12 שנה לאחר נפילתו של סגן הדר גולדין ז"ל בהיתקלות ברפיח בשלהי מבצע צוק איתן, ביום ראשון הקרוב יוכלו לראשונה בני משפחתו לעלות לקברו ביום השנה למותו - ה' באב. לא מעט נכתב וסופר על אודות המאמצים של מדינת ישראל להשיב לישראל את גופתו של גולדין ז"ל, שנחטפה על ידי מחבלי חמאס לרצועת עזה והוסתרה על ידו במשך למעלה מ-11 שנים, עד שהוחזרה לבסוף בנובמבר 2025. ועדיין, לא מעט מבצעים הקשורים בניסיונות להשיב את הדר ולקבל מודיעין על אודות המקום שבו חמאס מחזיק בגופה, נותרו חשאיים, נסתרים מעין הציבור.
לאורך השנים, מדינת ישראל, צה"ל וגופי הביטחון השקיעו לא מעט משאבים בניסיונות להגיע אל הדר גולדין. אך נראה שאלמלא צוות קטן של אנשי מודיעין בשם "להביא בנייך", שהצליח לאתר את המקום שבו הסתיר חמאס את הגופה של הדר, ייתכן שעד היום לא היה שב לישראל.
התיעוד מתוך המנהרה שבה הוחזק הדר
(צילום: דובר צה"ל )
"להביא בנייך" הוקם על ידי אל"מ מ' (51) ממרכז הארץ. מ' הוביל את המאמץ המודיעיני שליווה את המבצעים המיוחדים לאיתור והחזרת גולדין לישראל במשך כמעט תשע שנים רצופות. במהלך השנים, ולאחר 7 באוקטובר במיוחד, מ' הפך לאיש מפתח בעל ידע עצום הקשור לכל סוגיית השבויים והנעדרים, והיה מי שהוביל לא מעט תחבולות מודיעיניות ומבצעיות, שנועדו לספק מידע ממשי על גורלם של החטופים כולם.
"הרומן" של מ' עם סוגיית השבויים והנעדרים (שו"ן) מתחיל כבר ב-2008, סביב הקמת צוות החקירה המיוחד של השב"כ שבחן את החטיפה של גלעד שליט. משם, הוא יעשה לא מעט תפקידים בחיל המודיעין עד שייקרא אל הדגל שוב במהלך 2015, על ידי רא"ל גדי איזנקוט, הרמטכ"ל הטרי יחסית.
איזנקוט מבקש ממ' לקחת על עצמו משימה: להפוך כל אבן ולדלות כל פיסת מידע הקשורה לחללי צה"ל שנחטפו על ידי חמאס, אורון שאול והדר גולדין, ובהמשך גם לשני אזרחים ישראלים שהוחזקו על ידי הארגון ברצועה, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. מ' נענה ומקים צוות קטן של אנשי מודיעין עם ש' וד', שתי קצינות במילואים. בהמשך יצטרפו אליהם לא מעט אנשי מקצוע משלל תחומים שזו משימתם.
“במודיעין הגולמי יש המון רעש, אין לך מושג מה קשור אליך ומה לא”. מ’
(יונתן בלום)
את ההשראה לשמו של הצוות "להביא בנייך", שואב מ' משירה של נעמי שמר המבוסס על נבואת הגאולה של הנביא ישעיהו - "כִּי לִי אִיִּים יְקַוּוּ וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם לְשֵׁם ה' אֱלֹהַיִךְ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ" (ישעיהו, פרק ס', פסוק ט').
הנחת העבודה השגויה וידיעת הזהב
"די מהר הבנו שהמשימה שלנו היא למצוא מחט בערימת שחת", מספרת ש', שצורפה לצוות בזכות ידע בהפעלת מערכת טכנולוגית מסוימת. היא שירתה בעבר באוגדת עזה, כולל במהלך מבצע צוק איתן, ועסקה במודיעין הקשור בתקיפות ברצועה. מרגע שהצטרפה לצוות, היא מתייצבת בכל יום כמעט במטרה לאסוף עוד חתיכת מידע, חלק מהפאזל הבלתי אפשרי שניסה צוות "להביא בנייך" להרכיב. באמצעות מהלכים שנשמעים לעיתים כאילו נלקחו מסדרת ריגול בלתי אפשרית, עם הרבה מאמץ, ואפילו עוד יותר שכל, הצוות הזה הצליח בסופו של דבר להשיב את הדר גולדין ז"ל.
