בשבוע שעבר, כשנדמה היה ששוב מתחיל סבב ארוך מול איראן, הטלפון של יובל וגנר, יו״ר עמותת ״נגישות ישראל״, החל להתמלא בהודעות מאזרחים מודאגים. ״אנחנו משפחה עם שלושה ילדים קטנים״, נכתב באחת ההודעות, ״שניים מהם נכים. לילדה יש אפילפסיה ומחלה נדירה. האם אנחנו זכאים לפינוי למרחב מוגן נגיש?״. כעבור שעות אחדות כבר הוכרז על נצירת האש, אך החשש מפני הסבב הבא נותר באוויר ועמו גם השאלה שמעסיקה את וגנר ללא הפסקה: כיצד נערכת המדינה לסייע לאנשים שאינם יכולים להתפנות בעצמם למרחב המוגן? תשובה עדיין אין.
בהיעדר פתרונות מיגון נגישים מספקים, אנשים רבים עם מוגבלות המתגוררים בדירות ללא מרחב מוגן נותרים ללא הגנה בזמן האזעקה.
כך מוצאים את עצמם ארגוני חברה אזרחית, כמו ״נגישות ישראל״, בחזית. בעמותה מפעילים זה שנים את מוקד ״האפוד הסגול״, המסייע לאנשים עם מוגבלות בשעת אירועי חירום כגון מלחמת טילים, רעידות אדמה ושריפות. במבצע ״שאגת הארי״ פינו מתנדבי הארגון למלונות כמה אלפי אנשים מוגבלות שנותרו ללא פתרונות מיגון נגישים, וסייעו בהתאמות להנגשת מרחבים מוגנים ועוד. אך וגנר מזהיר כי הכסף הפילנתרופי לנושא הזה הולך ואוזל, ומוסיף: "המדינה חייבת להיערך לאירוע הבא".
פתרון בערבון מוגבל
לפני כ-20 שנה התחייבה המדינה להתקין תקנות שיסדירו את הנושא - אך גררה רגליים. ״פעם אחר פעם אנשים עם מוגבלות נותרים ללא מענים, דווקא בזמן שהם זקוקים לו יותר מכל״, אומרת ד״ר עידית סרגוסטי, מנהלת תחום קידום המדיניות בארגון ״בזכות״.
לפני כשנה חלה סוף סוף התקדמות מסוימת: ועדת הרווחה של הכנסת הסדירה תקנות המאפשרות הקמת מאגר מידע על אנשים עם מוגבלות המתגוררים בביתם, כך שהרשויות המקומיות יוכלו לפנות אליהם בשעת חירום ולהציע עזרה. ״הרשימות שמות דגש על אנשים חסרי עורף משפחתי ועריריים, שאין מי שידאג להם״, מבהירה אסא בן-יוסף, מנהלת מחלקת רווחה וקהילה במרכז השלטון המקומי.
3 צפייה בגלריה
מוקד "האפוד הסגול" בפעולה. "פעם אחר פעם אנשים עם מוגבלות נותרים ללא מענים"
(צילום: עמותת נגישות ישראל )
הקמת המאגר היא צעד הכרחי אך בלתי מספיק, שכן בתקנות החדשות נכתב כי בשעת חירום יפעלו ברשויות המקומיות ״תומכים קהילתיים״, שתפקידם יהיה ליצור קשר עם האנשים עם מוגבלות והאזרחים הוותיקים.
אלא שלא הובהר מי יעסיק או יממן את פעילות התומכים הללו בשעת חירום. מודל התומך הקהילתי פותח בידי ארגון הג׳וינט, יחד עם משרד הרווחה, ופועל מאז מלחמת לבנון השנייה. הרעיון פשוט: בשעת חירום מגויסים תומכים קהילתיים המסייעים לפעילות השוטפת של מחלקות הרווחה ברשויות, בדגש על סיוע לקשישים ואנשים עם מוגבלות. מאז 7 באוקטובר פעלו במסגרת התוכנית כ-140 תומכים כאלה. כעת מבקשים בארגונים ובוועדת הרווחה להסדיר את המודל כך שיפעל ברמה הארצית.
