לאורך כביש 232 בעוטף עזה פרוסות המיגוניות שתפקידן לשמש מחסה מירי רקטות, והפכו בבוקר של 7 באוקטובר למלכודות מוות שבהן טבחו המחבלים בישראלים, בעיקר כאלה שנמלטו ממסיבת הנובה. ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע כי במועצת אשכול, שבתחומה נמצאות רוב המיגוניות, מתכננים להעביר אותן לאתר הנצחה - ככל הנראה האתר ברעים שבו התקיימה המסיבה.
בשל היותן עדות חיה לטבח, המיגוניות הפכו לאתרי עלייה לרגל. מפרצי העצירה של תחנות האוטובוס שבהן ממוקמות המיגוניות מלאים פעמים רבות במכוניות של מבקרים. כשאין מספיק מקום לכולן, המכוניות עוצרות בשוליים, מפריעות לתנועה ואנשים חוצים את הכביש במקומות שלא מיועדים לכך. ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) הגדירו זאת כ"התנהלות המגדילה את הסכנה ואת הפוטנציאל לתאונות דרכים", והציעו כמה פתרונות, שאחד מהם הוא "הזזת הגורם המניע הגורר את הפעילות הלא בטיחותית" - כלומר העתקת המיגוניות למקום אחר.
ברלב"ד הציעו שתי אפשרויות נוספות: אכיפה מוגברת כדי למנוע עצירה לא בטיחותית, והסדרת גישה וחניה בקרבת מקום. אולם במועצה מעדיפים להעבירן ולהציב במקומן מיגוניות חדשות, שלטענת חלק מהמעורבים בנושא אמורות גם לספק הגנה טובה יותר מטילים.
כ-90 בני אדם נרצחו באותן מיגוניות וחמישה נחטפו. אל המיגונית בצומת בארי נמלטו כמעט 40 מבלים מהמסיבה ו-16 מהם נרצחו בתוכה. אחד מהם היה לוטן אביר, שאחותו הילה מתנגדת נחרצות להזזת המיגוניות. "המיגוניות הן תזכורת חיה למה שהיה בבוקר 7 באוקטובר, לאסונות ולגבורה", היא אמרה. "כשמפנים זכר לכל דבר שהיה במקום הזה, מה נשאר? המיגוניות הן מהעדויות היחידות שלא נמצאות בתוך קיבוץ או עיר. אנחנו חייבים לשמר את זה איפה שזה. זה המקום האחרון שבו היו האחים והילדים שלנו, האנשים שאהבנו. חשוב שהן לא יוזזו גם בשביל הזיכרון הלאומי של מדינת ישראל".
הילה הוסיפה: "תאר לך מה היה קורה אם תושבים שגרים באושוויץ היו אומרים 'לא מתאים לנו מחנה ההשמדה הזה מול העיניים - אז נזיז אותו למקום אחר'. איזו זעקה הייתה קמה? זה ניסיון למחוק את הטבח. אני לא מקבלת תירוצים של 'מיגוניות לא תקניות' או ענייני חניה. אמרנו מהיום הראשון - תשאירו את המיגוניות האלה בתור אנדרטה ושימו לצידן מיגוניות חדשות. אפשר גם לתכנן את תוואי הכביש כדי שיהיה בטוח ולשים חניות".
האחות השכולה סיפרה שראש מועצת אשכול, מיכל עוזיהו, היא שסיפרה לה על התוכנית להעתיק את המיגוניות למקום אחר, ועל השאיפה שיהיה אתר הנצחה מרוכז ולאומי לאירועי 7 באוקטובר. "לא יכול להיות שהיא תחליט על זה לבדה, בטח כשיש דיונים עכשיו על הצעת חוק בנושא", היא טענה. ואכן, בימים אלה מקודמת בכנסת הצעת חוק הנצחת טבח 7 באוקטובר, שנמצאת בהכנה להצבעה שנייה ושלישית. "החוק אומר שתחת משרד רה"מ יקומו מועצה או תאגיד שיהיו אחראים לנושא ההנצחה", סיפרה הילה, שמעורבת בתהליך החקיקה. "המיגוניות והציר חייבים להיות תחת אותו תאגיד ולא תחת ראש מועצה כזה או אחר. אבוי למי שייגע בהן".
בצה"ל אומרים כי הסמכות להחליט על פינוי המיגוניות נמצאת אצל הרשויות, ובמידה שאלה יחליטו להעתיקן למקום אחר - הצבא יסייע בכך ויחליף אותן במיגוניות חדשות. עוד מציינים בצבא כי על אף שחלק מהמיגוניות ניזוקו והפכו לאתרי הנצחה שבהם ישנם חפצים, תמונות ונרות, הן עדיין תקינות ויכולות לשמש בתור מחסה. אולם במועצת אשכול טוענים כי המידע שנמסר להם מהצבא היה דווקא שונה: "מדובר בעמדה הסותרת את המסרים וההערכות שהוצגו למועצה, שהדגישו את הסיכונים הביטחוניים והבטיחותיים הכרוכים בהותרת המיגוניות במיקומן הנוכחי. אלה מהווים חלק מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות בנושא".
עוד נמסר מהמועצה: "תהליכי ההנצחה של אירועי 7 באוקטובר הם תהליכים מורכבים וארוכי טווח, הנעשים ברגישות רבה ובשיתוף המשפחות, הקהילות וכלל הגורמים הרלוונטיים. נדגיש כי בשלב זה לא התקבלה כל החלטה רשמית או סופית באשר למתווה ההנצחה. העיקרון המנחה העומד לנגד עינינו הוא יצירת אתר הנצחה מרכזי ומכבד, שיאפשר הנצחה ראויה, שוויונית ומשמעותית לכלל הנרצחים והנופלים. ישנה חשיבות עצומה לשימור המיגוניות, ודווקא מתוך הבנה זו אנו סבורים כי המקום הראוי עבורן הוא באתר הנצחה מוסדר, מתוחם ומוגן, שבו ניתן יהיה לבצע פעולות שימור מקצועיות לאורך שנים ולהבטיח את הנצחתן לדורות הבאים.
"חשוב לזכור כי כביש 232 הוא ציר תנועה פעיל. ייעודן המרכזי של מיגוניות הוא להציל חיים ולאפשר מיגון בעת חירום, ובמצב הנוכחי, כאשר מתקיימות התקהלויות בצידי הדרך ונפגעת האפשרות של עוברי דרך להשתמש במיגוניות למטרתן המקורית, נוצרת סכנה ממשית לחיי אדם". המועצה הדגישה: "הבהרנו לאורך כל הדרך לנציגי המשפחות כי לא יבוצע כל מהלך בהפתעה, וכי כל צעד ייעשה בשקיפות מלאה, תוך עדכון שוטף".
ממועצת שדות נגב, שבשטחה נמצאת מיגונית עלומים, נמסר: "בכניסה לקיבוץ עלומים מתוכננת לקום בתקופה הקרובה אנדרטה לזכר הנרצחים במיגונית, מתוך רצון להנציח את זכרם ולשמר את זיכרון המקום. המיגונית אינה מתוכננת להעתקה ותישאר במקומה הנוכחי".
במועצת שער הנגב, בשטחה נמצאת מיגונית מפלסים, בחרו שלא להתייחס לגופו של עניין לשאלה מה יעלה בגורלה, וענו: "אנו מחויבים לכך שתהליך ההנצחה יתנהל ברגישות ובכבוד הראוי".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.06.26
