תתארו לכם שאתם נמצאים בפגישה עסקית עם מישהו שאתם מעוניינים להשיג ממנו משהו. תתארו לכם שאתם ניגשים לאותו אדם ומעיפים לו סטירה או מתחילים את הדיונים איתו בסדרה של העלבות וקללות כלפיו.
מי מתנהג ככה? ובכן, מתברר שמדובר בדפוס התנהגות שיטתי של האופוזיציה הישראלית. עם 52 חברי כנסת בלבד בשורותיהם, ועם הבחירות מעבר לקיץ, היית מצפה שהאופוזיציה ובוחריה יתעוררו, ייצאו למסעות פיתוי כדי להעביר אליהם בוחרים.
אבל האופוזיציה הישראלית מתקיימת בתוך תיבת תהודה: משכנעת את המשוכנעים ומבטלת כל קול שסוטה ולו באופן קל מהמסר. זהו דפוס התנהגות שגורם לגוש לפני כל בחירות להרגיש שהפעם הוא מנצח, רק כדי להתרסק על שרטון המציאות. יש מאות אלפי קולות על הרצפה לקראת הבחירות הבאות: כאלו שאשכרה נמאס להם מביבי, שקוראים לחקירה ולקיחת אחריות על אסון 7 באוקטובר, שדורשים גיוס מלא לחרדים, רפורמות משפטיות פחות צעקניות או שילוב מתוחכם בין היהודי לגלובלי ובין החילוני למאמין. מאות אלפי קולות שמחכים לגשר. במקום לפתות ולמגנט אותם, אנשי האופוזיציה עסוקים בביטול תמידי שלהם ושל טענותיהם, בהדבקת כינויים מעליבים ובזלזול. לפעמים קיימת תחושה שהאופוזיציה מעדיפה להישאר שם, אם האלטרנטיבה היא לעלות לשלטון עם קולות הביביסטים.
ראש ממשלת הונגריה פטר מדיאר
(צילום: Attila KISBENEDEK / AFP)
ההתנהגות הזו מוזרה שבעתיים, כשבוחנים את המילים של חברי הגוש רק מחודש מאי, החודש שבו הדיח פטר מדיאר את ויקטור אורבן מראשות ממשלת הונגריה לאחר 16 שנים. גוש האופוזיציה הִרבה להשוות בין נתניהו לאורבן והדרך שבה שניהם מפרקים את השדרות הדמוקרטיות של הארצות שבראשן עמדו. מדיאר, והדרך שבה הביס את אורבן בבחירות, כך שידרו קולות האופוזיציה הישראלית מבודפשט, הניח את התשתית ואת אופן הפעולה שתאפשר להפיל את נתניהו בבחירות דמוקרטיות.
"כולנו מדיאר" נשמע נהדר בתיאוריה. בפועל, האופוזיציה הישראלית לקחה את הקובייה ההונגריה והפכה אותה לאליפסה. אם מפלגות האופוזיציה בהונגריה ויתרו על מועמדותן כדי לא לבזבז קולות ונעמדו מאחרי מדיאר, הרי שבישראל הן מציגות שלושה או ארבעה מועמדים אלטרנטיביים לנתניהו. וזה עוד החלק הטוב.
מדיאר וצוות הקמפיין שלו החליטו והוציאו לפועל תוכנית מושלמת למהפך: הם ידברו עם הציבור ההונגרי רק על בעיות היום-יום שיש עליהן הסכמה. השחיתות, משבר הדיור, יוקר המחיה. מדיאר נמנע מעיסוק באוקראינה ובנושאים אחרים השנויים במחלוקת. הוא קודם כל רצה לפתות את הבוחרים ולא לעורר דחייה פבלובית.
זאב אברהמיההחלטה השנייה והיותר-קריטית, הייתה להתמקד בבוחרי אורבן מסורתיים. מדיאר נטש כמעט לחלוטין את ההסברה אצל הקהלים האורבניים הליברליים בערים הגדולות. הם היו שלו בכל מקרה. הוא הפשיל שרוולים ויצא למסע בדרכים האחוריות של הונגריה. הוא צילם מיליוני תמונות סלפי ושיכנע שוב ושוב את הבוחרים למה אורבן רע להם. הוא הקשיב להם ולבעיות שלהם. הם החזירו לו בקלפי.
האופוזיציה הישראלית רוצה לעשות מדיאר. אבל לא באמת. היא רוצה להגיע לתוצאה הסופית, אבל בלי הדרך. היא רוצה לדבר על המדינה הפלסטינית ולבטל בזלזול את המאוויים של הבוחרים שיכולים לגרום למהפך. לא רק שזה מודל אנטי-מדיאר, מדובר בקמפיין שהוא בבירור פרו-ביבי. היית מצפה לקצת חשבון נפש בנושא הזה, אבל כמובן שמי שיעז לעשות זאת מיד ימותג כביביסט.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.07.26
