כמעט בכל יום אנו מתעוררים לעוד ידיעה על רצח בחברה הערבית. הכותרות מספרות על סכסוך, על ארגון פשיעה, על נקמת דם או על חיסול מתוכנן, והידיעות מתמקדות במספרם ובשמותיהם של הקורבנות ובאצבע המאשימה על אוזלת ידה של המשטרה. אך בשוליהן של אותן כותרות ומאחורי כל אירוע מסתתר סיפור נוסף - סיפורם של הקורבנות החפים מפשע, סיפורם של יותר ויותר אנשים שלא היו אמורים להיות שם כלל ושלא בחרו להיות חלק ממעגל האלימות, אך שילמו עליו את המחיר הכבד ביותר: ילד שנפגע מכדור תועה, אישה שנורתה במכוניתה, עובר אורח שנקלע לזירת הירי או בן משפחה שחייו נגדעו רק משום שהיה במקום הלא-נכון ובזמן הלא-נכון.
זירת ירי בשדרות ההגנה בחיפה
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
ילדים שנפגעו מכדורים תועים, נשים שנורו בדרכן לביתן, גברים שנקלעו לזירת ירי, ובני משפחה הנושאים את כאב האובדן לכל חייהם - אינם "נזק אגבי". הם עדות כואבת למציאות שבה האלימות אינה מבחינה בין יעד לבין מי שנמצא במקרה בסביבה. כאשר חפים מפשע הופכים לקורבנות קבועים, אין מדובר עוד במלחמה בין עבריינים. זהו כשל מערכתי עמוק: כישלון של אכיפת החוק, כישלון שבו המדינה מאבדת את יכולתה להגן על אזרחיה, והחברה מאבדת בהדרגה את הרגישות לחיי אדם ואת חוסנה המוסרי. מי שמתרגל לשמוע על עוד ילד שנרצח ועל עוד משפחה שהתפרקה, מסתכן בכך שהבלתי נסבל יהפוך לשגרה. כך כולנו מפסידים - כך החברה הופכת לקורבן.
המדינה נושאת באחריות ראשונה במעלה. שנים של הזנחה, אכיפה חלקית והיעדר משילות. זכותם של אזרחי ישראל הערבים לביטחון אישי אינה פחותה מזו של כל אזרח אחר, והמדינה מחויבת להבטיח אותה - לא כהטבה, אלא כחובה בסיסית של שלטון. האחריות אינה מוטלת רק על המדינה, שחייבת להגביר את המאבק בפשיעה המאורגנת, לאסוף נשק בלתי חוקי ולהבטיח ביטחון אישי לכל אזרח. האחריות מוטלת גם על החברה הערבית המחויבת בחשבון נפש ועל ההנהגה המקומית, על אנשי הדת, על מערכת החינוך, על החברה האזרחית ועל כל אחד מאיתנו. אין מקום לשתיקה, לאדישות או לניסיון לנרמל את המציאות.
חוסאם אבו בכרעלינו לשנות גם את השיח. במקום לעסוק רק בזהות הרוצחים, עלינו לזכור את פניהם של הקורבנות החפים מפשע ואת חלומותיהם שנגדעו. כל ילד שנהרג הוא עולם ומלואו. כל אם שנרצחת מותירה אחריה משפחה שבורה. כל עובר אורח שנקלע לאש הוא תזכורת לכך שהאלימות אינה נשארת בגבולות הסכסוך - היא מאיימת על החברה כולה. זהו מאבק על דמותה של החברה הערבית ועל זכותם של אזרחיה לחיות בביטחון, בכבוד ובתקווה. כל עוד חפים מפשע ממשיכים לשלם בחייהם, אסור לנו להסתפק בהבעת צער. עלינו להפוך את הכאב לאחריות, ואת האחריות לפעולה משותפת ונחושה.
ד"ר חוסאם אבו-בכר, הוא מנכ"ל ארגון אלפנאר ומרצה באקדמיה אונו, פעיל ויזם חברתי
פורסם לראשונה: 00:00, 06.07.26
