שופטי בג"ץ שדנו בעתירה נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לא עשו חיים קלים למייצגי הממשלה והכנסת, שהתייצבו בשבוע שעבר להגן על החוק. "אנחנו כאן כדי להגן על זכויות האזרח, ולא תהיה פגיעה בציבור אם החוק הזה ייעצר", הבהיר להם הנשיא יצחק עמית. הוא קרא לילד בשמו ואמר מפורשות: "אנחנו בשינוי משטרי".
השופטת גילה כנפי-שטייניץ חרגה מהשורות. "בג"ץ ביטל חוק יסוד לפני כשנתיים וחצי, כעת אנחנו מתבקשים לבטל בפעם השנייה חוק יסוד. אי-אפשר לתאר את המחירים של זה שנראים לפעמים אחרי עשר שנים, כמו קידום של רפורמה", אמרה. גם המשנה לנשיא, נועם סולברג, תהה האם נחוצה כאן התערבות של בית המשפט העליון. אבל דבריו של הנשיא עמית שיקפו את חששותיהם של רוב חברי ההרכב המורחב.
גם בתיקים מהותיים שבהם דנו כמו ביטול עילת הסבירות, פיטורי היועמ"שית, פיטורי השר בן גביר, פיטורי ראש השב"כ ומינוי מחליפו, לא נראו שופטי העליון כה נסערים. יש שיאמרו שהם מגינים על הקליקה שלהם. השופטים, מצידם, יטענו שהם מגינים על הקליקה של כולנו – הדמוקרטיה, שלטון החוק והעצמאות השיפוטית.
הנשיא עמית והשופטים יחיאל כשר, רות רונן, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ודפנה ברק-ארז הניחו את היד על מה שמקומם אותם ומדיר שינה מעיניהם – היפוך התנאי הבסיסי לבחירת שופט תוך העדפת נטייתו הפוליטית והאידיאולוגית על פני כישוריו המקצועיים. הם התקשו לקבל את דבריו של סולברג, שסבר כי מטרת החוק היא לעודד גיוון סוציו-אקונומי, דתי, עדתי ומגדרי, שאין חולק על נחיצותו.
מימין: יצחק עמית. "שינוי משטרי", יצחק ברט. "אין נורמה", שגית אפק. בשירות היו"ר
(צילומים: עמית שאבי, שלו שלום, אלכס קולומיסקי)
שופטים "משלנו"
יאמר מי שיאמר – כבר 20 שנה נבחרים שופטים על פי קרבתם האידיאולוגית לחברי הוועדה. עובדה ש"חוק סער", שחייב בחירת שופט עליון ברוב מיוחס, הוביל לכך שתמיד מונו שני שופטים ב"דיל" – שמרן וליברל. אבל רוקמי הדיל, נשיאי העליון ושרי המשפטים, הקפידו להדגיש שמדובר בראש ובראשונה בשופט מצטיין ומקצוען. הפעם הוכנס הצלם אל תוך היכל בג"ץ. נציג הממשלה, ד"ר יעקב בן-שמש, ונציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, אפילו לא ניסו להסתיר שמטרת החוק היא להכניס שופטים "משלנו". ואם הם יהיו מקצוענים – מה טוב.
ברט הוא מקרה מעניין – איש מחלקת הבג"צים לשעבר, הנחשבת ל"סיירת מטכ"ל" של הפרקליטות. הוא לא התבלט שם כמומחה בתיקים חוקתיים, אך כנציג הייעוץ המשפטי של הכנסת בפני בג"ץ זהו לחם חוקו. משפטנים בכירים, החוששים מקריסת השירות המשפטי הממלכתי במסגרת המהפכה המשטרית, רואים בהופעתו של ברט חלק מחיתוך חבל הטבור שחיבר בין הייעוץ המשפטי לכנסת לבין הייעוץ המשפטי לממשלה.
הגם שהייעוץ המשפטי לכנסת הוקם בראשית שנות ה-2000 כישות נפרדת מהייעוץ המשפטי לממשלה, ובצדק, המסורת הייתה שמדובר בשני גופים ממלכתיים החולקים אותה מחויבות לאינטרס הציבורי ואותו האתוס הרואה בבית המשפט העליון את הפרשן הבלעדי של החוק והנורמות. אף שלעיתים קרובות ייצג הייעוץ המשפטי לכנסת עמדה פרשנית נפרדת בפני בג"ץ, מדובר היה בוויכוח משפטי בין שני אחים.