קרא למשימה. איזנקוט
(עמית שאבי)
ב-1 באוגוסט 2014, לאחר שהפסקת האש של צוק איתן כבר נכנסה לתוקפה, נקלע הצוות של הדר גולדין מפלס"ר גבעתי למארב בשכונת א-תנור ברפיח. בלחימה מפקד הפלס"ר, רב-סרן בניה שראל, נהרג לצד סמ"ר ליאל גדעוני. גולדין נפגע מהאש ונחטף לתוך מנהרה על ידי מחבלי חמאס. רק מאוחר יותר יתברר שנהרג במקום.
אחד האנשים הראשונים שהגיעו לזירה, היה קצין מסיירת מטכ"ל, א"ה. רק ימים קודם לכן הוא סרק את זירת החטיפה של חייל גולני אורון שאול בשג'אעיה. קודם לכן, היה מעורב גם בניסיונות לאתר את שלושת הנערים שנחטפו כחודש וחצי לפני כן בגוש עציון - נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואיל יפרח ז"ל.
א"ה, שלמד מהממצאים הראשונים מהזירה מה עלה בגורלו של גולדין, הבין שעליו לאתר את המנהרה שאליה נחטף, במטרה להבין ובמהירות אם יש שם ממצאים שיאפשרו לקבוע בוודאות את מותו. ואכן, בחלוף כמה שעות, הוא הצליח לאתר את ההוכחות שיאפשרו לד”ר חן קוגל, מהמכון הפתולוגי באבו-כביר, לקבוע את מותו של גולדין.
במקביל, פעל כוח גבעתי בניסיון לפגוע במחבלים שחטפו את גופתו של הדר, תוך הפעלת "נוהל חניבעל". הכוח התקדם עד מה שמכונה בצה"ל "ציר טנצר", ושם המפקדים עצרו את מח"ט גבעתי דאז, אל"מ עופר וינטר.
“זה הניצחון מבחינתי". הלווייתו של גולדין, נובמבר 25
(זיו קורן, Ziv Koren)
למחרת החטיפה פירסם חמאס הודעה שלפיה "אבד הקשר עם החוליה שחטפה את החייל הישראלי", וכי המנהרה שבה היו קרסה כתוצאה מתקיפות חיל האוויר. למעשה, מכאן, ובמשך לא מעט חודשים, הנחת העבודה של הצד הישראלי ושל צוות השבויים והנעדרים באמ"ן, מתבססת על כך שגופתו של גולדין נקברה ככל הנראה עם חוטפיו במנהרה. כמה ימים לאחר מכן גם מופיעים במקום דחפורים של חמאס, שמפגינים לכאורה פעילות נמרצת במטרה לאתר את גופות אנשיהם.
"איזנקוט וליאור לוטן, שהיה אז הממונה על תיק השבויים והנעדרים, קראו לי לפגישה וביקשו שאעבור על התיקים של אורון והדר", נזכר מ', "ומשהו שם לא הסתדר לי. אני ידעתי שעם סוג הפצצות שחיל האוויר השתמש בהפצצה על המנהרה קשה להקריס אותה. בנוסף, בניתי איזשהו מודל שמראה את ההתקדמות של פעילי חמאס, שנקרא לו 'ציר אדום', ואת הפעילות הקרקעית של צה"ל והתקיפות מהאוויר שנקראו 'ציר כחול'. הראיתי שבעצם רק שעה ו-50 דקות לאחר חטיפת הדר, הגיעה תקיפה ראשונה שיכולה להקריס מנהרה. ואם אתה עושה חישוב פשוט, אתה מבין שאפילו בהליכה איטית עם גופה, לאחר שעה ו-50, אתה מוצא את עצמך כבר הרחק מהמקום שבו התבצעו ההפצצות של חיל האוויר".
אפילו לאחר שהצוות של מ' הוריד את הרופא לתוך המנהרה, הוא סירב למסור מידע לחוקרי השב"כ שלחצו עליו. ב–1 באוקטובר 2025, יום הכיפורים, כוחות צה"ל עצרו את בתו של הרופא, תסנים, כדי להפעיל עליו לחץ - אך גם צעד זה לא הועיל
מ' חוזר אל איזנקוט ולוטן לאחר כחודשיים ומבקש להקים צוות מיוחד, לנוכח העובדה שנאסף מספיק מודיעין שמצביע על אפשרויות אחרות. מנקודת מבטו של מ', צוות שכזה יוכל להביא לנ"צ שבה מוחזק גולדין. איזנקוט ולוטן מסכימים להצעתו של מ', וכך הוחלט על הקמת הצוות שפעל בנפרד מצוות השו"ן "הרגיל" באמ"ן.
