ראש הממשלה בנימין נתניהו זימן דיון של ראשי מפלגות הקואליציה, שצפוי להתקיים היום בערב (שלישי), כאשר השאלה המרכזית שצפויה לעלות היא מועד פיזור הכנסת. ברקע קיימות מחלוקות חריפות בתוך הקואליציה, בדגש על דרישותיהן של המפלגות החרדיות אשר לגביהן יש התנגדות בתוך הליכוד והציונות הדתית. אבל ראשי דגל התורה ואגודת ישראל, משה גפני ויצחק גולדקנופף, הודיעו שלא יגיעו אף שהוזמנו, בעקבותיו גם יו"ר ש"ס אריה דרעי מסר הודעה דומה - ובעקבות זאת הדיון בוטל.
במרכז הדילמה של נתניהו: האם להמשיך את כהונת הכנסת תוך שמירה על הגוש, גם במחיר של אישור בליץ החקיקה החרדית - או ניסיון לגבש הסכמה של כל ראשי המפלגות, לפזר את הכנסת כבר בשבוע הבא ולקבוע מועד מוסכם לבחירות, כאשר התאריך המוביל הוא 20 באוקטובר.
ראש הממשלה יפזר את הכנסת? נתניהו והחרדים
(צילום: ראובן קסטרו, עמית שאבי, דוברות הכנסת)
במקביל, האמת היא כי בכל תרחיש הכנסת תתפזר לכל המאוחר תוך קצת פחות מחודש ב-17 ביולי - כך שבהורדת סופי שבוע נשארו רק 18 ימי עבודה לכנסת, זמן שגם ככה לא מאפשר להעביר את חוק סבסוד המעונות, חוק ביטול המעצרים וחוק יסוד לימוד תורה, כך שנתניהו ודרעי משלים עד כה את הציבור החרדי.
לצד הבלגן עם הנשיא טראמפ בזירה המדינית שעשוי להשפיע על המצב הפוליטי, לפי מקורות בליכוד, לאחרונה נתניהו ראה סקרי עומק לפיהם בחירות על נושא דת ומדינה - קרי, גיוס חרדים - פוגע גם בבייס הליכודי ובמצביעי הציונות הדתית שמזוהים עם הקואליציה, ולא רק באלקטורט שנחשב לימין רך.
על רקע הנתונים הללו, גם נתניהו וגם בציונות הדתית לא רוצים לאפשר בליץ חקיקה חרדי רגע לפני הבחירות. ולכן פיזור הכנסת כבר עכשיו עולה כאפשרות. תרחיש אחר שעשוי לצאת מהפגישה הוא סיכום של החוקים החרדים שנתניהו מסכים להם, בכדי למרוח עוד קצת את זמן החקיקה. זאת במטרה לאשר את חוק פיצול היועמ"ש, שנמצא כשבועיים-שלושה לפני הגעה לאישור סופי.
בצל הכישלון של החרדים בקידום חוק הפטור מגיוס, בשבועות האחרונים הם דורשים שורת חוקים בניסיון לפצות את ציבור תומכיהם. החרדים מתעקשים על שורת חוקים אלה כתנאי לתמיכה בכל חקיקה אחרת של הקואליציה.
במוקד החקיקה החרדית נמצא חוק עוקף בג"ץ לסבסוד המעונות, זאת למרות שהפסיקה קבעה כי צריך לעצור את ההטבה לציבור המשתמטים. החוק עבר בקריאה טרומית ונמצא בהכנה לקריאה ראשונה, אך נתניהו החליט שלא לקדמו. בניסיון להמתיק את הגלולה שלח את מזכיר הממשלה יוסי פוקס לדון ברעיון של חקיקה בהוראת שעה לשנה להקפאת המעצרים למי שיוכח כי הוא לומד תורה. ח"כ אריה דרעי מש"ס הסכים ובלע את הפיתיון, זאת למרות שברור שמדובר ביוזמה שאין לה שחר מבחינה משפטית. ח"כ משה גפני מדגל התורה סירב לסחר חליפין, התעקש על חוק ביטול סבסוד המעונות, והודיע שאם החוק לא מקודם הוא דורש את פיזור הכנסת באופן מיידי.
חוק נוסף הוא חוק יסוד לימוד תורה, שנמצא גם הוא בהכנה לקריאה ראשונה, ושהיה אמור להיות מקודם בוועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן. האחרון לא קבע דיונים בעניינו וביקש להעביר את החוק לוועדת הכנסת בטענה ל"עומס בוועדה", אך ברור כי בציונות הדתית לא רצו בקידום החוק מתוך הבנה שהוא עושה להם נזק. בתוך שלל היוזמות, ח"כ דרעי רוצה לקדם את חוק ביטול רפורמת הכשרות של מתן כהנא מממשלת השינוי.
בתוך כך, מנכ״ל ועדת הבחירות המרכזית, עו״ד דין ליבנה, הבהיר אתמול לנציגי המפלגות כי לא יתבצעו מעצרי עריקים חרדים ביום הבחירות. זאת כדי למנוע מצב שבו חרדים לא מגיעים להצביע מחשש להיעצר.
ובאשר לגורל הגוש, נתניהו, כאמור, לא רוצה לשלם מס חרדי גבוה, אך גם רוצה לשמור על הגוש. ולכן סביר כי הקואליציה תגיע להסכמה על חוק הכשרות ואולי חוק יסוד לימוד תורה, בתמורה לכך שתספיק להעביר את חוק פיצול היועמ"ש, או לחילופין שתחליט לקדם את פיזור הכנסת.
פורסם לראשונה: 00:00, 23.06.26
