליך הערעור, ב-2023, הצטברו על שולחנו של בית הדין לעבודה כמה עררים של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, וכן שורדות זנות. בסיוע המשפטי של משרד המשפטים, המלווה את המערערים בשלבים המתקדמים של הערעור, זיהו מוטיב חוזר: הרופאים בוועדות הערר אינם מודעים לקשיים הייחודיים של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, וחוסר המודעות הזה מוביל לא פעם לדחיית הערעור.
"לא פעם מצאנו שנפגעות סירבו לשוחח עם בודק גבר, כביטוי ישיר לפוסט-טראומה ממנה הן סובלות", מסבירה עו"ד ענת רוביו-קימלמן, שייצגה את העותרות והעותרים מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים יחד עם עו״ד נאוה אילון. במקרים מסוימים, עצם הצורך לעמוד בפני הוועדה מעורר קושי רב.
דווקא בשלבים הראשונים של הגשת הבקשה להכרה בנכות על רקע פגיעה נפשית שנגרמה מתקיפה מינית המצב טוב בהרבה: חוזר הביטוח הלאומי משנת 2022 קובע כי יש להתייחס באופן שונה לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, זאת "לאור רגישות הנושא והמקרים הקשים בהם מדובר", לשון החוזר.
כך למשל, קובע החוזר בין היתר כי יש להיענות לבקשת הנפגעות המבקשות להיבדק בידי פסיכיאטרית אישה. אלא שבשלב הערעור, החוזר כלל לא יושם - זאת, כיוון שמדובר בוועדות חיצוניות לביטוח הלאומי. לנוכח הצטברות ערעוריהם של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, אוגדו יחד כמה ערעורים במסגרת הליך משפטי שהתנהל בשנים האחרונות בבית הדין לעבודה בירושלים.
במהלך הדיונים ובהשפעתם, הוקמה ועדה מקצועית בהסתדרות הרפואית, שבחנה את הכשרת הרופאים בוועדות - והמליצה לשלב בהכשרה תכנים בנושא טראומה מינית וטראומות נוספות. בנוסף, נקבע כי בתיקים שבהם ידוע כי מדובר בנפגע או נפגעת - יהיה סימן ייחודי במערכת, בדומה להנחיות בוועדות הביטוח הלאומי.
כמו כן, במקרים המתאימים תישקל אפשרות לקיים את הוועדה בשיחת וידאו או על בסיס מסמכים רפואיים בלבד, ללא צורך בהתייצבות פיזית. בחודש שעבר הודיעו הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות כי הם מקבלים את ההמלצות, ואתמול הן קיבלו תוקף של פסק דין - שיחול על כל סוגי ועדות הביטוח הלאומי.
השופטת רחל בר"ג הירשבג ציינה בהחלטתה תקווה כי בעקבות השינוי "יוקל סבלה של אוכלוסייה זו, ולו במעט". עו"ד נוחי פוליטיס, ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, הוסיפה כי "פסק הדין ממחיש את חשיבות ההתכנסות של הרשויות הציבוריות יחד ליצירת מנגנונים מותאמים".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.06.26
