מזכר ההבנות שפורסם ביום רביעי הוא קטסטרופה בכל קנה מידה. בקריאה ראשונה הוא מרגיש כאילו מישהו מסתבלט עליך. כאילו אין פינה שלא נגעו בה, וכולן לרעתנו. אין סעיף שלא דופק אותנו. הסרת הסנקציות, בוסט כספי מטורף לכלכלה האיראנית, הפסקת הלחימה בלבנון ונסיגה ישראלית מהשטח שממנו אנחנו מגינים על אזרחינו, ואפילו האורניום המועשר - הוא לא יוצא משטח איראן אלא ידולל על אדמתה. אשרי המאמין. בנימין נתניהו הוא אסטרטג-העל של ישראל. המשמעות של זה צריכה תמיד להיות דו-צדדית. הוא לא יכול להיות קפטן של הצלחות, אחד שתמיד קוצר את השבחים בניצחונות, אבל כשהעסק נכשל, לו יש את כל התירוצים, ולאחרים יש את כל האחריות. מה שהיה היה, חייבים לתחקר לעומק את מה שהביא אותנו עד הנה. אני מעריך בצער שראש הממשלה נתניהו פחות עסוק בזה כי התחקיר, לקיחת האחריות, והבדיקה העצמית המעמיקה, הם לא בדיוק לחם חוקו.
אבל רגע עם הפנים קדימה, קודם כל כמה תפיסות בסיס שצריך לזכור: עם ישראל לעולם יעמוד בכל מבחן וגם יגדל ויתפתח מכל אתגר. זו המסקנה מכל ניתוח היסטורי, זו צריכה להיות נקודת המוצא הערכית שתדרבן אותנו לממש אותה במציאות. איראן, בניית התשתית המודיעינית, מעקב אחרי תוכנית הטילים, דילול האורניום המועשר ובדיקה מעמיקה שאין תוכנית גרעין חדשה, כל אלה הם התיק הכבד שעל ראשו של ראש המוסד החדש רומן גופמן. הצלחתו היא הבסיס להמשך קיומנו.
1 צפייה בגלריה
צה"ל בלבנון. תוכניות כוח רדואן לכיבוש הגליל היו מוכנות הרבה לפני שחמאס חלם על פלישה. הנס לא יחזור על עצמו | צילום: דובר צה"ל
אז בואו נתמקד כרגע בזירה הקרובה והמיידית בלבנון שהיא הגלויה לעינינו האזרחיות. נתניהו חייב להכריז כבר עכשיו על שמירת חופש הפעולה המיידי והמלא של צה"ל. זה צריך להיות לא רק נגד איומים קונקרטיים, לא רק נגד חוליה שיוצאת לדרך כדי לירות טיל נ"ט על בית במטולה, אלא נגד ההתעצמות: ישראל חייבת להבהיר לאמריקאים ולעולם כולו שאין יותר הכלה. אנחנו נפגע מיד בכל ניסיון של חיזבאללה לשקם את התשתיות שלו, לבנות מחדש קווי ייצור או להצטייד באמל"ח.
מניעת התעצמות היא תנאי סף ביטחוני. אחרת לא למדנו כלום מ-7 באוקטובר: הפלישה של חיזבאללה לשטח ישראל באותו בוקר נמנעה בניסי ניסים בלבד. התוכניות האופרטיביות של כוח רדואן לכבוש את הגליל היו מוכנות הרבה לפני שחמאס חלם על פלישה
מניעת התעצמות היא תנאי סף ביטחוני. אחרת לא למדנו כלום מ-7 באוקטובר: הפלישה של חיזבאללה לשטח ישראל באותו בוקר נמנעה בניסי ניסים בלבד. התוכניות האופרטיביות של כוח רדואן לכבוש את הגליל היו מוכנות הרבה לפני שחמאס חלם על פלישה. הנס הזה לא יחזור על עצמו. ראשי מפלגות האופוזיציה, בנט, לפיד, איזנקוט, ליברמן, גולן וגם גנץ, יכולים להיות מלאי ביקורת על המדיניות של נתניהו שהביאה אותנו עד הנה אבל הם חייבים ליישר קו מול המדיניות העתידית. נתניהו צריך להודיע על חופש פעולה מלא שלנו, גם מול התארגנות עתידית של חיזבאללה, והם צריכים לגבות אותו. לא משנה מי יכהן באיזה תפקיד. ביקורת פוליטית בצד, העולם כולו צריך לעמוד מול חזית ישראלית אחידה, אין שום סיכוי שנכיל את זריעת התשתית לטבח הבא.
