ההסכם בין ארה"ב ואיראן נראה כמו התרסקות קולוסאלית של העמדות האמריקאיות. הן מפתיעות בחומרתן - אך תעלו מעל לחמיצות, לישראל יש הזדמנויות במשבר. ננסה להבהיר מבעד לביקורת את מצב המגרש, השחקנים ובעיקר: מי גנב את הכדור.
אל-ת'אני אמיר קטאר
(צילום: Karim JAAFAR / AFP)
הקטארים ניסו להסתיר זאת, אך נסיכות הנפט היא התסריטאית והמפיקה של המזכר שמטרתו להציל את איראן - מחריבת העולם. עד עכשיו הם פעלו בחשיכה, אבל הקאטרים שיכורים מהצלחה, נעשו חסרי זהירות. שמתם לב איך הם עלבו והיתלו בסגן הנשיא וואנס בשווייץ. תארו לכם מה קורה בחשיכה.
שלא נתבלבל: קטאר מאמינה בהחרבת המערב, כמו איראן. אלא שהכל עטוף במרבדים של עושר אוריינטלי קסום. אבל הם לא אצילי המדבר, יותר ברברים בחליפות. עוגת שוקולד מעורבת בשברי זכוכית. בהצלחה כשאתם אוכלים את זה. תשאלו כמה ישראלים כאן.
שמתם לב שהמדינה היחידה במפרץ שלא באמת ניזוקה במלחמה הייתה, ובכן - קטאר. כל הטילים ששולחו אליה כוונו לבסיסים אמריקאיים. וכדי להעלות את מחירי הנפט - הם איפשרו לאיראנים להפציץ להם בשוליים שדה נפט. הנזק זניח - אבל מחירי הנפט טסו לשמיים. ארה"ב נלחצה, אירופה קפאה מפחד, שאר מדינות המפרץ זעקו - וככה הגענו להפסקת האש.
גנבה את הכדור
המלחמה נעצרה מפני שקטאר גנבה את הכדור באמצע המשחק. דרך ניסוח ההסכם הצליחה קטאר להשתלט על הגה מדיניות החוץ האמריקאית, לשבור את ההגה חזק הצידה ולהתנגש בקיר. הקטארים זיהו חולשות ופרצו דרכן. אנשי הצוות של הנשיא נהגו בהם כבעלי ברית. אנשיו של טראמפ בטחו בקאטרים וסיפרו להם על החולשות וצורכי ארה"ב. תזכרו איך התרגש וויטקוף מהמחוות שעשו לו האחים מקטאר ומחמאס במהלך הפגישות איתם בדוחא לשחרור החטופים. רק שהאמריקאים שכחו שבתרבות המדבר - את האחים רוצחים, כבוד המשפחה, אתם יודעים. והתרבות האמריקאית בעיני הקטארים היא חילול כבוד המשפחה והאיסלאם על סטרואידים.
אבל הפעם הקטארים הצליחו מדי. נוסח ההסכם מעיד על זלזול מוחלט בארה"ב מצד הקטארים. שימו לב לשתיקתם הרועמת של מרקו רוביו ופיט הגסת'. מזכיר המדינה ושר המלחמה, שניהם ותפקידיהם מייצגים את הטיטאניות של העוצמה האמריקאית. כאן ההזדמנות של ישראל. בעקבות נוסח ההסכם, מתחילה להתגבש גם בארה"ב ההכרה שקטאר היא האויבת הקיצונית ביותר של ישראל והמערב - יותר מאיראן.
קטאר אינם אצילי המדבר, יותר ברברים בחליפות. עוגת שוקולד מעורבת בשברי זכוכית. בהצלחה כשאתם אוכלים את זה
אם ההסכם ימומש זו פגיעה בביטחון הלאומי האמריקאי. הקאטרים, נחש הצפע של העולם, זיהו הזדמנות לפרק אסטרטגית את ארה"ב. לאחר כ-30 שנה שבהן מצליחה קטאר לפרום את ערכי הציוויליזציה המערבית דרך השתלטות של שוחד במוסדות התרבות, הכלכלה והמדינאות העיקריים בעולם - היא כעת על הכתר. ההסכם הוא פגיעה בלב מדיניות הביטחון הנחוצה לקיומה של ארה"ב ולניצחון שהיא מתכננת על ציר מדינות הרשע, שמבקש להחריב אותה בראש ובראשונה.
קטאר וטורקיה עשו הכל כדי שהמלחמה לא תיפתח. הם הבינו כי הפלת המשטר באיראן תהפוך את ישראל למעצמה החשובה, אחרי סין, בכל מרחב חצי הכדור המזרחי. מאינדונזיה, דרך הודו, ארצות המפרץ הערבי, קפריסין, יוון וסומלינד, בקצה הדרום-מערבי של המרחב.
רמי סימניאך המלחמה נפתחה למרות מאמציהן. טראמפ הצטרף אלינו, על הראש של קטאר וארדואן. והם עושים הכל לחרב לנו. בסיבוב הזה הם הצליחו. אבל במערכה הגדולה הם הפסידו. ישראל הפכה להיות המעצמה המשפיעה באזור. העוגן של הברית האזורית. כעת דווקא בגלל המזכר המבולבל אותן ארצות בדיוק מחזרות באמוק אחרי... ישראל, שמתגלה כעוגן היחיד באזור.
וממתק לשבת הקרובה: זכרו שהמציאות משברית, אך תמיד, משם ניצחנו. ארה"ב איתנו על מלא, לטובתה. אנו המוצב הקדמי של הציוויליזציה המערבית. לכן אולי נהיה בקרוב עדים לתרמית הגדולה בהיסטוריה: טראמפ יוצר לאיראנים את תרמית טרויה הגדולה בתבל, מרתקת יותר מסיפור טרויה המקורי, שבסופו, כידוע, העיר הקדומה נחרבה.
האיראנים, שתמיד מספרים על עצמם שהם שחקנים מעולים - משמשים במחזה של טראמפ גם בתפקיד הטרויה, הסוס והפגרים המתים. כשחקני אופי הכי מתאים להם פגרים מתים.