לא עוד. "מרגע שעו"ד ברט לא חלק על עמדת נציג הממשלה, ד"ר בן-שמש, שייבחרו לשיפוט נציגים בעלי 'גיוון אידיאולוגי' – מכבסת מילים לגיוון פוליטי, לא רק שהוא נפרד מעמדות משפטיות מסורתיות הקיימות מאז קום המדינה, אלא גם מבית הגידול המשפטי שלו", אומר גורם בכיר בכנסת. "וכאן הכל מתחבר – החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה נועד, בין השאר, לנתק את הזיקה בינו לבין היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. בעצם כפיפותם לסמכות המשפטית של היועמ"ש הם היוו חוד חנית של שמירת הסף בישראל".
"זה העתיד שמצפה לנו. מה שהשר רוצה – הוא שיהיה. והאזרח הקטן יישאר ללא הגנה אמיתית. השוויון בפני החוק, טוהר המידות וזכויות הפרט מצויים בסכנה גדולה"
גורמים בכנסת אומרים כי מכיוון שמדובר בסוגיה כה מרכזית – עצמאות השיפוט – הייעוץ המשפטי של הכנסת צריך לייצג בפני בג"ץ את כל העמדות. "ברט והבוסית שלו, היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפק, היו צריכים להקפיד שהייצוג בפני בג"ץ יהיה ניטרלי ומקצועי כדי שגם האופוזיציה תחיה איתו בשלום. אפק הייתה צריכה להנחות אותו שייצג גורם ממלכתי שבו הדעות חלוקות, יותר מאשר מייצג הממשלה שייצג את הקואליציה בלבד".
משומר סף מקצועי ועצמאי לקונסיליירי פוליטי
פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי באוניברסיטת רייכמן, סבור שקו אחד מחבר בין בג"ץ הוועדה לבחירת שופטים לבין חוק פיצול מוסד היועמ"ש. "זהו חוק פיצול-חיסול של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שיהפוך אותו משומר סף מקצועי ועצמאי לקונסיליירי פוליטי, שאפשר יהיה להתעלם מחוות דעתו המשפטית", אומר רוזנאי. "בבית המשפט תישמע רק העמדה שהממשלה מעוניינת בה ולא כל עמדה אחרת. מעבר לכך, מדובר בהסרת קו ההגנה הראשון על שלטון החוק וזכויות האדם מפני הממשלה – בית המשפט הוא קו ההגנה השני וגם אותו מנסים לחסל.
"יש לכך גם השלכות דרמטיות על מערך היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה שהם אלו שמבססים – בעשרות אלפי החלטות, הנחיות, חוות דעת, פגישות ודיונים – את שלטון החוק בעבודת הממשלה. היועץ המשפטי למשרד הממשלתי הוא לא עורך דינו הפרטי של השר. הציבור הוא הלקוח שלו. הוא שם כדי לוודא שהשר והמשרד פועלים לפי הדין, בלי שחיתות או אפליה. הוא אוכף את שלטון החוק מתוך המשרד. וכך צריך לנהוג גם הייעוץ המשפטי לכנסת. הוא מייצג את הכנסת כמוסד. הוא אינו עורך דינו הפרטי של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה. לכן כל כך הופתעתי לשמוע את נציג הכנסת טוען בבג"ץ בעניין הפרת החשאיות בהצבעה שבה נבחר עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה. 'אין נורמה', טען עו"ד ברט. 'אין איסור על צילום במצלמות או משהו דומה'. אבל יש נורמה. בחוק היסוד ובחוק המבקר נקבע כי הבחירות הן חשאיות".
כך, אומר פרופ' רוזנאי, גם בהגנה של עו"ד ברט על חוק הוועדה לבחירת שופטים, "שיביא לנו מערכת משפט – לא רק בית משפט עליון – בלתי מקצועית ופוליטית לחלוטין, תוך פגיעה אנושה בעקרון העצמאות השיפוטית. ברט הגן על החוק בחירוף נפש בלי לתת מענה של ממש לשאלות השופטים בדבר ההשלכות הצפויות. וזה העתיד שמצפה לנו. מה שהשר רוצה – הוא שיהיה. והאזרח הקטן יישאר ללא הגנה אמיתית. השוויון בפני החוק, טוהר המידות וזכויות הפרט מצויים בסכנה גדולה".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.07.26