סלט ירקות שנשאר חודש במקרר
הליכוד של השנים האחרונות זה סלט ירקות שנשאר חודש במקרר. כל בר דעת יודע שסלט אוכלים טרי או שלא אוכלים בכלל. אבל אז אתה מגיע הביתה, רעב, מותש, סחוט משנתיים וחצי של רכבת הרים שהיא החיים שלנו, ורואה את הקופסה במקרר. אין לך מושג מי השאיר אותה ומתי. יאללה ננסה, מה כבר יכול להשתבש. פתחת את המכסה וכבר במבט זיהית בה את אביחי בוארון החרד"לי מעמונה שמשכשך באותו רוטב עם אבי דיכטר ממתלהבי ההתנתקות, מוזר.
אתה בא לקחת ביס בטעם עמיחי שיקלי מסיירת גולני, הוא ניהל מכינה קדם-צבאית, זה ביס של מלח הארץ, הרי מאות מהבוגרים שלו נטחנים ברגע זה בסדיר ובמילואים, אבל אז, בתוך הפה שלך, רוקד בועז ביסמוט, ההוא שעושה כל מאמץ כדי לתת פטור מגיוס באמצע מלחמה לעשרות אלפי צעירים בריאים שבכלל לא לומדים בישיבה. אתה אומר לעצמך, טוב, לפחות אחד המרכיבים פה הוא ברור.
ישראל כ"ץ, זה ביטחוניסט, ממלכתי. הוא שמע את ראש השב"כ דוד זיני וחתם על תעודת החיסיון שתביא להעמדתה לדין של עוד חברת ליכוד שאפשר להתפאר בה: טלי גוטליב. כ"ץ זה הירק שתמיד תוכל להיות בטוח ביציבותו. הוא מבין שגוטליב היא מפיצת קונספירציות מטורללות, היא טוענת שלוחמי השב"כ רצו שיירצחו יהודים ב-7 באוקטובר, ואז עוד מבקשת על זה חסינות. אבל אז אותו ישראל כ"ץ עצמו קופץ אל המליאה, מצביע נגד ההחלטה של עצמו, ונותן לה חסינות.
בייאושך תנסה להוריד את כל זה עם שלוק של חלב בטעם ניר ברקת, המיליארדר שחושב שהכסף קונה את הכל ומספר מעשיות על הורדת יוקר המחיה, אבל רק כשכבר מאוחר מדי, תבין שבגרון שלך החליק ששון גואטה, הסוציאליסט שבשביל לובי חקלאי אחד ידפוק עשרה מיליון אזרחים. ואז, מבועת, תביט אל עומק הקערה ותראה שאין לה תחתית, בדיוק כמו האגו של ערימת השרים שמאיישים אין-ספור משרדים מיותרים ובזבזניים. יש משרד הצפון והדרום, ומשרד השוויון החברתי, כשרוב הקדנציה בכלל לא היו לנו, לא צפון ולא דרום, לא שוויון ולא חברה.
עמיחי אתאליוהנה עכשיו, אך טבעי, מצטרף גם אפי נוה. אח טבעי. אחיו של נוה, צביקה, התחתן עם גרושתו של מיליארדר אחד, אלכס סקלר. המיליארדר סקלר, בטח ראיתם את זה על שלטי חוצות בכל הארץ, רודף את האחים צביקה ואפי מסיבות שאין לי מושג אמיתי מה הן. הרקע הוא אולי רומנטי, אולי כספי, אולי משפטי, ואולי הכל זה האגו הפגוע שלו. דבר אחד ברור, אין פה שום קשר לפוליטיקה. ואיזה סרטון נוה משיק השבוע בקמפיין שלו לרשימת הליכוד? מישהו שואל את אפי נוה "אפי מה הסיפור עם שלטי החוצות נגדך?" ונוה עונה: "ה-ם מ-פ-ח-ד-י-ם, השמאל מנהל קמפיין של מיליונים נגדי. הם בלחץ". האמת היא שזה קמפיין אישי במסגרת גירושים יקרים וכנראה מכוערים מאוד. אבל גם זה מבחינת המצטרף החדש לליכוד, דלק קמפייני ראוי.
אין שום משמעות לאמת, למהות, לתפיסות עולם. העיקר להאשים את התקשורת ואת מפא"י. עיקר העיקרים זה שתצעק. זה ממש לא משנה מה אתה צועק. אפשר למנוע רפורמה בחלב ואפשר לתמוך בה, אפשר להטיף לחיסול חמאס, ובו בזמן להכניס לו אלפי משאיות של אספקה, העיקר שתצעק את זה לכיוון הנכון.
אז אפי נוה, ברכות: התקבלת.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.06.26
