באקדמיה חוששים לאחר שוועדת החינוך של הכנסת אישרה השבוע לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק זכויות הסטודנט, שיאפשר לקיים מסלולי לימוד לתארים אקדמיים מתקדמים (תואר שני ושלישי) בהפרדה מגדרית. על פי הצעת החוק, שאותה יזמה ח"כ לימור סון-הר מלך (עוצמה יהודית), ההפרדה תתאפשר רק בכיתות הלימוד ולא במרחבים הציבוריים של המוסדות האקדמיים.
כמו כן, פתיחת המסלולים אינה אוטומטית, ההשתתפות בהם תהיה וולונטרית והסטודנטים לא יחויבו ללמוד בהפרדה, וכל מוסד אקדמי המעוניין בכך יידרש לבקש ולקבל אישור ספציפי מהמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). החוק אינו מתיר הפרדה מגדרית של סגל ההוראה, ומרצים או מרצות יוכלו ללמד בכל אחת מכיתות הלימוד.
עד היום התקיימו מסלולים נפרדים באקדמיה בעיקר בלימודי תואר ראשון, במסגרת הסדרים מיוחדים שיועדו לשילוב הציבור החרדי. תומכי התיקון הנוכחי טוענים כי הוא מסיר חסמים בפני סטודנטים דתיים וחרדים ומאפשר לאוכלוסייה רחבה יותר לרכוש השכלה גבוהה. יוזמת החוק, ח"כ סון-הר מלך, טענה כי "החוק יקדם נשים ממגזרים שעד היום לא זכו לקידום הראוי".
רועי אסף, ראש הרשות הממשלתית לפיתוח כלכלי חברתי למגזר החרדי במשרד ראש הממשלה, הביע תמיכה וציין כי החוק "יגדיל את כושר ההשתכרות של נשים חרדיות ויפתח להן דלתות". רון קוטין, נציג המל"ג, הוסיף כי בחברה החרדית קיים תת-ייצוג משמעותי, עם 13 אחוזים בלבד של אקדמאים לעומת 46 אחוזים באוכלוסייה הכללית.
מנגד, באופוזיציה ובוועד ראשי האוניברסיטאות התנגדו נחרצות לחקיקה, והביעו חשש מהדרה, מפגיעה בשוויון במעמד הנשים, ומנזק לאיכות ההוראה והמחקר. המתנגדים מתריעים כי הרחבת ההפרדה עלולה להוביל להעמקת ההפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי והאקדמי, וליצירת "תארים סוג ב'".
מחאת חברות הכנסת מהאופוזיציה לאחר אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית. "קיים חשש כבד שההפרדה תוביל לפערים ברמה האקדמית, במיוחד במסלולים המיועדים לנשים בלבד"
(צילום: ערוץ הכנסת)
לטענתם, בניגוד לתואר ראשון שבו נדרש תיווך לחרדים שהגיעו ללא לימודי ליבה, אין סיבה להפרדה בתארים מתקדמים המתמקדים במחקר ובמעבדות, דבר שיגרור השלכות כלכליות ולוגיסטיות. הם הזהירו כי "קיים חשש כבד שההפרדה תוביל לפערים ברמה האקדמית, במיוחד במסלולים המיועדים לנשים בלבד", מה שיביא להכשרות לקויות במקצועות טיפוליים ויפגע באזרחי המדינה. כמו כן, נטען כי חרף התנגדותם, המוסדות יבקשו לבסוף אישורים לפתיחת המסלולים מטעמי כלכלת שוק וההכנסה הכספית הגבוהה מתארים מתקדמים.
במהלך הדיונים נשמעו גם עמדות ארגוני המגזר השלישי. יעל יחיאלי, מנכ"לית מיזם 5050, אמרה: "אם המטרה היא שותפות והשתלבות של החברה החרדית אז אנחנו בעד, אבל מה שקורה כאן זה עוד אוטונומיה לחרדים והיא כידוע לא מובילה להשתלבות".
יועמ"שית ועדת החינוך, תמי סלע, ציינה כי בהצעת החוק יש תכלית ראויה שעשויה להצדיק פגיעה מסוימת בערך השוויון, כל עוד נשמרים איזונים המייצרים מידתיות. סלע הדגישה כי החוק מותיר את שיקול הדעת והאישור בידי המל"ג, הנדרש לבחון כל מקרה על בסיס נחיצות, תשתית עובדתית ומידתיות, והבהירה כי הצעת החוק אינה משנה דבר מבחינה משפטית לעניין אפליית מרצות.
