הוועדה במשרד הבריאות שהייתה צריכה לבחון את מעורבות גורמי הרפואה בפרשת ילדי תימן, נסגרה ללא מסקנות וללא דיווח על כך לציבור. כך עולה מבדיקת מעקב של ynet ו"ידיעות אחרונות". מנכ"ל עמותת עמר"ם שפועלת להכרה של המדינה בפרשה, תום מהגר, מסר כי "בטרם הקמת הוועדה, ישבנו עם אנשי ש"ס שהבטיחו לנו שמדובר בוועדה רצינית, אך מסתבר שהוועדה נסגרה ולא עשתה שום דבר משמעותי, כך שהטיוח הושלם".
היום מציינים את יום המודעות לפרשת היעלמות ילדי תימן. ועדת הבדיקה הממשלתית לבחינת מעורבות הקהילה הרפואית בפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן הוקמה במאי 2023 על ידי שר הבריאות משה ארבל, במטרה לחקור רשמית את חלקה של מערכת הבריאות בהיעלמות אלפי הפעוטות בשנותיה הראשונות של המדינה. בראש הוועדה הועמדה השופטת בדימוס שולמית דותן, ולצידה הפרופסורים שלמה מור יוסף ויעקב מרגלית. המהלך נולד כמענה למחאה חריפה בעקבות גניזת טיוטת דוח פנימי מ-2021 שחיברו פרופ' איתמר גרוטו וד"ר שלומית אבני, אשר קבעה באופן תקדימי כי מערכת הבריאות הייתה מעורבת אקטיבית בפרקטיקות גזעניות.
המסמך שנגנז זיעזע את המדינה כשחשף עדויות קשות על ניסויים רפואיים ונתיחות בילדים ללא הסכמת הוריהם, לצד שיטה של הפרדת פעוטות בריאים בריכוזי העולים לצורכי אימוץ, תוך מסירת הודעות פטירה כוזבות. מחברי הדוח אף המליצו למשרד הבריאות לפרסם התנצלות רשמית והיסטורית בפני המשפחות. גניזת הטיוטה הובילה לבסוף להקמת ועדת הבדיקה הנוכחית, אלא שגם זו הפסיקה את פעילותה אחרי מספר התכנסויות, ללא הודעה על כך לציבור וללא גיבוש מסקנות או תובנות.
ח"כ יוני משריקי, יו"ר ועדת הבריאות שפעל בנושא, אמר כי הוועדה טרם פוזרה והוא ימשיך לעקוב אחר עבודתה ופרסום תוצאותיה.
פרופ׳ גרוטו ביקר בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" את התנהלות משרד הבריאות ואמר כי "ברור לי שמנסים לטאטא את הנושא הזה מתחת לשטיח, זה כנראה יותר נוח לכולם. אין לאף אחד אומץ לחקור את הנושא הזה ולרדת לשורש הבעיה. גם היום אני עומד מאחורי הדו״ח שחיברנו, הייתה לנו הזדמנות להציג את הדברים למשפחות, לקיים דיון בנושא וללמוד מטעויות עבר על יישום של מדיניות בהווה".
לדבריו, על אף שהתחלפו במשרד שרים ומנכ״לים, עדיין ההתנהלות נשארה כזו שמסתירה ולא שקופה בנושא "דברים נעשים במחשכים, אפילו אני לא יודע מה ואיך פעלה הוועדה שהוקמה. הבעיה המרכזית היא שבסוף הייתה התנהגות גזענית של מערכת הבריאות, אפשר היה להתנהג אחרת אל העולים. יש כאלה שאומרים שזו הייתה רוח הזמנים. לאנשים לא נעים להתעמת עם האמת הזו. גזענות זה לא משהו שנעלם מהעולם ולהמשיך לטאטא את זה זו בדיוק הטעות".
בנוסף לסגירת הוועדה, במכון לרפואה משפטית לא השלימו את מלאכת הפיענוח של ארבעה מתוך חמישה קברים שנפתחו. ״היינו באמצע ההליכים של פתיחת הקברים ואז פרצה המלחמה, מלחמה עקובה מדם. בקבר הראשון נמצאה התאמה, לגבי ארבעת האחרים לא קיבלנו תשובה ויש עוד עשרה קברים שבית המשפט אישר שהמשפחות ממתינות לפתיחתם. במכון לרפואה משפטית היו עמוסים אחרי השבעה באוקטובר וכמובן שלא לחצנו, ידענו שהם מתמודדים עם עומס ומראות קשים ומורכבים״, סיפר עו"ד רמי צוברי, שמלווה את המשפחות והוסיף כי הוא מקווה שבתקופה הקרובה ימשיכו בעבודה שהתחילו לפני ארבע שנים.
השר לשעבר, ארבל, מסר כי לא ידע על הפסקת פעילות הוועדה והבהיר כי "זה לא היה קורה במשמרת שלי".
מנכ"ל עמותת עמר"ם אמר בתגובה: "הפרשה החמורה הזו התחילה בחטיפת ילדים מהוריהם, וממשיכה במסכת הסתרות וטיוחים, זה 75 שנה. אנחנו נמשיך לעבוד עם המשפחות, לפרסם עדויות שלהן, לקיים ימי מודעות ולפרסם חומרים רלוונטיים. לא ננוח ולא נשקוט עד שייעשה צדק".
ממשרד הבריאות נמסר: "לאור הרגישות הרבה והחשיבות הציבורית של בחינת פרשת ילדי תימן, וכן לנוכח השאלות והטענות שעלו לאורך השנים, מינה שר הבריאות דאז ועדה מקצועית לבחינת הסוגיה ולהגשת מסקנותיה בנושא. הוועדה התכנסה מספר פעמים, בחנה את החומרים והמסמכים שהתפרסמו במהלך השנים ועמדה על האפשרויות בבדיקה מחודשת של הנושא. לאחר בחינת הדברים, סברה הוועדה כי אין ברשותה הכלים המתאימים לביצוע מחקר היסטורי מקיף בנושא, שספק אם ניתן לבצעו בעת הזו, וכי אין ביכולתה לחדש מעבר למסקנות של המחקרים הרשמיים הקודמים בנושא, לרבות ועדות החקירה השונות שבדקו נושא זה לעומק״.