ההנחה של מ' שלפיה גולדין אינו נמצא בין הריסות המנהרה שקרסה, קיבלה תימוכין מכמה כיוונים: ראשית, מה שמכונה "ידיעת זהב". המודיעין הישראלי איתר מסמך של חמאס. "הנוח'בות עוד היו בתחילת דרכם", משחזרת ש', "חלק מהעבודה שלי בשירות הסדיר היה לעקוב אחרי ההתפתחות של הכוח הזה".
מעקב מודיעיני אחרי הנוח'בות לימד על הוצאה גופה של חייל ישראלי מאחת המנהרות. מ' מסביר לרמטכ"ל איזנקוט שהגופה, לפי התרגולת של חמאס, מועברת מידי החוטפים ל"חוליית בידול" - שתעביר את הגופה או החטוף למקום סתר, מבלי שהחוטפים יידעו היכן היא מוחזקת. "בנוסף", מספר מ', "ידענו שעל פי התרגולת, החוטפים צריכים להעביר את גולדין כמה שיותר מהר מערבה מציר טנצר. כלומר חטיבת רפיח היא זו שמחזיקה בהדר".
מצלמות הראש וכתובות הגרפיטי
שנים לאחר חטיפת גולדין, קורה מהלך דרמטי שמפתיע את השב”כ, שפועל בתיאום מלא עם הצוות של מ’. משתף פעולה פלסטיני (מופעל) של השב”כ, מתקשר למרכזיה בשב”כ ומבקש לדבר עם המפעיל שלו. אלא שהמפעיל בחופשה, והוא מועבר למפעיל מחליף. בשיחה הזו, המופעל אומר משהו שדורך את המערכת: “אני יודע שפניתם אליי בגלל המידע שיש לי על מיקום הגופה של הדר גולדין”. הוא דורש לחלץ אותו מהרצועה אם רוצים לשמוע בישראל עוד על המקום שבו הוסתרה הגופה. השב”כ מתחיל להכין את פעולת החילוץ אלא שבמהלך תקופת התכנון, מתברר שהחמאס כבר חשף אותו והצליח “להכפיל” אותו - להפוך אותו לסוכן כפול. חזרה לנקודת האפס, עדיין אין קצה חוט לגבי המקום בו מוסתרת הגופה.
מ’ ממשיך לפעול במקביל. הוא קורא אליו את כל החיילים והקצינים שירדו למנהרה שאליה נחטף הדר, והצוות מתחיל לתחקר אותם בזה אחר זה. הם אוספים גם עדויות ממצלמות הראש של הלוחמים. אחד הדברים הראשונים ש-מ’ מבין, הוא שבשלב מסוים כוח צה”ל הפעיל במנהרה טכנולוגיית מיפוי שפולטת עשן, ומאפשרת לזהות את העשן שיוצא מכל פתח של המנהרה. בנוסף, באמצעות מצלמות הראש, מבחין הצוות בלא מעט כתובות גרפיטי בערבית על קירות המנהרה. מהר מאוד הם מבינים שמדובר בשמות של רחובות שמתחתם עוברת המנהרה, גילוי שמאפשר לצוות לצייר את תוואי המנהרה ולעקוב אחר פירי היציאה ממנו.
המשימה הבאה היא להבין מה התרחש בין כותלי בית החולים יוסף א–נג'אר. האם הגופה של גולדין הובאה לשם כדי להעביר אותה לחוליית בידול או כדי להחזיק בה בקירור. "ניסינו להבין אם בכלל יש אפשרות שכזו בבית החולים", אומר מ', "בדקנו מה הגודל של חדר המתים, אילו מקררים יש שם, הפעלנו כל מקור מודיעיני אפשרי"
בעקבות ממצאי העשן, מ’ והצוות שלו מצמצמים את שטח החיפושים לאזור מסוים, “פוליגון”, בשפה הצבאית. כאן נדרשה המומחיות של המילואימניקית ש’, שצברה במהלך מבצע “צוק איתן” לא מעט שעות של הפעלת מערכת טכנולוגית המאפשרת מעקב לאחור התרחשויות ברצועה. יחד הם מתחילים לעקוב אחר סימני העשן שנקלטו ב-1 באוגוסט, יום החטיפה. לתמונה הזו הם מצרפים את מה שכבר הבינו על תוואי המנהרה.
