תוצאות הפריימריז שנערכו בליכוד בשנת 2019 מאפשרות מבט רטרוספקטיבי, כזה שקשה להתווכח איתו, לתהליך שעברה מפלגת השלטון בשבע השנים האחרונות. בקליפת אגוז, הן חושפות לא רק תהליך פנים-מפלגתי אלא מסמנות גם את כישלונו של "הימין הערכי" כפי שהוא מכונה בלעג על ידי מגיש פופולרי בערוץ תומך השלטון.
יולי אדלשטיין, שעזב בסוף השבוע באופן רשמי את הליכוד והודיע על יציאה לדרך פוליטית חדשה, הוצב אז על ידי המתפקדים במקום הראשון. גלעד ארדן, שמתכנן גם הוא להקים מפלגה חדשה, סיים באותן פריימריז במקום השלישי. גדעון סער היה אז במקום החמישי וכיום, אחרי עזיבה צורמת וחזרה לא פחות מכך, נאלץ להבטיח את מקומו בבחירות הבאות רק בעזרת שיריון.
יולי אדלשטיין
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ארדן ואדלשטיין, שני בכירי הליכוד לשעבר, בצירוף איילת שקד, מקיימים בימים אלה שיחות על הקמת מפלגה חדשה שתפנה למצביעי ימין שנחשבים מאוכזבי גוש נתניהו. כאלה שמאסו בנתניהו, אך עוד יותר בחרדים. כאלה שרוצים תיקונים במערכת המשפט, אך שייעשו באיזמל ולא בפטיש. בבחירות 2026, פוסט משבר הקורונה, ממשלת שינוי ומלחמה, על פי כל הסקרים צפויה ח"כ טלי גוטליב לכבוש את צמרת הליכוד בעוד שאדלשטיין וארדן ימצאו לעצמם בית פוליטי חדש.
אז נכון, עזיבתו של אדלשטיין היא אות קלון קודם כל לנתניהו ולליכוד. ראש הממשלה עשה הכל כדי לקפד את ראשה של כל דמות עצמאית שהצליחה לטפס לצמרת המפלגה, תוך שנמוך השפעתה ואי-מינויה לתפקידים בכירים. בליכוד של ימינו, מי שלא מוכן להרכין ראשו בפני חוקי ההשתמטות והברית עם החרדים, מגורש מן המחנה. אדלשטיין, שבעברו הפר את צו בג”ץ נגדו עת היה יו”ר הכנסת, הפגין בקדנציה הזאת דווקא שמץ של מתינות בחוקי הרפורמה תוך תיעדוף אחדות בעם.
לצד ההאשמה המוצדקת של נתניהו, יש לציין שגם ארדן אדלשטיין ושקד נכשלו, כל אחד בדרכו, לבסס את קבוצת הימין הערכי בתוך הליכוד ובתוך כך במחנה הלאומי כולו. הפופולריות שמחזיק ארדן עד היום וההערכה שבעזרתה היה יכול להיבחר שוב במקום גבוה בליכוד, אינה מחסנת אותו מפני התנכלות מצד נתניהו וסביבתו - בניגוד לרמת האהדה שמקבלת ח"כ טלי גוטליב, על אפו וחמתו של מנהיג הליכוד. אדלשטיין אמנם מסיים קדנציה עם עמוד שדרה ערכי, אך עם סיכויים נמוכים להיבחר שוב במקום משמעותי על ידי המתפקדים בפריימריז הקרובים. שקד מעולם לא הסתכנה במימוש רצונה להתברג לצמרת הליכוד, ותמיד העדיפה לחסות בצילן של מפלגות לוויין בכדי לזכות בתפקיד בכיר ולא לעשות את הדרך הארוכה ולהתמודד בפריימריז. בעולם מתוקן נתניהו היה צריך להסתכל אחורה ולראות רשימה מלאה באדלשטיינים, ארדנים ושקדים, כזו שתאלץ אותו להימנע מאותה מדיניות שבגינה עזבו אותו לא מעט מבוחריו בשנים האחרונות.
כעת, כאשר לא ברור מה יישאר בכלל מתנועת הליכוד לאחר שלטון נתניהו, נראה שכבר מאוחר מדי לשינויי עומק פנימיים.
כעת, כאשר לא ברור מה יישאר בכלל מתנועת הליכוד לאחר שלטון נתניהו, נראה שכבר מאוחר מדי לשינויי עומק פנימיים. בפני אנשי ימין חסרי בית עומדת שוב האלטרנטיבה לבחור במפלגת אווירה שנתפרה לצורכי הבחירות הקרובות ולמידותיהם של אותם פוליטיקאים שמבקשים לחזור לעמדות השפעה כדי לכפות על הליכוד מבחוץ, את המדיניות שלא הצליחו להוביל מבפנים. דבר אחד הם לא יצליחו לשנות, גורלם הפוליטי ממשיך להיות תלוי גם כעת בנתניהו.
בעולם מתוקן נתניהו היה צריך להסתכל אחורה ולראות רשימה מלאה באדלשטיינים, ארדנים ושקדים, כזו שתאלץ אותו להימנע מאותה מדיניות שבגינה עזבו אותו לא מעט מבוחריו בשנים האחרונות
