השופטים במשפט נתניהו הגישו לו אתמול על מגש כסף את קמפיין הבחירות. לא בסלוגנים ולא בפאנצ׳ים, אבל כן במהות. הם כמובן לא עשו זאת מתוך תמיכה פוליטית בראש הממשלה, אפילו לא מתוך אמפתיה כללית של שופטים לנאשם. למעשה, אפשר לומר שהמעמד הזה נכפה על השופטים בידי מערכת כוחנית שפועלת באופן כרוני נגד אזרחי המדינה.
ההמלצה של השופטים לתביעה לוותר על סעיף השוחד, כפי שהמליצו לפני שלוש שנים, מסדרת את יחסי הכוחות באופן ברור: נתניהו הוא האנדרדוג והמערכת מולו היא דורסנית ותאבת חיסול הימין. ואת המציאות הפשוטה הזאת יפגוש האזרח הישראלי במערכת הבחירות הקרובה.
נתניהו במשפט
(צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
היועמ"שית והפרקליטות תכננו שההיפך יקרה, אבל המשפט שמתנהל נגד נתניהו דווקא חיזק אותו. אלו לא רק תחלואי המערכת שהתגלו, כתמי שחיתות בהתנהלות החקירה ובחקירות עדים לאורך הדרך. התעקשות מיותרת על משפט סרק במהלך מלחמה ונתניהו לא רק שמתגלה כלא מושחת - אלא כקורבן של המערכת הזאת.
זו מערכת שלא מניחה למושא הרדיפה שלה גם כשהיא נכשלת ונזרקת מכל המדרגות. הרי מה היה מתבקש במצב הנתון, לאחר שפעמיים השופטים המליצו על ביטול סעיף השוחד? לבטל את סעיף השוחד. אבל לא הפרקליטות של מדינת ישראל. שם יתעקשו על הסעיף הזה כאילו משהו יקרה, כאילו פתאום תצוץ לה איזו ראיית זהב שתוכיח את מה שהם כל כך רוצים להאמין בו - שנתניהו מושחת. אבל בזמן שראיית הזהב מתעכבת הם מצליחים כאמור להוכיח משהו אחר - שנתניהו נרדף. ובימים של מערכת בחירות לנרדפות יש משמעות. ואם נפתלי בנט היה נאמן לדבריו על תמיכתו באנדרדוג, הוא היה תומך בנתניהו.
נתניהו לא בונה בבחירות על המרת מצביעי איזנקוט ויאיר גולן למצביעי ליכוד. הוא כן בונה על זה שאנשי ימין ינועו לקלפיות בהמוניהם כדי לוודא שאחוז ההצבעה בקרב הימנים יהיה גבוה. הרי בבחירות הקודמות המרחק בין ימין לשמאל לא היה גדול, רק שמרצ ובל"ד לא עברו את אחוז החסימה, ואילו בימין - כולן עברו את אחוז החסימה. דבר זה תרם לא מעט לניצחון הימין, לעומת בחירות 2019, בהן בנט היה מרחק של כ-1500 קולות מאחוז החסימה - ואם היה עובר אותו היה מסייע לימין.
את עמדת הנרדף חולקים עם נתניהו רבים ממצביעי הימין. היועמ"שית, לתחושתם, רודפת אותם בעתירות שלה נגד זיני, גופמן, כחלון. בהתנהלות שלה בפרשת כוח 100. בהתנגדות שלה לחקירות של צה״ל ושב״כ בידי מבקר המדינה. ביחס ליונתן אוריך וצחי ברוורמן
את עמדת הנרדף חולקים עם נתניהו רבים ממצביעי הימין. היועמ"שית, לתחושתם, רודפת אותם בעתירות שלה נגד זיני, גופמן, כחלון. בהתנהלות שלה בפרשת כוח 100. בהתנגדות שלה לחקירות של צה״ל ושב״כ בידי מבקר המדינה. ביחס ליונתן אוריך וצחי ברוורמן. אז כשציבור שמרגיש נרדף בלאו הכי, מקבל אישור לכך שראש המחנה נרדף בידי התביעה - זו בהחלט תחושה שיכולה להוציא אנשים מהבית.
יתרה מכך. נתניהו יוכל לשרטט את היתרונות שלו, לא רק ביכולת לנהל את הקשר עם טראמפ, מהלכים מדיניים מורכבים, או את הסוגייה האיראנית. בניגוד למועמדים האחרים - הוא יודע על בשרו למה המערכת צריכה רפורמה.
וראש הממשלה יוסיף ויאמר, שבימים בהם כל הפוליטיקאים רוצים להיות אנשי ימין, הם מוזמנים להוכיח זאת בגישה שלהם למערכת המשפט ואכיפת החוק. היה ברור עוד קודם ועכשיו אולי עוד יותר, שרפורמה משפטית היא לא רק המלצה, אלא ממש בגדר חובה למדינה חפצת חיים. ועוד כשלפנינו מינויים חשובים לשופטי בית המשפט העליון ולתפקיד היועמ״ש. וכך ישאל נתניהו: האם תרצו מדינה שבה מתעקשים על סעיף שוחד למרות שאין ראיות, או מדינה שבה מתנהלים על פי החוק? אני חזק, הצלחתי לעמוד בלחצים. אבל כל אחד אחר, אולי אפילו אתם - הייתם נשברים מול מערכת כזו משומנת ומסוכנת. הוא כנראה לא טועה.