הנחת עבודה נוספת שלהם, שמתחברת למה שעושה ש', היא שחמאס ינסה להעביר את גולדין לבית חולים או למרפאה סודית, כדי לבדוק את מצבו, או כדי להשאיר את הגופה במקרר. וכאן מתחילה עבודת נמלים ממושכת ומפרכת. ש' עוקבת אחר כל רכב שמגיע לבתי החולים באזור, ואז עוקבת אחר אלה שהגיעו מאותו תא שטח חשוד. עד שבאחד הימים היא מבחינה באמבולנס שהגיע לבית החולים יוסף א-נג'אר ברפיח, כמה שעות לאחר התקרית שבה נחטף הדר. תחילה היא מבחינה שנוסעי האמבולנס פורקים אלונקה, ואז עוקבת אחרי הדרך שעשה האמבולנס עד לבית החולים. היא מבינה שהוא יצא מבית באזור החשוד (שכונת א-תנור ברפיח), ואז מבחינה במשהו שמקפיץ אותה: כמה אנשים נראים יוצאים מתוך בית שיושב על תוואי המנהרה המדוברת, כשהם מעמיסים על האמבולנס שקית שחורה גדולה. "אני לא יכולה לומר בוודאות שמדובר בגופה, אבל רואים שקית שחורה מוארכת", נזכרת ש'.
האמבולנס נראה כשהוא יוצא מתא השטח - הפוליגון החשוד. "ואז אני קוראת למ' ולד' שהייתה המפקדת הישירה שלי, ואומרת להם: 'אני חושבת שמצאתי את זה'".
וכך נופל האסימון בצד הישראלי: הוא נלקח מאזור החטיפה ומוחזק ביעד לא ידוע כדי לנהל על הגופה משא ומתן בעתיד. עם המסקנות הללו ניגש הצוות לרמטכ"ל, לראש אמ"ן וגם ללוטן, התשובה שהם שומעים ברורה למדי: איך אפשר לדעת בוודאות שלא מדובר בפעיל חמאס? איך נדע שמדובר בהדר גולדין?
בית החולים ומנהרת החירום
כעת, המשימה של הצוות היא לאשש את הקשר בין גולדין לאמבולנס שנראה בסרטון המוקלט. במהלך הנסיגה שלאחר החטיפה, משאירים מחבלי חמאס מכשירי קשר בשטח. הצוות בוחן את הקלטות הקשר של אותו התדר ששימש את פעילי חמאס ומצליח ליירט מסר שנאמר בזמן אמת על ידי יושבי האמבולנס, כי "המשימה תושלם בדקות הקרובות".
זה לא היה מספיק, כמובן, והמשימה הבאה של הצוות היא להבין מה התרחש בין כותלי בית החולים יוסף א-נג'אר ברפיח. האם הגופה של גולדין הובאה לשם כדי להעביר אותה לחוליית בידול, כפי שמחייבת התרגולת של חמאס, או כדי להחזיק בה שם בקירור. "ניסינו להבין אם בכלל יש אפשרות שכזו בבית החולים", אומר מ', "בדקנו מה הגודל של חדר המתים, אילו מקררים יש שם, הפעלנו כל מקור מודיעיני אפשרי. אולי יש שם אזור שמבודד למען המטרות של הזרוע הצבאית של חמאס ואין גישה אליו לאחרים? זו גם הפעם הראשונה שהבנו שלסיפור של גולדין מחובר רופא של חמאס בשם מרואן אל-המס, שלימים הפך מנהל בית החולים".
