בזמן שהעולם עסק במלחמה עם איראן, בהשלכותיה על שוק הנפט ובהסכם המסתמן בינה לבין ארצות-הברית, חוותה אפריקה את המשבר באופן שונה. בעוד חלק ממדינותיה נפגעו מעליית מחירי האנרגיה, אחרות נהנו מהזדמנויות חדשות, והמשבר המחיש כי מפת האנרגיה העולמית אינה מתחילה ונגמרת במפרץ הפרסי.
האיום על חופש השיט במפרץ והתקפות החות'ים בים האדום עוררו חשש מפני שיבושים באספקת האנרגיה העולמית. החשש מפגיעה בתנועת הספנות דרך באב אל-מנדב ותעלת סואץ הוביל חברות רבות לבחור במסלול הארוך סביב כף התקווה הטובה. כך הפך נתיב שנחשב במשך שנים לחלופה משנית לציר מרכזי יותר עבור הסחר העולמי והמשבר העלה את חשיבותם של נתיבי הסחר והנמלים באפריקה. אלא שהסיפור האפריקאי אינו מסתכם בנתיבי שיט. אפריקה מייצרת כיום כ-8% מהתפוקה העולמית, ומחזיקה בכ-13% מעתודות הגז המוכחות בעולם. בעיני יותר ויותר צרכניות אנרגיה היא נתפסת כמקור חשוב לגיוון אספקת האנרגיה. חשיבותן של צפון ומערב אפריקה הולכת וגוברת. אלג'יריה, המפיקה למעלה ממיליון חביות נפט ביום, ביססה את מעמדה כאחת מספקיות הגז הטבעי הנוזלי החשובות של אירופה לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. לוב ממשיכה להיות מקור אספקת נפט משמעותי לשווקים האירופיים, ואילו ניגריה ואנגולה זכו לתשומת לב מחודשת משום שהנפט שלהן אינו תלוי במעבר דרך מצרי הורמוז.
אפריקה עשויה להפוך לאחד ממוקדי הצמיחה העתידיים של שוק הנפט. החלטתה של אנגולה לפרוש מאופ"ק בסוף 2023 נבעה ממחלוקת על מכסות הייצור ומהרצון להגדיל את התפוקה הלאומית. לפי רויטרס, לואנדה שואפת לשמור על תפוקה של כמיליון חביות ביום ואף להרחיבה בעתיד, במהלך שעשוי לשקף מגמה רחבה יותר של מדינות אפריקאיות המבקשות למצות את הפוטנציאל האנרגטי שלהן.
גם בתחום הזיקוק מתרחשת מהפכה שקטה. בית הזיקוק דנגוט בניגריה, בעל כושר זיקוק של 650 אלף חביות ביום, מסמל את שאיפתה של אפריקה לעבור מיצוא חומרי גלם לעיבוד וייצור אנרגיה. לפי רויטרס, במהלך 2026 הגיע המתקן ליותר מ-700 אלף חביות ביום במבחני הרצה, ובעליו הציב יעד כמעט להכפלת הקיבולת בעתיד. במקביל, אנגולה מרחיבה את מתקני הזיקוק שלה.
המשבר במפרץ חיזק גם את מעמדן של יצרניות הנפט האפריקאיות בעיני אסיה ובפרט סין. סין ייבאה בממוצע כ-1.25 מיליון חביות ביום מאפריקה ברבעון האחרון של 2025. בתחילת 2026 ירד היקף היבוא לכ-978 אלף חביות ביום בפברואר ולכ-1.04 מיליון במרץ, אך החשש מפגיעה באספקה דרך הורמוז הגדיל את הביקוש לנפט ממערב אפריקה והוביל להתייקרות סוגי הנפט האפריקאיים. לא כל מדינות היבשת נהנו מהמשבר. קניה ואתיופיה, התלויות בייבוא אנרגיה, נפגעו מעליית מחירי הדלק, ההובלה והמזון. בשתי המדינות נרשמו מחאות ומהומות על רקע יוקר המחיה, והמשבר המחיש עד כמה זעזוע גיאופוליטי במזרח התיכון מסוגל להשפיע על היציבות הפנימית של מדינות אפריקאיות.
התחרות על נתיבי סחר ואנרגיה מחזירה גם את מזרח אפריקה למרכז הבמה. איחוד האמירויות וסעודיה משקיעות מיליארדי דולרים בנמלים ובתשתיות בקרן אפריקה ולאורך הים האדום, סין רואה באזור חוליה מרכזית ביוזמת "החגורה והדרך", הודו מבקשת להבטיח לעצמה נתיבי אספקה ושווקים חדשים, וטורקיה מרחיבה את השפעתה הפוליטית והביטחונית
התחרות על נתיבי סחר ואנרגיה מחזירה גם את מזרח אפריקה למרכז הבמה. איחוד האמירויות וסעודיה משקיעות מיליארדי דולרים בנמלים ובתשתיות בקרן אפריקה ולאורך הים האדום, סין רואה באזור חוליה מרכזית ביוזמת "החגורה והדרך", הודו מבקשת להבטיח לעצמה נתיבי אספקה ושווקים חדשים, וטורקיה מרחיבה את השפעתה הפוליטית והביטחונית. הגבול המסורתי בין המזרח התיכון לבין אפריקה הופך מטושטש יותר ויותר. גם אם ההסכם בין וושינגטון לטהראן ייחתם והמתיחות סביב הורמוז תדעך, אחת המסקנות החשובות שהותיר המשבר כבר ברורה: אפריקה אינה עוד שחקנית שולית בשוק האנרגיה העולמי.
הכותבת היא ראשת מסלול המזרח התיכון בבית הספר לאודר לממשל, אוניברסיטת רייכמן. חוקרת ערב הסעודית ומדיניות נפט ואנרגיה.
חשיבותן של צפון ומערב אפריקה הולכת וגוברת. אלג'יריה ביססה את מעמדה כאחת מספקיות הגז הטבעי הנוזלי החשובות של אירופה
פורסם לראשונה: 00:00, 23.06.26
