לא יהיה מוגזם לטעון שהמצב הביטחוני בצפון מציב כיום את ישראל בצומת דרכים אסטרטגי, אולי המשמעותי ביותר מאז שצה”ל נעל את שעריו בגבול לבנון בשנת 2000, בתקווה למציאות ביטחונית אחרת, שקטה ובטוחה יותר.
ההסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן, והפסקת האש המסתמנת בעקבותיו בלבנון, עשויים להציב את ישראל בפני מציאות חדשה. הם עשויים לסמן את תחילתו של שלב חדש, שבו ישראל תידרש לקבל החלטות אסטרטגיות תחת מגבלות משמעותיות על חופש הפעולה שלה, בעוד חיילי צה”ל נמצאים בעומק לבנון.
כעת ניצבת השאלה החשובה באמת. לאחר למעלה משנתיים וחצי של מלחמה, שבמהלכן שילמו תושבי הצפון מחיר כבד, אך במקביל הצליח צה”ל להרחיק את חיזבאללה מקו הגבול ולהביאו לנקודת השפל המשמעותית ביותר מאז הקמתו, האם מדובר בשינוי אסטרטגי היסטורי בגבול לבנון, או בעוד תחנה בדרך לסבב הבא?
ההסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן, והפסקת האש המסתמנת בעקבותיו בלבנון, עשויים להציב את ישראל בפני מציאות חדשה. הם עשויים לסמן את תחילתו של שלב חדש, שבו ישראל תידרש לקבל החלטות אסטרטגיות תחת מגבלות משמעותיות על חופש הפעולה שלה
בפני ישראל ניצבים כיום שני תרחישים מרכזיים.
בתרחיש האופטימי ישראל אינה נסוגה מדרום לבנון ושומרת על חופש פעולה מלא. במקביל היא מגיעה להסדר מדיני עם לבנון, שבמסגרתו חיזבאללה מורחק מדרום המדינה, השפעתה של איראן בלבנון נחלשת וצבא לבנון נפרס במרחב. כל נסיגה ישראלית תהיה הדרגתית ומותנית בפירוז מלא של דרום לבנון.
התרחיש הפסימי מוכר לנו היטב. מוכרזת הפסקת אש, ישראל נסוגה במהירות מהשטח שכבשה, האחריות מועברת על הנייר לצבא לבנון וליוניפי”ל, והמציאות חוזרת בהדרגה למסלולה הישן. איראן מזרימה מחדש משאבים, וחיזבאללה מצליח לשקם את כוחו.
מגמה מטרידה
בימים אלה המגמה המסתמנת מטרידה. איראן וחיזבאללה מצליחים לקשור בין הזירה האיראנית לזירה הלבנונית, בעוד ישראל ניצבת בפני מגבלות גוברות על חופש הפעולה שלה, ומדינת לבנון אינה נראית כמי שתוכל למנוע את שיקומו של הציר השיעי.
כישלון אינו פירושו רק התחזקות נוספת של חיזבאללה. משמעותו היא שבתוך זמן קצר עלול לקום מחדש לאורך הגבול אותו מערך שממנו יצאו תוכניות כיבוש הגליל. ישראל עלולה ללקות באותו עיוורון אסטרטגי, שבו השקט שנקנה בגבולותיה היה במחיר יצירת איומים חסרי תקדים על תושבי מדינת ישראל.
לצד הדיון על הסדרים, נסיגות ואזורי חיץ, חשוב להגדיר גם את היעד האסטרטגי ארוך הטווח של מדינת ישראל. היעד האסטרטגי צריך להיות ברור: פירוק הזרוע הצבאית של חיזבאללה.
עם זאת, נכון לתאם ציפיות. השאלה המרכזית היא האם ישראל מתקדמת אליו באופן עקבי. כל הסדר צריך להיבחן בשאלה אחת: האם הוא מקרב את פירוק חיזבאללה או מאפשר את שיקומו.
ברמה האסטרטגית והביטחונית בצפון ישראל צריכה להקפיד על מספר עקרונות:
ראשית, אין למהר ולסגת מהשטח שנכבש. כל נסיגה צריכה להיות הדרגתית ומותנית בכך שצבא לבנון אפקטיבי וחיזבאללה אינו חוזר להתבסס במרחב. עד אז אין לאפשר את שיקום הכפרים ואת חזרת התושבים לדרום לבנון. לקיחת שטח היא מנוף הלחץ המשמעותי ביותר מול חיזבאללה.
שנית, יש לשמר את חופש הפעולה המבצעי של צה”ל בכל רחבי לבנון, לרבות בביירות, הן מול ניסיונות לשקם את יכולותיו של חיזבאללה והן לצורך הגנה על לוחמינו הפועלים בלבנון.
שלישית, יש להמשיך במאמץ להחליש את הציר שבין איראן לחיזבאללה. אסור לאפשר את שיקום מימוש החזון של חמינאי, נסראללה וסינוואר על ציר שיעי המהווה חגורת אש סביב ישראל.
רביעית, יש להמשיך במגעים המדיניים עם ממשלת לבנון ועם הגורמים המתונים במדינה מתוך רצון להגיע להסדר יציב וארוך טווח.
חמישית, אסור לחזור לתפיסת ההגנה בגבול שהתפתחה לאורך השנים, שלפיה גדרות, חומות ומכשולים הם קו ההגנה המרכזי של מדינת ישראל. לוחמי צה”ל חייבים להיות חוצץ בין האיום לבין תושבי הצפון.
המערכה הצבאית יצרה הזדמנות נדירה. לאחר למעלה משנתיים וחצי של לחימה, הצליח צה”ל לפגוע משמעותית ביכולותיו של חיזבאללה, להרחיקו מהגבול ולערער את מעמדו בלבנון.
אשר בן לולוהשאלה היא מה ישראל תעשה עם ההישגים שהושגו. החזרת השקט, הביטחון והשגרה לתושבי הצפון היא יעד חיוני. אולם תהיה זו טעות קשה אם מתוך הרצון להשיג שקט מהיר נחזור למציאות שאפשרה מלכתחילה את בנייתו של איום כה משמעותי מעבר לגבול. שקט הוא יעד חשוב, אך לא במחיר יצירת התנאים למתקפת טרור נוספת או לניסיון נוסף לממש את תוכנית כיבוש הגליל.
אם ישראל תמהר לסגת, תאפשר שיקום ותסתמך על מנגנונים שכבר כשלו, ותגדיר את החזרת השקט כיעד מרכזי, היא עלולה למצוא את עצמה בעוד כמה שנים מול אותה בעיה בדיוק. אם תפעל בסבלנות, בנחישות ובמבט ארוך טווח, תוך שילוב מאמץ צבאי ומדיני, היא תוכל לראשונה זה עשרות שנים להניח את האדנים לשינוי יסודי של המציאות הביטחונית בגבול הצפון.
אשר בן לולו הוא תא"ל (במיל'), לשעבר מפקד חטיבה בגבול לבנון וראש מטה פיקוד צפון, וכיום מנכ"ל חברת "אשבל" לניהול פרויקטים אסטרטגיים
