בשעת לילה מאוחרת, בתוך מרחב הלחימה של כוח מתמרן, תמונת המצב המודיעינית נראית כמעט מושלמת. על גבי מסכים מוקשחים זורם מידע בזמן אמת, קציני המודיעין מנתחים את תנועות האויב, החלטות מתקבלות בשניות. כך נראה שיתוף הפעולה החדש בין מטה המודיעין לדרג הלוחם.
השינוי בדרכי העבודה של גורמי המודיעין הוא חלק משינוי קונספטואלי עמוק שעבר צה"ל כולו במהלך המלחמה: מעבר לעבודה בצוותי קרב רב-ממדיים. המטרה היא להעניק לכל מסגרת לוחמת עצמאות מלאה ויכולות מגוונות מכלל המכלולים, כך שתפעל למעשה כ"צבא קטן" ואוטונומי בשטח. הדבר בא לידי ביטוי בשילוב הדוק של כוחות חי"ר, שריון ורק"ם מתקדם, הפועלים לצד להקות רחפנים קטלניות ויכולות חבלה והנדסה אורגניות. להשלמת התמונה מתווספות לצוותי הקרב הללו גם יכולות מודיעין מגוונות ועשירות בהרבה מכל מה שהכירו בעבר בדרגי השדה.
האחראית לכך היא מחלקת מודיעין השדה באמ"ן (מוד״ש), שלקחה על עצמה את בניין הכוח של המודיעין הטקטי בחירום ובשגרה. במוקד הרפורמה הזאת נמצאים מרכזי האד"ן (אמ"ן לדרג הנפרס) - מרכזי מודיעין קדמיים, המשולבים ישירות במרחבי התמרון. הם מזרימים לכוחות תמונת מודיעין מדויקת, בזמן אמת.
כדי לאפשר זאת, בוצע שינוי מבני מקיף בכוח האדם: מספר קציני המודיעין (קמ"נים) בכל גדוד הוכפל, ולחטיבות הלוחמות צורפו מומחי איסוף ייעודיים בתחומי היומינט (מודיעין אנושי), הוויזינט (מודיעין חזותי), הסיגינט (מודיעין אותות) והאוסינט (מודיעין גלוי). היכולת להזרים כמויות אדירות של מידע לקצה המבצעי מביאה איתה גם אתגר מורכב של "עומס מידע". במערך מבינים שצריך לוודא כי המידע זורם כשהוא כבר מעובד ומזוקק על מנת שהמפקד בשטח יוכל לקבל החלטות מהירות, תחת אש, בלי ללכת לאיבוד בתוך הררי הנתונים הדיגיטליים.
מוד"ש מטמיעה כלים טכנולוגיים המאפשרים בין היתר לקצר משמעותית את הזמן שבין זיהוי מטרה להפעלת אש. המהירות הזו קריטית בלחימה מול אויב נעלם. החיבור המהיר של אמ"ן לצוותי הקרב המתמרנים מעניק למפקדים כלים ייחודיים, ששיפרו לאין ערוך את תוצאותיהן של פעולות יזומות שבהן לצה"ל היה יתרון התקפי.
פריצת הגדר ב-7 באוקטובר. המבחן יהיה ב"הפתעה" הבאה
אולם המבחן האמיתי והגורלי של אגף המודיעין לא יהיה ברגעים שבהם הוא מכתיב את הקצב. המבחן יהיה ב"הפתעה" הבאה. תחת הצל הכבד של הכישלון המודיעיני ב-7 באוקטובר 2023, באגף המודיעין מצהירים כי לצד פיתוח טכנולוגי והצפת השטח ביכולות, גם התפיסה הבסיסית השתנתה מן היסוד.
המטרה המוצהרת היא להיפטר מהיהירות המערכתית, שהובילה לכך שקולות התרעה ברורים ומדויקים של דרגים נמוכים בשטח - למשל תצפיתניות וקמ"נים זוטרים, זכו להתעלמות, אם לא לתגובות של גיחוך, מצד הדרגים המעריכים במטה. הטלטלה שעבר האגף הבהירה כי המפתח האמיתי טמון בצניעות, שאילת שאלות מתמדת והתייחסות רצינית למי שמנסים לערער את הקונספציה, גם אם הם חיילים "פשוטים" בדרגות נמוכות. בסוף, זה יהיה המבחן האמיתי ברגע האמת.
ויש בעיה נוספת. למרות המוטיבציה הגבוהה של מתגייסים להגיע לאגף המודיעין, גם הוא סובל מהמחסור הכללי של חיילים בצבא. גורמים בכירים מסבירים כי אם בעבר היו מעל מאה אחוזי התנדבות לחיל (זאת אומרת יותר מתגייסים שרוצים להגיע אליו מאשר תקנים שפתוחים עבורם), היום המספרים קטנים בהרבה, מה שמצמצם את מגוון האנשים שמתוכם אפשר לבחור. אם הדבר יימשך, הם מזהירים, זה עלול לגרום לאורך זמן גם לירידה במקצועיות. זאת בעיקר לנוכח העובדה שכמות המשימות אשר גדלה באופן משמעותי מרחיבה את תחומי הפעילות של כל חייל במערך, ואת הכישורים שנדרשים ממנו. יותר זירות מצריכות יותר מודיעין, ובמצבה הנוכחי - ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לעשות פשרות באף אחת מהזירות שבהן היא מעורבת.
