מה שאירע אמש זו בגידה. בגידה במשרתים, בגידה בציונות, בגידה בתורת ישראל. ההצבעה הזו, בעד פריבילגיות למשתמטים, נגד סנקציות ובעד חוק ביזוי התורה, היא בגידה. אני לא משתמש במילה הזו בקלות ראש, אבל את כל זה כבר שמעתם; זעקנו על זה, דיברנו על זה. נציגי הציבור הצביעו אתמול נגד מדינת ישראל, לא מפני שהם אינם מבינים שזו בגידה, אלא למרות שהם יודעים זאת היטב.
(צילום: יאיר שגיא, ראובן קסטרו, עמית שאבי, AFP, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', AP)
סוד הקסם של החברה הישראלית, של הנס הציוני, תמיד היה הסיפור המכונן שאנחנו מספרים לעצמנו: סיפור של סולידריות והקרבה. תמיד הייתה כאן שחיתות, תמיד פוליטיקאים רדפו אחרי כוח, אבל איש לא העז מעולם להתייצב בפומבי ולומר שרק בשם הכוח והשחיתות הוא מוכן להקריב את הדבר הקדוש ביותר: את האחריות היהודית לחייהם של אחינו ואחיותינו, את הברית בין המשרתים ואת הסולידריות עם אלו שמסרו את נפשם.
מה שהקואליציה הזו עשתה אתמול הוא ניסיון לפרק את הדנ”א הבסיסי ביותר של הנס הציוני. זהו ניסיון להפוך אותנו לאומה של חלאות, אומה שבה כל אחד רודף אחרי כוח, כסף וכבוד, ומנסה לברוח מאחריות. מה שהם עשו אתמול היה להפוך את המשרתים לעבדים; לקחת את ההקרבה הקדושה, את הדם, היזע, הפחד והשכול, ולהפוך אותם לניצול ציני. הם יספרו לעצמם סיפורים, הם ינסו למכור סיפורים גם לנו, אבל הכל הבל הבלים.
האם יהיה מחיר לבגידה הזו? התשובה הכנה היא שאני לא יודע. אני לא יודע, משום שמאז ומעולם היה כאן רשע וטוב לו. אבל אני כן יודע שהייתה כאן בגידה של מי ששלחו אותנו לשדה הקרב, ואז הפשיטו אותנו מכבודנו, מההקרבה שלנו ומערכי היסוד שלנו
האם יהיה מחיר לבגידה הזו? התשובה הכנה היא שאני לא יודע. אני לא יודע, משום שמאז ומעולם היה כאן רשע וטוב לו. אבל אני כן יודע שהייתה כאן בגידה של מי ששלחו אותנו לשדה הקרב, ואז הפשיטו אותנו מכבודנו, מההקרבה שלנו ומערכי היסוד שלנו.
מבחינתי, על מצחו של כל מי שהרים את ידו בעד החוק הזה חקוק מעתה אות קין לדיראון עולם. אעשה כל שביכולתי, ואני מאמין שישראלים רבים יעשו כמוני, כדי שלפחות בזירה הציבורית והפוליטית, נעיצת הסכין הזו בגב לא תעבור בשתיקה. עם ישראל הוא עם חפץ חיים, ובטווח הארוך הוא לא ישלים עם התאבדות לאומית שכזו. לא נשכח ולא נסלח.
