אסור היה לו לחופש הגדול לצאת לדרך במתכונת המוכרת והקיימת. אנחנו אחרי מגפת הקורונה וכמעט שלוש שנות מלחמה, והילדים שלנו זקוקים לחופשה מבוקרת. הם זקוקים למסגרת, לא פחות ממה שהם זקוקים לחופשה. נכון היה להפוך את בתי הספר של החופש הגדול למסגרת מחייבת, ונכון היה להגיע להסכם שמחייב גם את ציבור המורות והמורים. בשנים שבהן הקמתי את בתי הספר של החופש הגדול, הצלחנו לגרום למורים ולמורות רבים להיות אבן הראשה של הפעלת התוכנית.
היה נכון ליצור מסגרת מחייבת של תגבור לימודים להשלמת הפערים, היה נכון לדאוג שלכל נער ונערה בישראל יהיה מנטור שילווה אותו במהלך החופשה. אפשר היה להשתמש באלפי הסטודנטים בישראל תמורת מלגת לימודים נדיבה, אפשר היה להעמיק ולהרחיב את תפקידם (ותקציבם) של ארגוני ותנועות הנוער.
אי אפשר להתעלם מהגידול העצום בהתנהגות הסיכונית, דוח עמותת עלם מצביע על כך. אי אפשר להתעלם מהאלימות שנחשפנו אליה בחודשים האחרונים. איך אפשר לשלוח צעירים וצעירות שחוו טלטלה גדולה, לחודשיים של שוטטות בגנים ציבוריים?
חלק מהכישלון בהפעלת חופש גדול שתואם את הצרכים של הילדים והילדות, הצעירים והצעירות נובע מריכוזיות עודפת, מהתחושה שעל משרד החינוך והעומדים בראשו להציע תוכנית אחידה לכלל המדינה. אבל בתכנון נכון של החופש הגדול, הייתה ניתנת הקצאה של "סל חופש גדול" דיפרנציאלי לכל אחד מהילדים שלנו על פי צרכיו – סל שמותאם לרמה הסוציו-אקונומית של הוריו, ובה בעת מותאם לצרכים הייחודיים של אזור מגוריו. את הסל האישי היה נכון להעביר לשלטון המקומי. כך היינו מתאימים את החופשה של ילדי קריית-שמונה לצרכיהם, מה שלא מחייב את ילדי גבעתיים.
כללים לחופש
ועם כל זה, גם עלינו, ההורים, מוטלת אחריות. הנה כמה כללים משפחתיים בסיסיים לחופש:
1. לזכור שחופש הוא מצרך בסיסי, אין מי שלא זקוק לו. החופש הגדול נדרש לכולם. למורים, לתלמידים, להורים קצת פחות. לא בכדי הוא מעורר אצל הורים רבים תחושה של חרדה. לילדים הצעירים צריך למצוא מסגרת, אי אפשר להפסיק לעבוד חודשיים. לצעירות ולצעירים, מדובר בפנאי שסיכונים רבים בצדו.
2. עצור, גבול לפניך! ילדים וצעירים זקוקים לגבולות. שרטוט מפת המותר והאַסור הינו תנאי הכרחי להתמודדות עם אתגרי החופשה. לאן מותר ולאן אסור ללכת, באילו שעות יש להגיע הביתה. בבסיס החופשה הגדולה צריכים לעמוד אמון הדדי ושקיפות.
3. אנחנו לא כספומט! יש לקבוע מראש את המסגרת התקציבית העומדת לרשות הצעירים במהלך החודשיים הקרובים. מסגרת התקציב תנוהל על ידי הצעירים באופן שיהלום את הצרכים שלהם, אסור להפוך את מערכת היחסים בין הורים לילדים למשא ומתן כלכלי.
4. בית הוא לא בית מלון - חופש גדול אינו מהווה פטור מהחובות המוטלות על יושבי הבית. מהם התפקידים המוטלים על הצעירים והצעירות במהלך ימי החופשה. איך יסייעו להורים היוצאים לעמל יומם? איך נעצב שגרת חיים שמדגישה גם את החובות ולא רק את הזכויות.
5. מתי בפעם האחרונה עשית משהו? משמעות, רבותי. איזו משימה של נתינה, חסד, צדק, צדקה, ייטלו הצעירים על שכמם? בצפון ובדרום יש מי שזקוקים לסיוע; קשישים בודדים מחפשים יד מושטת; ילדים עם צרכים מיוחדים דורשים חברות וחברים שיוציאו גם אותם למרחבי הבילוי. חובתם של ההורים לדרוש מהצעירים להצביע על "משימה חברתית" שאליה יתחייבו.
6. ומה החלק שלנו? וכל זה אינו פותר אותנו מהחובה להיות זמינים יותר, נגישים יותר. לקבוע זמן מפגש יומי קבוע, ללא הפרעות, ללא מכשירים סלולריים. זמן לשיח עמוק, חושפני, עוטף, גלוי. בסופו של דבר, אנחנו ההורים, אנחנו אחראים.
הרב שי פירון, נשיא פנימה ויו"ר עלם





