האריה שלצד נתניהו מסתובב מחוץ לסוגר והוא חסר מנוחה. חייו כמנהיג פריבילג של להקת מיעוט בגן החיות הפוליטי התנהלו כשגרתם כל זמן ששלח ילדים של אמהות אחרות לקרב ממנו לא שבו בתפקידו כחבר הקבינט הביטחוני, אבל משהסתיימה המלחמה והוא לא עמד בהבטחתו להביא לבוחריו את חוק הגיוס המיוחל, הבין שהוא מתחיל לשלם בקולות ולאבד מנדטים.
מתקפת המנע שלו הופיעה כצפוי עם פרוץ הקיץ – העונה הזאת בשנה שבה אפשר לשנע בני נוער דלוקים אלי חסימות, שבועות ספורים לפני הכנסים הגדולים של הימים הנוראים, ברווח הצר שנסגר בי"ז בתמוז, וגם אם נראתה מכוונת נגד יריבו הצעיר וצמא הקולות בן גביר, נועדה כולה לבעוט חזק בפרצופה של המדינה.
כבר שנים שהוא מחליק בנינוחות אל תוך קונפליקטים קיומיים, חובר לקואליציה עם מחללי שבת ואוכלי שרצים בפרהסיה, יושב בקודש הקודשים הביטחוני ותומך במשתמטים, מציג אלטרנטיבה ספרדית שהיא בעצם חיקוי לאליטה האשכנזית, אוחז בדעות שמאל – ספרא במקום סייפא, נמנע ממלחמות ואינו להוט אחרי קרקעות – אבל גר בכיס של גוש הימין, אב גאה ופוליטיקאי מגה-מקושר למנהל בכיר בקרן קיימת לישראל וסב נרגש לשלושה נכדים עטורי צווי מעצר בגין עריקות משירות צבאי. לדרעי מזמן לא אכפת שהוא דבר והיפוכו. הוא נמצא בשפיץ של הפירמידה, ולוחש על אוזנו של ראש הממשלה גם ללא תואר שר בכיר. בשוך כל הדרמרים והאוריכים נותר רק הוא לצידו של נתניהו.
דרעי ממשיך לשחק לפי הכללים הישנים של לפני 7 באוקטובר, כשעדיין היה סביר להתנהג כמו קורבן של משהו. בכיס מפלגתו תקציבי ענק עבור מוסדות חינוך וישיבות, ברחבי הלשכות הממשלתיות פזורים היטב בעלי תפקידים זוטרים כבכירים ובחיקו אינספור קשרים בשירות הפרטי והציבורי.
הוא שומר אמונים לפוזיציה של הנרדף על ידי הממסד – "אני מוחה בכל תוקף על צווי המעצר שהוצאו נגד אלפי לומדי תורה בישראל, ובהם גם נכדיי שאני גאה בהם", כתב השבוע, כמו היה תזכורת לעצמו מפעם - לפני שנבחר לייצג את השלטון. "הכול נובע מגחמה של פוליטיקאים ומהיועמ"שית, בניסיון להפיל את הממשלה", הוסיף וסיכם: "זו בושה וחרפה למדינת ישראל שרודפים כך לומדי תורה. אני וחבריי פועלים בכל הכוח כדי לעצור את המעצרים הפוליטיים הללו ולהסדיר את מעמדם של בני הישיבות".
במדינה מתוקנת היו אלו הנשים של ש"ס שהיו נמנעות מלהצביע לה, או רמטכ"ל וראש שב"כ שמסרבים לשבת בקבינט אחד עם מי שקורא ישירות להפר את ההוראה שלהם
מבין האופציות להכפיש, לבייש ולהתקיף את שומרת הסף, או להודות שאין ולא יהיה הסדר כזה, בחר דרעי כאחרון המתפרעים בפופולרית והנוחה יותר, כאילו לא היה בעולם המלבין פני חברו כאילו שופך דמים.
דחה את הקץ
עכשיו יו"ר ש"ס אריה דרעי מקדם תוכנית חקיקת בזק לפיצול חוק הגיוס והחלת "הוראת שעה". הוא לא עשה פשרות במהלך השנים, לא מינף את המורכבות לטובת הסכמות, ולא ניצל את מעמדו כדי לקרב בין קהלים - רק דחה את הקץ. כמו נתניהו הוא מביט בעיני בוחריו ומשקר, מוכר להם מתווה זמני להקפאת האכיפה הפלילית ומעצר העריקים למשך שנה והותרת הסנקציות הכלכליות, ומטשטש אותם בנוגע לציפיות המופרכות שלהם מממשלה ציונית, שמנהיגה עם שנלחם על חייו.
וזאת מורכבות שהוא יכול היה למנף לטובת החברה הישראלית, לשאת אותה בגאון ולרתום אותה לכדי הבנות אמיתיות ואפילו להחזיר עטרה ספרדית ליושנה האמיתי, אך העדיף פעם אחר פעם חיי שעה פוליטיים על פני העולם הבא של אינטגריטי ומוסר. כך כשלקח חלק בניסיונות ההפיכה מטעם המשטר ושכח שכל ישראל אחים, וכך במהלך המלחמה שהדחיק משך חודשים ארוכים את הציווי האלוהי של פדיון שבויים, וכך בימים אלו כשהוא תובע משוטרים שיפגינו רחמים על יהודים – אבל רק כשהם מסרבים להתגייס.
מי שניסה פעם אחת לגנוב את דעתו של הציבור – להבטיח לבית משפט שתמורת אי-קלון בהרשעתו לא יחזור לפוליטיקה אך לא היסס לשוב אליה, מתקשה להיגמל.
מרב בטיטובמדינה מתוקנת היו אלו הנשים של ש"ס שהיו נמנעות מלהצביע לה, רמטכ"ל וראש שב"כ שמסרבים לשבת בקבינט אחד עם מי שקורא ישירות להפר את ההוראה שלהם, גברים צעירים שנשבר להם לעמוד חסרי אונים מול לוח טיסות והמראות בשדה תעופה בחו"ל ולא מסתפקים בלימודי קודש, תלמידות סמינר מהמוצא הלא-נכון שלא מוכנות שגם הבנות שלהן יורחקו משערי בית ספר אשכנזי, ש"סניקים משרתי מילואים וסדירים שאינם נספרים בדיון הציבורי ונמאס להם שמעלימים אותם ממנו, וסתם הורים מהרחוב הש"סניקי שמתנים את הצבעתם בפתיחתם של עשרות בתי ספר ללימודי ליבה בכל רחבי הארץ.
עד שזה יקרה, ימשיך המנהיג שלהם להבריח מהמפלגה אנשים טובים כמו משה ארבל, יעקב מרגי ויגאל גואטה ולעודד מעמדת שלטונו הפגנות בלתי חוקיות, חסימות אלימות ומחאות שאורגנו במוסדות חינוך של המדינה – זו תורתו של דרעי, וזה שכרה.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.06.26
