לזכותם ייאמר, כשמפגינים חרדים רוצים להילחם על משהו הם החיילים הכי טובים ואף רב-אלוף בן אנוש לא יעצור אותם, גם לא אייל זמיר. אין משימה שגדולה עליהם – אם צריך יגיעו לביתו של מפקד המשטרה הצבאית ויפחידו עד מוות את אשתו וילדיו שיחולצו על ידי עשרות ניידות, אם הרב רק ירמוז יתפרצו בהמוניהם לביתו של שופט בית המשפט העליון וישתוללו כאחרוני הקוזאקים הנגזלים בעיצומו של פוגרום, אם תישמע הפקודה הנכונה הם כבר ירוצו לטלטל את רכבה של קצינת הרפואה הראשית של משטרת ישראל ואם שכולה במהלך הפגנה נגד חוק הגיוס, ואם הרב יזדי יורה למחות את שמו וזכרו של הרמטכ"ל הם יחושו לבצע בלי להתבלבל בין פשוטו למשמעו.
הרב אריה יזדי
(צילום: מוטי קמחי)
צייתנים ללא גבול וגאים לתפארת, הפורעים הצעירים עושים את שלהם ובהצטיינות יתרה, אלה אנחנו שלא מסוגלים להעריך אותה. הם בגיל הזה שהולכים אחרי המפקד בלי לשאול שאלות, מתאבדים על החיים כדי לבלוט, תאבים למילה טובה על תפקודם, ומתעלים רוחנית מעוד לילה בתא מעצר שורץ ג'וקים. הם לא יצאו לרחובות כדי להישבר, אלא כדי להתחזק. כשהם זועקים ברחובות "נמות ולא נתגייס" הם לגמרי מתכוונים לכך, אלה רק אנחנו שלא מאמינים להם.
אנחנו רואים עריקים שנעצרו – הם רואים חטופים שנפלו בשבי, אנחנו קוראים לזה חסימות כבישים והפרה חמורה של הסדר הציבורי – הם ממתגים את זה כקידוש השם והשבת עטרה ליושנה, אנחנו רואים משתמטים – הם רואים צדיקים נסתרים. ההמון החרדי המוסת באשקלון, בבני-ברק, בירושלים ובכל מוקד אחר ברחבי הארץ שבו יש ישיבה, דובר את השפה שלמד ממנהיגיו. הרב יזדי מתודלק היטב מאמירותיהם של חבריו הקרובים בכנסת ישראל. אם בבוקר הוא שומע את מנהיג ש"ס אריה דרעי משתולל על היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ומכנה אותה "אנרכיסטית, מרסקת את אמון הציבור, ראש האופוזיציה בפועל" רק כי סירבה למחוק את סעיף השוחד במשפט נתניהו, חזקה עליו שבערב כבר יתיר את דמו של סמל שלטון אחר.
הם לא יצאו לרחובות כדי להישבר, אלא כדי להתחזק. כשהם זועקים ברחובות "נמות ולא נתגייס" הם לגמרי מתכוונים לכך, אלה רק אנחנו שלא מאמינים להם
ואם ביום למחרת נאומו המשתלח בעצרת הוא שומע איך חברי הכנסת מש"ס עושים צחוק מנציג צה"ל תא"ל שי טייב בדיון אליו הוזמן בוועדת חוץ וביטחון, מבחינתו מדובר באור ירוק להמשיך בהסתה כסדרה. הרב יזדי הוא רק נורת חיווי של מכונה פוליטית שלא מפסיקה לעבוד 24/7, ואם אתם רואים אותו מהבהב סימן שהבחירות קרובות. אוזניו כרויות למצוות השם, לא להסברים סבלניים בנוגע לאי-חוקיותו של החוק להקפאת מעצרי משתמטים חרדים – "זה לא אפשרי שלא תהיה אכיפה רק כלפי קבוצה אחת שנמצאת תחת חוק שירות ביטחון" – שבאים מפיו של מפקד בכיר בצבא.
שתי החונטות השולטות בציבור החרדי – הרבנית והפוליטית – מהדקות את האחיזה על צווארה של החברה הישראלית ואין להן שום כוונה להרפות. הם יודעים את כוחם על מנופי השלטון, מנצלים את חולשתו של נתניהו וממצים עד תום היתכנויות קואליציוניות. איפה שאמיר אוחנה ידיר את נשיא בית המשפט העליון – שם יקבלו השראה לתקוף שופט אחר, היכן שיבזו הוראות של יועצים משפטיים – שם יתנדבו להפר אותן, ובמקום שבו יתנגשו שני העולמות שם תמיד יבחרו ברב יזדי על פני הרב-אלוף זמיר.
ה"פור-יו" לא משקר
זה לא מקרי שאנשי ונשות ליכוד דוגמת שרת התחבורה מירי רגב, שדווקא מבקרת במסעדות שמתמחות בשרצים האסורים במאכל מדאורייתא, החלו להיראות לאחרונה בחברת ספרי קודש. ה"פור-יו" לא משקר, ואם נערי הדיגיטל הפזורים לרגליה זרמו איתה על פריים של חצר שקטה ובמרכזה צדיקה עטויית שביס הרכונה על חומש – היא נשאלת על תפילה ועונה על ספר דברים, כנראה שככה היא מתאמנת לקראת המקצה של היאחזות בקרנות המזבח.
חברי הקואליציה הזאת – חרדים כמחללי שבת בפרהסיה – מזלזלים בתורה הקדושה, אחרת לא היו מורידים אותה לזנות ומגלגלים אותה בזפת של אלימות ובנוצות של שנאה. בשמה הם דורשים למחות את שמו של הרמטכ"ל, בשמה הם דורשים להכות ולפגוע ביהודים, בשמה הם תובעים ומקבלים תועפות תקציבים מבלי לתת תמורה אזרחית, בשמה הם מבקשים ערבות הדדית ושולחים אחרים למות, ובשמה מחוקקים חוקים שאין בהם שום דבר יהודי.
מרב בטיטוצילום: דנה קופללימוד התורה על בסיס יומי הוא אידיאל, חזון אוטופי נדיר ומיוחד שאינו מותאם לאדם הממוצע והסביר הזקוק לכסף ולפעילות כדי להתקיים נפשית ופיזית. בחסות פוליטיקאים חסרי מעוף לאורך השנים וביתר שאת בממשלה הנוכחית, הגיע הציבור הישראלי לנקודת האל-חזור ביחסיה עם הציבור החרדי, ממנה אפשר רק לעלות: להקים בתי ספר ממלכתיים ללימודי ליבה, לפרק מבפנים אמונות רווחות, לתמרץ באמצעות מענקים משפחות של חרדים משרתים, לממן מלגות ללימודים באקדמיה, להקים מסגרות לאומיות לגבר ולאישה החרדים המשולבים בשוק העבודה, ולהשפיע באמצעות תקציבים על המוטיבציה שלהם לשרת בצבא.
כמו בארבע השנים האחרונות, שוב מתברר שהמדינה מפקירה את טובי בניה לזרועותיהם של מפקדים זרים בצבא עוין, רק שהפעם הוא מתוקצב על ידינו.
