בימים אלו אנו עדים למהלך אסטרטגי מוצלח מבחינתם של האיראנים ומורכב ומאתגר מבחינת ישראל.
בעבר, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, מרחב הפעילות ההגנתית וההתקפית של צה"ל בשטחי לבנון השונים, כולל בביירות ובדאחייה, היה ללא מגבלות וללא תגובה, מעבר לתגובה של חיזבאללה – כולל במסגרת מבצע הביפרים המרשים, חיסול חסן נסראללה ובכירים נוספים.
אך לאחר מבצע שאגת הארי מצבנו השתנה לרעה. ישראל נדרשת להשיג את כוחותיה מרצועת הביטחון שיצרה ולהפסיק כל פעילות התקפית, והדרישה מלווה באיום משולב מצד איראן, שכולל ירי טילים בליסטיים על ישראל, סגירת מצר הורמוז ומניעת תנועת כלי שיט ועצירת שיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן.
1 צפייה בגלריה
ביירות, ליד נמל תעופה רפיק חרירי שלטי חוצות "תודה לך איראן"
( צילום: Anwar AMRO / AFP)
האיום מייצר חשש אמיתי מקריסת ההסכמות במזכר ההבנות שנחתם על ידי טראמפ וחמינאי, ובשל כך מפעיל מנוף לחץ אמריקאי על ישראל לרסן את פעילותה ולנצור את האש, ובעתיד עלול גם לייצר דרישה אמריקאית חד-משמעית להשגת כוחות צה"ל מהשטחים והמוצבים שהקימו בשטח לבנון. לכן, רה"מ מנסה לתמרן בין הצורך הביטחוני לבין ההיבט המדיני והחשיבות בשימור השותפות האמיצה עם השותף העיקרי והיחידי כמעט שנשאר לישראל, אחרי שלוש שנים של מלחמה.
הזיקה שהאיראנים יצרו במטרה להגן על זרוע התמנון שלהם שחוותה מהלומות קשות בשלוש השנים האחרונות, נועדה לשמר את הפרוקסי ולאותת לממשלת לבנון שחיזבאללה לא יפורז ולא ייעלם, והוא גם היחיד שיכול לדחוק את ישראל משטח לבנון. המהלך גם מקנה לאיראנים הישג תודעתי שמשמעותו: שרדנו, ניצחנו ואפילו שיפרנו את מצבנו במקומות שונים.
במהלך 60 ימי המו"מ בין האמריקאים לאיראנים, ככל הנראה, נמשיך לראות אש לסירוגין בלבנון, איומים איראנים ודרישות למול ארה"ב, עד שטראמפ יאבד את סבלנותו ויכפה על ישראל נסיגה ונצירת האש, בניגוד לאינטרסים הישראליים והיעדר הביטחון ביישובי הצפון.
הדרך היחידה לנטרל את תרחיש "לבנון כבת ערובה" הוא לחלץ את לבנון מהלפיתה של איראן, חיזבאללה ואם תרצו גם ישראל. לשם כך יש לרוץ לשיחות מו"מ אמיתיות ומשמעותיות עם ממשלת לבנון, שלה גם אינטרס של השתחררות מהלפיתה. לקיים שיחות בדרגים בכירים מדרג שגרירים, להסתייע בתיווך אמריקאי שרואה ומבין את הצרכים הישראלים. להבין שיש 60 יום שבהם צריך לסיים ולהבקיע, להיות ערוכים לנסיגה בשלבים, בדומה למודל הקווים בעזה. קו צהוב, קו אדום, קו גבול.
צריך גם לסכם על פעילות צבא לבנון עם כוחות אמריקאיים בתיאום מרחוק של ישראל, וכל זאת במטרה לשלב מתן ביטחון אמיתי לתושבי הצפון, נטרול כוחו והשפעתו של חיזבאללה במרחב ומניעת ההישג התודעתי האיראני
צריך גם לסכם על פעילות צבא לבנון עם כוחות אמריקאיים בתיאום מרחוק של ישראל, וכל זאת במטרה לשלב מתן ביטחון אמיתי לתושבי הצפון, נטרול כוחו והשפעתו של חיזבאללה במרחב ומניעת ההישג התודעתי האיראני. לא אתם דחקתם את ישראל, כי אם ממשלת לבנון.
כמו כן, יש לשלב בהסכם שיושג שהיציאה המדורגת משטח לבנון, תאפשר עדיין מרחב פעילות סיכולית ישראלית, כזאת שלא פוגעת ברציפות ההבנות וההסכם.
מהלך מסוג זה יכול גם לשדר קו מדיניות ישראלית חדש שיניע את גלגלי המהלכים המדיניים הנוספים שנעצרו, סביב הרחבת הסכמי אברהם. ישראל יכולה לקחת את ההובלה ולנטוש את הקו הנוכחי, שהוא קו תגובתי וסרבני שפוגע גם בתדמית ישראל ברמה הבינלאומית.
לצורך הליכה בתלם הזה, רה"מ יידרש לעימות עם הקו הקיצוני בממשלתו, שאותו מובילים השרים בן גביר וסמוטריץ'. עם ההגעה לבחירות בחודשים הקרובים, מרחב התמרון של רה"מ גדל והוא יכול להוביל מהלך מדיני מסוג זה. נקווה שבכך יבחר.
אלוף-משנה (במיל') דורון הדר, לשעבר מפקד יחידת ניהול המשברים והמו"מ של צה"ל
פורסם לראשונה: 00:00, 23.06.26