אזהרת העמותות
ארגונים לזכויות אנשים עם מוגבלות חוששים כי היעדר הסדרה של הנושא תותיר את מאגר החירום ככלי ריק מתוכן. ״לא ברור כיצד יובטח כי יהיה ברשויות המקומיות מספר מספק של תומכים קהילתיים שיוכלו לפעול מיידית, ליצור קשר יזום עם אנשים מהמאגר, לברר את צרכיהם ולתת להם מענה בתוך פרק זמן קצר ככל הניתן״, נכתב במכתב ששלחו הארגונים - ובהם ״בזכות״, ״אקים״, ״אלוט״, ״אילן״ ו״אנוש״ - לוועדת הרווחה של הכנסת. לדבריהם, ״ברור כי לא ניתן להטיל תפקיד זה על העובדים הקבועים בלשכות לשירותים חברתיים, הכורעים גם בשגרה תחת העומס המוטל עליהם״. סרגוסטי מזהירה כי ״בלי מערך התומכים הקהילתיים, התקנות יישארו ׳אות מתה׳, בלתי ניתנות ליישום״.
הארגונים ומרכז השלטון המקומי חושבים שהגוף שאמור להיות אחראי על התומך הקהילתי לשעת חירום הוא משרד הביטחון, דרך פיקוד העורף - שיהיה אמון על גיוס התומכים הקהילתיים במסגרת צו שמונה. ״אנחנו, הרשויות המקומיות, נהיה אחראים על ההכשרה ועל קליטת התומכים״, אומרת בן יוסף.
מפנים עורף
גם יו״ר ועדת הרווחה, ח״כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), סבורה שזהו הפתרון הנכון. ״פיקוד העורף הוא שאמור להתעסק בביטחון האזרחים, ורק הצבא מסוגל לגייס כמות כזו של אנשים מעכשיו לעכשיו״, אומרת וולדיגר. אלא שעל פי שיחות עם שורת גורמים המעורבים בנושא, בפיקוד העורף לא ממהרים לקחת על עצמם את האחריות לסוגיה. בוועדת הרווחה מתעתדים לדון בנושא בקרוב, במסגרת דיון רחב יותר על תקנות המסדירות שורת נושאים הקשורים לאנשים עם מוגבלות בשעת חירום, אך לדברי וולדיגר - היא מבקשת להגיע קודם כל להסכמות עקרוניות מול משרד הביטחון ושאר הגורמים האמונים על הנושא.
מפיקוד העורף נמסר בתגובה: "עמדתו של פיקוד העורף בנושא תובא בפני הגורמים הרלוונטיים בעת גיבוש עמדת צה"ל ומערכת הביטחון לעניין התקנות".
גם לאחר שסוגיית העסקת התומך הקהילתי תוסדר, הפתרונות לא צפויים להיות הרמטיים: למדינה אין תוכנית סדורה לפינוי אוכלוסייה שאין לה נגישות למרחב מוגן. אך בן יוסף סבורה שגם ללא פתרון גורף, אם תוסדר עבודת התומכים הקהילתיים - יהיה מדובר בצעד חשוב. ״עצם הסדרת האחריות על הנושא היא הישג אדיר״, אומרת בן יוסף. ״כך תהיה לנו תמונת מצב של הרשות שלנו - מי צריך את העזרה שלנו, ואיזה סוג עזרה. בזכות המאגר, והסיוע של התומכים, נוכל להתכונן ולהכין את עצמנו - במגבלות המשאבים״.
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "במקביל למאגר, הושלם גם מנגנון להעברת הנתונים לרשויות המקומיות. כעת נדרשת כל רשות להחליט באיזה מסלול היא מעוניינת לקבל את המידע. בעתיד הקרוב יתקיים וובינר משותף עם הרשויות ומשרד הביטחון, בו יקבלו הגורמים עדכון בנושא המאגר ויוצגו הדרכים להעברת הנתונים".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.06.26
