עשרים יום אחרי הציון השלישי ל-7 באוקטובר נלך לקלפי. למרות שאפשר, ואולי אף צריך היה, להקדים את הבחירות, אנחנו זוכים לפרספקטיבה שמאפשרת לנו לבחון את החלופות השונות. אין שאלה על אחריות הממשלה הנוכחית לאסון, אך השאלה החשובה יותר היא מי מבין המועמדים מציג תפיסת ביטחון רלוונטית לימינו.
נפתלי בנט, בנימין נתניהו וגדי איזנקוט
(צילום: יאיר שגיא , חיים צח לע"מ, יובל חן)
"אחרי 7 באוקטובר קבעתי עיקרון פשוט: ישראל לא תאפשר לארגוני טרור להיערך לטבח קרוב לאזרחינו. שינינו את כל תורת הביטחון שלנו, פרצנו את מחסום הפחד", קבע ראש הממשלה נתניהו. כלומר: אין מרחקים בטוחים - רק שטחים ריקים מאויב. בתווך, נתניהו גם חולל תמרון מדיני מול לבנון לבידוד חיזבאללה. אבל אולי אפשר היה אחרת?
הטוען הראשון לכתר, נפתלי בנט, מרבה לתקוף את נתניהו ביחס לפועלו מול איראן. בראשית המלחמה טען כי "במשך 30 שנים ישראל נופלת בדיוק למלכודת של התמנון האיראני. איראן מחטיפה לנו דרך חמאס וחיזבאללה ואפילו החות'ים, והממשלות בעשור האחרון נואמות ומדברות אך לא גובות מחיר כואב ממנהיגי איראן". הניתוח מדויק.
אבל אם תשאלו את בנט מה היה עושה אחרת במלחמה, הוא יתקוף את שינוי התפיסה שחולל נתניהו: בנט היה "חוזר לתפיסת הביטחון של מלחמות מהירות, חזקות ומכריעות". מלחמות מהירות - נגד מי בדיוק, ובאיזה שטח? באחרונה עלה תרחיש ייחוס חדש-ישן, לפיו פלישה נוסח 7 באוקטובר עלולה להתרחש ביהודה ושומרון או בחבל אילות.
הטוען החדש לכתר בעייתי עוד יותר. גדי איזנקוט היה רמטכ"ל הקונספציה, אך יותר מכך, היה חלק מהקבינט שניהל את המלחמה עד שבחר לעזוב. עמדתו העקבית הייתה לבצע עסקה בטענה ש"נוכל תמיד לחזור להילחם אחר כך".
בוועידת אצבע הגליל פרס את חזונו לחזית הצפון: "צה"ל חייב להישאר בדרום לבנון, ואסור לכבול את ידיו בביירות ובבקאע". תקיף, לכאורה. אבל כשנשאל איך פירוק חיזבאללה אפשרי, חזר לפתרונות ישנים שכבר כשלו: "זה מהלך ארוך טווח. דרוש כוח רב-לאומי של אמריקאים וצרפתים, ומעורבות של מדינות סוניות מתונות". ישראל תהיה בטוחה בזכות ערבויות בינלאומיות? שמענו את זה.
עקיבא לםאלא שגם תפיסת הביטחון המוצהרת של נתניהו נתקלת בבעיות מול המציאות. רק השבוע הזהיר תת-אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, בוועדת החוץ והביטחון כי "נגיע בקרוב מאוד לאזור ה-80-90 אלף משתמטים", וכי פערי כוח האדם צפויים לגדול ל-17 אלף בינואר 2027. "קיצור השירות יכריע את מערך המילואים ויביא את הסדיר עד הקצה. נאבד 4-5 גדודים סדירים". ובמקביל לאזהרות הללו, הממשלה ממשיכה להימנע מגיוס חרדים ולא מעבירה את חוק הארכת השירות. הרמטכ"ל זמיר הזהיר בקבינט: "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו", ולא קיבל תשובה. אם נתניהו למד שאין מרחקים בטוחים - הוא עדיין לא למד שתפיסת ביטחון זקוקה גם לחיילים שיממשו אותה.
אחרי שלוש שנים של מלחמה, ברור שהאויב אינו מחכה. כשבאופוזיציה קראו להפסקת הלחימה, הם הניחו שלשלום דרושים שניים - אבל מלחמה דורשת רק אחד. תושבי הגליל שהתעוררו השבוע לקול הפיצוץ שנדמה להם כרעידת אדמה יודעים: כשהאדמה רועדת, לא שואלים מתי הרגע הנוח. זו השאלה שהבוחר צריך לשאול בקלפי: לא מי דיבר נכון על המלחמה הקודמת, אלא מי נערך נכון לבאה.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.07.26