בדיקה של חדרי הקירור. בית החולים יוסף א־נג'אר ברפיח
(Anadolu, Getty Images)
מ' מסביר שאחת הבעיות הגדולות במשימה שכזו היא לנקות את המודיעין הלא-רלוונטי. "במודיעין הגולמי יש המון רעש, אין לך מושג מה קשור אליך ומה לא, ואתה צריך לפעול כדי לברור אותו. בוא נאמר שמישהו דיווח על שמירה הדוקה של חמאס על מקרר סחורות בשכונת יבנה ברפיח. האם זה קשור לגולדין או לא? וכך הייתי צריך 'לפסול' כמה אתרים חשודים - פרדס באזור רפיח ואותו מקרר חשוד. ועכשיו, לאחר שפסלתי אתרים חשודים, אני צריך לנער את השמיכה ולגרום לחמאס לעשות טעות. לגרום להם להזיז את גולדין".
פה מתחיל מהלך מודיעיני מפתיע ומקורי. בעזרת השב”כ וגורמים אחרים, הצוות משתמש בשני משתפי פעולה שחשודים כי הוכפלו בידי חמאס, ובהבנה של הצוות שכאשר אחד מהם משוחח עם “המפעיל” שלו בצד הישראלי, בחמאס יש מי שמאזין.
בצד הישראלי הכוננות בשיאה, לצד המתנה דרוכה לטעות של חמאס. את הטעות עושה בסופו של דבר לא פחות מאשר מפקד חטיבת רפיח בחמאס, מוחמד שבאנה. כאשר מגיעות לארגון ידיעות על מאמץ ישראלי לקבל לידיים פרטים הקשורים לגופה של גולדין, המפקד שלו קורא אליו את ראש המודיעין הצבאי של חמאס וזה פונה ישירות לשבאנה. בתגובה, הוא מכנס כמה מאנשיו, ומבקש מהם לגשת לבדוק מה קרה לגופה ואם ייתכן שהצד הישראלי הגיע אליה.
"זה מהלך של חודשים", אומר מ'. "זה לא קורה בתוך כמה ימים. זה חיבור של הרבה מאוד פיסות מידע, מעקב אחר שבאנה, אחר האנשים שלו, לאורך המפגש, התדרוך, היציאה לאחר מכן". שבאנה חושב, בהתחלה לפחות, שאין סיכוי שאכן "היהודים" הגיעו לגולדין, ובכל זאת מורה לבדוק את הסוגיה עד הסוף. "זה קרה כמה שנים לפני 7 באוקטובר - אנחנו מבינים שהאנשים שלו הגיעו למסגד ברפיח, שוהים שם כשעה בערך, וחוזרים לבתיהם. באותו ערב שבאנה נרגע ואומר לאנשיו ש'הכל בסדר, עסקים כרגיל'. ואנחנו מבינים שיש משהו במסגד הזה, כלומר מנהרה. אבל לך תבין איפה בדיוק במנהרה".
לוחמי יהל"ם אוטמים את מנהרת הטרור
(צילום: דובר צה"ל )
בדיקה מעלה כי מדובר במנהרת חירום של הזרוע הצבאית של חמאס, כלומר היא אינה פועלת ביום-יום. המקום חתום וסגור. חשוב לציין שבאותן שנים צה"ל לא נמצא כלל ברצועה ושומר על מעין הפסקת אש, במסגרת המדיניות שמכתיב ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא להוביל להסלמה ברצועה. במילים אחרות - הדרג המדיני לא מעלה על הדעת אפשרות של פעולה קרקעית במנהרה כדי להביא לחילוץ גולדין. זאת אף שמיקומה של המנהרה שבה הוא מוחזק כבר ידוע.
החזרה לרפיח והחדרים הנסתרים
במשך ארבע שנים מרגע איתור המנהרה לא קורה כמעט דבר, עד שמגיע 7 באוקטובר. רק אז, מ', שצוותו כבר אינו פעיל, נקרא לדגל ומצטרף אל מיפקדת השבויים והנעדרים בפיקודו של האלוף במיל' ניצן אלון. רוב המאמץ של המפקדה בשבועות הראשונים היה לגבש את הרשימות הכי מדויקות שניתן מי מהחטופים בחיים ומי לא, וכמובן היכן הם מוחזקים. המידע לגבי המיקום היה קריטי לא רק בתקווה לחלץ את בני הערובה, אלא בעיקר כדי למנוע פגיעה בהם מצד כוחותינו.
מ' מתמנה להיות האחראי על המודיעין של המבצעים המיוחדים, ובמקביל על אותם ארבעה שבויים ונעדרים שהיו בידי חמאס עוד לפני 7 באוקטובר. בצד הישראלי מבינים שחמאס עשה הפרדה ברורה בין החטופים והגופות של 7 באוקטובר לבין אלה שלפני המלחמה, בעיקר מטעמי ביטחון מידע.
