עם פיזור הכנסת, תמו ימי השחור של הממשלה הגרועה בתולדות ישראל. ממשלת אסון ואבדון שהחזיקה על כנה ארבע שנים יותר מדי. ארבע שנים שבהם ניתנה לכל אחד ואחת מאיתנו הזדמנות לנסח את אמנת המחר שאליו אנחנו כמהים להשכים, מיד כאשר ייוודעו תוצאות האמת של הבחירות הקרבות.
וכמה סמלי ומצמרר להיווכח, שתוצאות אלה יהיו צפויות להתפרסם בדיוק ב-4 בנובמבר 2026, אז נגלה האם השכמנו לישראל שחזרה להיות המדינה שכולנו ראויים לה.
מי ימלל גבורות ישראל, נתאווה לומר אל המחר הזה, שבו נתעורר אל מדינה שמנהיגיה חוזרים ומציבים בראש סדר העדיפויות את חייהם, ביטחונם ושלומם של אזרחיה, כדי ש-7 באוקטובר לא יחזור אף פעם.
ישראל שהערך הראשון במעלה העומד לנגד עיניה הוא ערך של הצלת חיים, והיא אומרת “לא” נחרץ להפקרת חיים.
מליאת הכנסת
(צילום: גיל יוחנן)
ישראל שבה אנחנו לא נאלצים לצאת ולהפגין שבוע אחרי שבוע כדי להשיג את הברור מאליו – השבת הדמוקרטיה, ולאחר מכן את החטופים ממנהרות חמאס.
ישראל של המחר שיובילו פוליטיקאים אכפתיים ונקיי כפיים שיעבדו למען שיפור איכות חיינו והורדת יוקר המחיה, ולא אוסף של פושעים מושחתים שמכופפים חוקים ושודדים את הקופה הציבורית, למען האינטרסים שלהם.
ישראל שמונהגת על ידי מי שישמרו מכל משמר על עקרון התקשורת החופשית, מתוך ההבנה עמוקה שזהו עמוד התווך של כל מדינה דמוקרטית, שמבטיח פיקוח על השלטון וגם את זכות הציבור לדעת.
ישראל שתתמרץ לימודי ליבה במקום לכונן חוקים של לימודים בהפרדה; שאזרחיה יהיו מסוגלים לחזור ולהאמין שהמוסדות – בית המשפט, המשטרה, הכנסת, הממשל, התקשורת – כולם פועלים לטובת המדינה ולא לטובת החונטה. ומתוך כך, שהאזרחים ישכחו בכלל שיש מדינה ש"צריך לדאוג לה", אלא יתעוררו למצב מוזר שכזה, שבו המדינה היא שדואגת להם.
ישראל שתהפוך להיות נקייה מפילוג, משיסוי, ממחלוקות מתוזמרות ומכוונות, מסימון "אויבי העם" ושלילת הלגיטימיות של האחר שהופך נלעג ומסוכן רק מפני שאינו חושב כמוך.
ישראל שמנהיגיה יודעים לאיית "אחריות", לומר "כשלנו", ושמבחינתם ועדת חקירה ממלכתית היא לא איום שיש לקבור עמוק בחול, אלא קרן לייזר קיומית וחדה, לשקיפות, שיפור ולמידה.
ישראל שבה שיקום הצפון והדרום, סיוע למשפחות השכולות, למילואימניקים, לפצועי צה"ל ולמשרתים הוא עניינה המיידי לא כסיסמה, אלא כמחויבות אמיתית
ישראל שבה שיקום הצפון והדרום, סיוע למשפחות השכולות, למילואימניקים, לפצועי צה"ל ולמשרתים הוא עניינה המיידי לא כסיסמה, אלא כמחויבות אמיתית; שהשירות הציבורי שלה מתפקע ממינויים מקצועיים ראויים, שנקבעו לפי יכולת וכישורים, והיא אינה טובעת בתהומות הנאמנות הפוליטית והנפוטיזם.
ישראל שלא רומסת את ערך השוויון, שהדת שמתקיימת בה לא חונקת את מי שלא מעוניינים בהלכותיה, שמאפשרת יותר כבוד ופחות כפייה, יותר משפחות צעירות שמסוגלות לדמיין עתיד ופחות אקדמאים, רופאים ומהנדסים שמבריחים ממנה את עצמם ואת ילדיהם.
לישראל הזו אנחנו רוצים להתעורר בבוקר שאחרי הבחירות ולגלות שחזרנו להיות אנחנו, בלי לחשוב כל הזמן איזה חצי עם ניצח ואיזה הפסיד.
יהיו קשיים וויכוחים ומחלוקות ומשברים אבל נדע להתמודד איתם לא מפני שהתעוררנו לגן עדן, אלא פשוט מפני שמי שהפכו את המקום הזה לגיהינום כבר לא אוחזים בהגה.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.07.26
