מצר הורמוז נמצא בימים אלה בלב המחלוקת בין איראן לארה"ב. סוגיה שכלל לא הייתה חלק מסבבי הלחימה הקודמים מול טהרן הפכה לנושא המרכזי שמביא להסלמות מדי יום. איראן תוקפת ספינות שלא אישרו מולה את המעבר במצר או עוברות במסלולים שלא מאושרים מבחינתה, וארה"ב מגיבה בתקיפות נגד מוקדים איראניים אסטרטגיים.
אחרי מבצע "שאגת הארי" הציבה איראן עובדות בשטח בכל הנוגע לשליטה במצר הורמוז. היא הקימה את "רשות המצר הפרסי" (PGSA), גוף האחראי מטעמה לאשר את כל מעברי כלי השיט באזור המצר, ודורשת שליטה מלאה בהמשך - יחד עם עומאן - על כלל המעברים, כולל גביית עמלות מעבר. עומאן מצידה משדרת מסרים סותרים. היא מנהלת דיונים עם איראן בנושא הניהול העתידי, אך סוגיית גביית האגרות, והאם ייקראו כך, עדיין לא ברורה.
אוניות במצר הורמוז
לפי דיווח באתר "בלומברג", בשבועות האחרונים הבהירה עומאן לגורמים רשמיים באירופה כי אין כל דרך לחזור לסטטוס-קוו ששרר במצר הורמוז לפני המלחמה, וכי ייתכן שיגבו אגרות מסוימות מספינות חולפות. שר החוץ שלה בדר אל-בוסעידי דווקא הודיע בחודש שעבר כי "עומאן לא תומכת בהטלת אגרות על ספינות העוברות דרך המצר, תוך מחויבות לכללי המשפט הבינלאומי". חברי הוועדה לביטחון לאומי ומדיניות חוץ הכריזו בימים האחרונים בזה אחר זה כי "איראן קובעת את תנאיה במצר" וכי היא "תנהל את המצר, עם או בלי עומאן".
נשענים על מזכר ההבנות
איראן גם נשענת על הסעיף החמישי במזכר ההבנות שאליו הגיעה עם ארה"ב, המאפשר לה את השליטה העתידית. במסגרת הסעיף נכתב: "הרפובליקה האסלאמית תפעל ותעשה את מרב המאמצים להבטחת מעבר בטוח של כלי שיט מסחריים ללא תשלום למשך 60 ימים בלבד מהמפרץ הפרסי לים עומאן, ולהפך. איראן תנהל דיאלוג עם סולטנות עומאן כדי להגדיר את המנהל העתידי והשירותים הימיים במצר הורמוז, בדיון עם מדינות אחרות בעלות חוף במפרץ הפרסי, בהתאם למשפט הבינלאומי ולזכויות הריבוניות של מדינות החוף במצר הורמוז". עם זאת, לפי החוק הבינלאומי, אין מסגרת משפטית המאפשרת סגירה מוחלטת של המצר.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז שלשום כי ארה"ב תהיה "שומרת המצר" ותגבה 20% דמי מעבר. לאחר מכן הבהיר שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י כי "איראן תמיד הייתה שומרת מצר הורמוז ותישאר כזו לנצח", והוסיף: "נשיא ארה"ב צודק לחלוטין. כל צד המספק מעבר בטוח לספינות דרך הורמוז צריך לקבל פיצוי על שירות זה. 20% זה גבוה מאוד. נהיה הוגנים יותר". אלא שאתמול חזר בו טראמפ מכוונתו להטיל מס מעבר במצר, ומיד לאחר מכן נרשמה ירידה במחירי הנפט.
לפי הדיווחים, במצר הורמוז קיימים במקור שלושה נתיבי שיט מרכזיים נפרדים: אזור מעבר אחד נמצא בצפון המצר ונשלט על ידי איראן. שם, לפחות כשהמצר פתוח, איראן מאפשרת מעבר לספינות מסוימות, אך רק בתיאום מסודר מול "רשות המצר הפרסי". קיים נתיב נוסף שהיה בשימוש לפני המלחמה העובר במרכז המצר, והנתיב השלישי הוא הנתיב הדרומי העובר מול חופי עומאן - שאיראן אוסרת מעבר בו כעת.
בחודש יוני הודיעה עומאן כי פתחה מסדרון ימי זמני למעבר כלי שיט במצר הורמוז, כשכלי שיט שמעוניינים לעבור בו נדרשים לתאם מול ארגון הימאות הבינלאומי. איראן לא קיבלה כמובן את ההחלטה והודיעה כי כל נתיב שלא הוסדר על ידי איראן מדרום לאי הורמוז אינו מקובל ומסוכן ביותר.
האיים שעל הכוונת
בינתיים במצר, הספינות שאמורות להיכנס לאזור המפרץ הפרסי או לצאת ממנו, תקועות. המצר, שרוחבו כ-34 ק"מ בלבד, נסגר ונפתח לסירוגין לפי חילופי האש הנקודתיים וההסלמות בין ארה"ב לאיראן בשבועות האחרונים.
באזור המצר נמצאים גם האיים האסטרטגיים של איראן, שמותקפים, בין היתר, על ידי ארה"ב. לארכ, הורמוז וקשם ממוקמים בכניסה הישירה למצר. לאי קשם חשיבות מיוחדת בגלל גודלו, הוא גם משמש בסיס פעולה קדמי עבור איראן עקב קרבתו לחוף וחיבורו לנמל בנדר עבאס, מה שמעניק לו תפקיד מרכזי בתמיכה לוגיסטית ואספקה.
האי לארכ מצידו קרוב לנתיבי הספנות ומספק יכולת מעקב, וגם האי הורמוז מאפשר לאיראן לשלוט ביעילות במעבר הימי. איים נוספים הם טונב הקטן, טונב הגדול ואבו-מוסא שנמצאים במחלוקת ארוכה מול איחוד האמירויות. האי קיש, אי מרכזי נוסף, נמצא מערבית למצר והותקף בימים האחרונים. מערבית למצר נמצאים גם האיים לאוואן וסירי, המשמשים את הצי האיראני.