באחד הימים ש' מבחינה באמבולנס שהגיע לבית החולים יוסף א–נג'אר ברפיח, כמה שעות לאחר התקרית שבה נחטף הדר. תחילה היא מבחינה שנוסעיו פורקים אלונקה, ואז רואה משהו שמקפיץ אותה: כמה אנשים נראים יוצאים מתוך בית שיושב על תוואי המנהרה, כשהם מעמיסים על האמבולנס שקית שחורה גדולה
הבקשה של מיפקדת השבויים והנעדרים מצה"ל היא להימנע מהפצצה של המנהרה ברפיח שבה מוחזק, לפי כל ההערכות, גולדין. וכך חולפים עוד שבעה חודשים, עד לתחילת הפעולה של צה"ל ברפיח, שמאפשרת סוף-סוף לנסות להגיע אל הדר. מיפקדת השו"ן רותמת למאמץ את מפקד אוגדה 162 תא”ל איציק כהן, מי שמנהל את הלחימה בגזרה והיה בעברו מפקדו של גולדין, והוא נותן את ברכת הדרך למבצע שיימשך כשבועיים. מ' חובר למפקד השייטת שמסכים לפקד על כוח המשימה שמורכב מלוחמי שייטת ויהל"ם. המטרה - להגיע לאותו מסגד בשכונת יבנה ולרדת למנהרה כדי למצוא את גולדין.
אלא שהמהלך הקרקעי שנועד לסלול את הדרך לכוחות עד לאותו מסגד, נמשך יותר משבועיים. הכוחות מגיעים בסופו של דבר לפיר שמוביל למנהרה שבה מוחזק הדר ככל הנראה, ומשם מצליחים להגיע לפיר המרכזי. אך הלחימה שם קשה ומסובכת. "זה היה הרבה מעבר לרגיל", אומר מ', "הבנו מהר מאוד שזה לא עוד פיר, לא עוד מנהרה. התנהלה שם לחימה עיקשת של פעילי חמאס, עם לא מעט חסימות, דלתות סתרים, מלכודים. היו שם שלושה מפלסים ותוואי של כשבעה קילומטרים. החיילים של יחידת יהל"ם אמרו לנו שהם לא נתקלו בעבר במנהרה שכזו".
הנחת העבודה של המחפשים הייתה כי גופתו של גולדין נשמרה בקירור, ולכן ההוראה היא לחפש חדר עם מקרר. הבעיה שמאחורי לא מעט דלתות במנהרה הזו הסתתרו חדרים שאי-אפשר לזהות מבחוץ, ומתגלים רק כאשר שוברים את הדפנות.
ביולי 2024, במהלך סריקת המנהרה, הכוחות מנסים לפתוח את אחת מדלתות הסתרים ואז נשמעות צעקות מהצד השני, ואש נפתחת לעבר החיילים. בדיעבד התברר שהיו אלה מאבטחים של מוחמד סינוואר ושל מוחמד שבאנה, וכי זה היה מרכז הפיקוד שלהם. בעקבות התקרית הזו, השניים נמלטו משם, ובריחתם הובילה להתמוטטות מערך הפיקוד והשליטה של חמאס ברפיח ובעקבות זאת לבריחה ולהתמוטטות של חטיבת חמאס ברפיח כולה.
הנשק של הדר והרופא של חמאס
הימים נוקפים ו-מ’ מבין שהמבצע ברפיח כבר לקראת סיומו וכי הדרג המדיני עלול לעצור את המהלך לאיתור גולדין.
במקביל, מתקבל מידע שלפיו הרופא של חמאס מרפיח, מרואן אל-המס, הוריד בעצמו את הגופה של גולדין למנהרה, שימר את הגופה ונעל אותה מאחורי דלת ברזל. כעת נדרש להביא את אל-המס לחקירה.
הסרטון שחשף: כך נלכד הרופא שקבע את מותו של הדר גולדין
בין אוגוסט 2024 לינואר 2025 החיפושים בתוך המנהרה נעצרים והכוחות הישראליים נועלים אותה. למעשה, אין מספיק כוחות לוחמים פנויים כדי להמשיך במבצע החיפושים, והמאמצים מתחדשים רק בתחילת ינואר 2025 עם כוח של יחידת יהל"ם שמתפנה. במשך חצי שנה הכוחות עוברים חדר-חדר במנהרה המדוברת, אך לא מוצאים דבר. הם מצליחים לאתר את המקום שבו נבדקה הגופה של גולדין במהלך אותו מבצע הטעיה של חמאס, וההבנה היא שהגופה הועברה מהחדר הזה למיקום אחר במנהרה לאחר הבדיקה.
החפירה בתוך המנהרה מתקדמת ללא שום ממצאים, עד לחיסולם של מוחמד סינוואר ומח”ט רפיח בחמאס, מוחמד שבאנה, שהסתתרו במנהרה מתחת לבית החולים האירופי בחאן יונס. צה”ל מפעיל לא מעט כלים הנדסיים כדי להגיע למנהרה שבה נקברו השניים, מתוך הנחה שנמצא שם גם מידע יקר ערך. בין היתר מתברר ששבאנה נשא עמו את הנשק האישי של הדר גולדין. בנוסף, מבין הריסות המנהרה נמצא פריט בעל חשיבות מודיעינית. “חזרנו למנהרה, פירקנו את הקירות ולא מצאנו דבר”, מספר מ’.
החיסול הוביל לפיצוח. סינוואר
(Anadolu, Anadolu Agency via Getty Images)
ואז נרשמת הצלחה מבצעית מרשימה: כוחות של צה"ל, שב"כ, וכמובן מיפקדת השו"ן, מצליחים לאחר חודשים ארוכים של מאמץ לחטוף מעזה את הרופא של חמאס, מרואן אל-המס, שהפך בינתיים למנהל בית החולים ברפיח. בעבר כבר פירסמתי כי המעצר של אל-המס בוצע לאחר שפותה להגיע במבצע מיוחד לראיון טלוויזיה עבור סרט דוקומנטרי מומצא. אלא שבחקירתו הוא לא גילה דבר. אפילו לאחר שהצוות של מ' הוריד את הרופא לתוך המנהרה, הוא סירב למסור מידע לחוקרי השב"כ שלחצו עליו. ב-1 באוקטובר 2025, יום הכיפורים, כוחות צה"ל עצרו את בתו של הרופא, תסנים, כדי להפעיל עליו לחץ - אך גם צעד זה לא הועיל. זמן קצר לאחר מכן, ב-10 באוקטובר, התקבל הסכם הפסקת האש.
אלא שגם אז, ולאחר שהתחייב להשיב לישראל את כל הגופות והשבויים שבידיו, חמאס התעקש וטען שהוא אינו מצליח להגיע לגולדין. בחלוף כמה שבועות של כיפוף ידיים, לאחר שישראל העבירה מידע מדויק על המקום שבו מוחזק הדר, ולאחר מצור על מבוקשי חמאס, במה שזכה לכינוי "כיס רפיח", החזיר חמאס ב-9 בנובמבר את הדר לידי ישראל. יומיים לאחר מכן, הובא לקבורה.
הניצחון
צוות "השבת בנייך", מ', ש', וד', הקדישו שנים על גבי שנים מחייהם לטובת סוגיית השבויים והנעדרים - ולא רק הם. מאות חיילים, אנשי שב"כ ואמ"ן פעלו ללא לאות לא רק על מנת להשיב את גולדין, אלא כדי להשיב את גופותיהם של כל חללי צה"ל שהוחזקו בעזה ושל החטופים כולם. ללא יום ולילה, שבתות או חגים.
מחרתיים יגיע שמחה גולדין, אביו של הדר, בפעם הראשונה לציין בבית הקברות את יום נפילת בנו. "אתה הולך להביא את הדר אבל בדרך מביא לריסוק חטיבת רפיח. זה הניצחון מבחינתי", הוא אומר, "ההישג של החזרת החלל הוא בסופו של דבר התלכדות הערך של השבת החייל הביתה, הדר או כל חייל אחר, עם הדבקות במטרה המבצעית - מאמץ מודיעיני, המאמץ האדיר של מ' והמבצע הגדול של צה"ל במנהרה ברפיח".
"בנייך מרחוק יבואו, ובנותייך על צד תאמנה
ואז תראי ונהרת, תראי ונהרת
ופחד ורחב לבבך
לחבוש לנשברי לב
לחבוש לנשברי לב
ולקרוא לשבויים דרור"
נעמי שמר
